קרוב לשעה 2 אחר חצות בלילה שבין ה-13 ל-14 בינואר 2018 נפרצה חנות נוחות הממוקמת בתחנת דלק בכפר זרזיר שבצפון. שני פורצים שזהותם אינה ידועה עד עצם היום הזה גנבו מהחנות 1,500 שקל במזומן, אבל בעיקר כ-670 קופסאות סיגריות ו-72 שקיות טבק, בשווי כולל של עשרות אלפי שקלים.
בחודש יולי 2018 הגישה שלוחת התביעות המשטרתית בנצרת כתב אישום נגד עבדאללה גריפאת (28), תושב הכפר זרזיר, בטענה שלמחרת הפריצה הוא מצא בשטח כורכר שק גדול ובו 461 קופסאות סיגריות ו-72 שקיות טבק שנגנבו מהחנות, בשווי כולל של כ-44 אלף שקל. התביעה האשימה את גריפאת ב"גניבה במציאה", בנימוק שלקח חזקה על השק למרות שיכול היה, באמצעים סבירים, לאתר את הבעלים של "הסחורה".
במהלך המשפט טען גריפאת כי בניגוד לאמור בכתב האישום, הוא לא מצא את הסחורה אלא התבקש על ידי אדם אחר בשם פיראס להוביל את הסיגריות ממקום אחד למקום אחר, מבלי שידע כי מדובר בסחורה גנובה.
השופטת עדי במביליה איינשטיין מבית משפט השלום בנצרת החליטה לזכות את גריפאת מעבירת גניבה, אולם הרשיעה אותו בעבירת החזקת נכס החשוד כגנוב. בהכרעת הדין ציינה השופטת כי בחקירתו במשטרה מסר גריפאת כי מצא את השק, ואילו בבית המשפט מסר כאמור גרסה אחרת לחלוטין.
ב-18 במרס גזרה השופטת על גריפאת מאסר על תנאי והתחייבות כספית.
סנגורו של הנאשם, עו"ד תומר שוורץ, לא השלים עם הכרעת הדין וערער לבית המשפט המחוזי בנצרת. עו"ד שוורץ טען בעיקר כי "לא זו בלבד שלא הוכחה אשמתו של המערער מעבר לספק סביר בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, אלא שבכל מקרה לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן מפני הרשעה בעבירה זאת (החזקת נכס חשוד כגנוב, א.ז)".
לדברי הסנגור, בתיק שנחקר על ידי משטרת מגדל העמק ישנם מחדלי חקירה זועקים, ובעיקר העובדה שחשוד אחר בפרשה, פיראס, לא הואשם בפרשה ואף יותר מכך – הוא שימש כעד התביעה המרכזי. זאת, למרות שגריפאת סיפר את הסיפור המעניין הבא: בזמן שהוא ופיראס שהו במעצר, פיראס סימן לחברו להמתין רגע, פתח את ברז המים בשירותי המעצר כך שלא ניתן יהיה לשמוע את השיחה ביניהם, ובתנועות ידיים סימן לגריפאת לספר כי מצא את הסחורה בשק. לדברי גריפאת, כך הוא אכן סיפר, אלא שבהמשך לא היה מוכן שהתיק ייפול עליו.
"במקרה שבפנינו, המערער (גריפאת) אינו באמת 'המחזיק', אלא מי שסייע לפיראס והוביל עבורו ולבקשתו את הסיגריות למכירתן", טען הסנגור, "פיראס הוא הבעלים האמיתי והמהותי של הסיגריות, הוא אשר הסחורה היתה בחצרו, הוא בעל השליטה בה, הוא שביקש למכרה, והוא שיישם בפועל את נסיונות המכירה. עדויות של עדים אובייקטיבים הוגשו בהסכמה ומהן למדנו שפיראס – הוא ולא אחר – ניסה למכור להם את הרכוש הגנוב. העובדה שהמערער הואיל בטובו להסיע את פיראס עם הסיגריות, אינה הופכת אותו לבעלים של הסיגריות וודאי שאינה מכניסה אותו למשבצת של 'מי שרכש החזקה'… בהרשעת המערער הגענו למצב אבסורדי: כנגד פיראס, בעל העבר הפלילי המכביד, שפעל פעם אחר פעם כדי למכור את הסיגריות הגנובות – לא מגישים כתב אישום בגין החזקת נכס חשוד, ולעומתו – המערער, לראשונה בחייו כנאשם בבית המשפט – מורשע בעבירה זו?".
בדיון שהתקיים ב-13 ביולי הוסיף עו"ד שוורץ והדגיש, כי אילו כתב האישום היה מייחס לנאשם החזקת נכס חשוד כגנוב, קו ההגנה יכול היה להיות שונה והוא כסנגור יכול היה להביא לעדות אנשים אחרים שיכולים לשפוך אור על הפרשה.
בשלב מסוים במהלך הדיון, לאחר ששמעו את דברי הסנגור, השופטים אברהם אברהם, אסתר הלמן ויפעת שטרית המליצו לפרקליטות לבטל את כתב האישום. שבוע לאחר מכן הודיעו הצדדים לבית המשפט כי קיבלו את ההמלצה והגיעו להסכמות על ביטול כתב האישום נגד גריפאת.
