ילדיה של אסירה באמריקה יוחזרו מהוריה בארץ לגרוש שלה בארה"ב

זהו סיפור יוצא דופן על דנה גבעתי-ליימן, ישראלית שחיה בעשור האחרון בארה"ב וחזרה כמה פעמים על אותו תרגיל – חטיפת בנותיה למדינה אחרת מבני זוגה שמהם נפרדה. אותה גבעתי סיימה לרצות לא מכבר מאסר בכלא האמריקאי, לאחר ששכרה מתנקשת בניסיון להרעיל את בן זוגה הקודם מישראל, שחר אבקסיס, ממנו חטפה את בתם הבכורה לארה"ב לפני שנים.

בשנה האחרונה ניהלה גבעתי מהכלא בארה"ב מלחמה משפטית גם בבעלה השני, ג'רמי ליימן, אמריקאי מאוקלהומה עמו גידלה ארבע בנות משותפות. לאחר שנכנסה למאסר, היא ניסתה לשלול ממנו את האפוטרופסות על בנותיהם (בנות 4 ,7, 10 ו-13) ולהבריחן בתרגיל מרמה להוריה בישראל.

מסכת האירועים באה לסיומה שלשום. בית המשפט המחוזי מרכז בלוד דחה את ערעורה של גבעתי, השוהה כיום בארה"ב במעמד של אסירה ברישיון, למנות את הוריה המתגוררים בישראל כאפוטרופסים ומשמורנים של ארבע בנותיה "האמריקאיות". בית המשפט קיבל את עתירת האב האמריקאי, באמצעות פרקליטיו – עורכי הדין אסי סגל ושי שמחיוב – וקבע כי ארבע הקטינות ישובו עם אביהן לאוקלהומה.

העבריינות של האם מול בני זוגה השונים – סדרתית. הפרקים הראשונים של הפרשה תועדו בסרטם של גלי גינת וארי פינס, ששודר לפני מספר חודשים בתוכנית "זמן אמת" (ערוץ כאן 11).
גבעתי עזבה ב-2010 את ישראל, לאחר שנעצרה כחשודה בפרשת שוחד והונאה של עובדים זרים בתפקידה כעובדת במשרד הכלכלה. היא היתה אז אם צעירה וגרושה, כאשר השאירה את בתה אצל הגרוש אבקסיס, ונסעה לארצות הברית שם התחתנה עם גבר אמריקאי נוצרי בקנזס.

לאחר שהתיק הפלילי בישראל נסגר, גבעתי הגיעה לביקור וניצלה שעת כושר כדי לחטוף את בתה מאביה הישראלי, כאשר הילדה היתה אצל הסבא (אביה של דנה). משם הדרך לשדה התעופה היתה קצרה. בהמשך התוכנית שהגתה, בעלה השני האמריקאי פתח בהליכי אימוץ של הילדה בארה"ב – כאשר אביה הביולוגי, הישראלי, בחיים. הכל במטרה להרחיק את הילדה מהגרוש אבקסיס, לתמיד.

בהזדמנות נוספת שבאה בהמשך, הגרוש אבקסיס שלא השלים עם שלילת אבהותו, הוציא צו עיכוב יציאה לדנה והבת, ששבו לביקור בארץ עם האחיות מהאב האמריקאי. באמצעות הוצאת דרכון חדש לבת ושינוי שם הבת בדרכון – הצליחה לבסוף האם להבריח את הילדה פעם נוספת מאביה בישראל. מלחמתו של הגרוש על זכויותיו כאב נמשכה והאם חויבה בפיצויים בתביעה בגין חטיפת הילדה.

שחקנית ומתנקשת
כאן מגיע ה"פרק השני" הדרמטי. בשנת 2017 נעצרה דנה גבעתי בארה"ב בעקבות תכנון לכאורה לרצוח את הגרוש אבקסיס. התוכנית תמהונית משהו: גבעתי פרסמה בלוח אינטרנטי כי היא מחפשת "שחקן או שחקנית" לעבודה בחו"ל. בחורה אמריקאית שענתה למודעה סיפרה לאף.בי.איי (FBI) כי היא נפגשה עם גבעתי שהזדהתה בפניה כ"סוכנת מוסד", וגייסה אותה למשימה להרעיל את הגרוש אבקסיס בישראל.
גבעתי ציידה את ה"מתנקשת" באבקת רעל מסוג ריצין והנחתה אותה לטוס לישראל, להתקשר לאבקסיס העובד למחייתו כנהג מונית, ולערבב את החומר הרעיל בכוס המשקה שלו. במטבח ביתה של גבעתי באוקלהומה נמצאו זרעי צמח קקיון, ממנו מפיקים את הרעל. היא נעצרה בחשד לניסיון רצח, אך בעסקת טיעון הורשעה בסעיף של החזקת חומרים אסורים ונשפטה לשלוש שנות מאסר.

לאחר שנכנסה לכלא, בעלה האמריקאי ליימן חלה ונאלץ לעבור הליך רפואי מורכב. בעצה אחת איתה, הוא שלח את ארבע בנותיהם המשותפות אל ההורים של אשתו בישראל, שהציעו את "עזרתם" וקיבלו צו אפוטרופסות זמני, בהסכמת האב האמריקאי.

ההסכמה היתה מוגבלת בזמן. בחלוף כשנה, בקיץ שעבר ביקש האב להחזיר את ארבע בנותיו לחזקתו, לאחר שגילה כי הוריה של אשתו "מרעילים" נגדו את בנותיו, נכדותיהם. הסב והסבתא סירבו, והוא הגיש תביעת אפוטרופסות לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בדרישה שבנותיו יחזרו לארה"ב. אז התברר כי אשתו – שמרצה עונש מאסר באמריקה – הפכה את עורה, תומכת בהרחקת בנותיהם ממנו, ועומדת כמובן מאחורי הוריה המתנגדים להשבת ארבע הבנות לאביהן שיגדל אותן בארה"ב.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מינה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת המסוגלות ההורית של האב ליימן, ומינה "אפוטרופה לדין" למסירת המלצה בעניין הילדים. כן הוגש תסקיר סעד בינלאומי ממקום מגורי האב בארה"ב. באפריל השנה, בית המשפט קיבל את בקשת האב וקבע: "מקום המגורים הרגיל של הקטינות הינו בארה"ב. לקטינות שני הורים מתפקדים, ואין צורך או הצדקה בהמשך המינוי לסבא ולסבתא כאפוטרופסים".

נפגשים במחוזי
בסוף חודש מאי הוגש ערעור הסבא והסבתא לבית המשפט המחוזי. בניגוד להליך בבית המשפט למשפחה – שם התביעה הוגשה על ידי הסב והסבתא – לערעור הפעם הצטרפה גם האמא, דנה גבעתי, וביקשה להשאיר את הבנות במשמורתם של הוריה.

בחודשים האחרונים יצאה גבעתי מהכלא האמריקאי כאסירה משוחררת, תחת תנאים מגבילים שיפוגו באוגוסט 2021, אז היא גם תוכל לצאת מארה"ב ולהצטרף לבנותיה ולהוריה בישראל. בערעור, גבעתי והוריה שבו על הבקשה להארכת צו האפוטרופסות והמשמורת של הסבא והסבתא בישראל.

האם העבריינית והוריה טענו כי דווקא ליימן, האבא האמריקאי, אינו בעל מסוגלות הורית, וכי בית המשפט לא התחשב בטובת הקטינות.
עו"ד סגל שייצג את האב בשלב הערעור ציין כי מחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט ומעדותו עולה, כי אין שחר לטענת המסוכנות כנגד האב, ונקבע כי מדובר באדם נורמטיבי בעל מסוגלות הורית.
שנית, טען עו"ד סגל, אין אפוטרופוסים נוספים זולת הורי הקטינות. הסבא לא יכול להתמנות כאפוטרופוס, קל וחומר לא להגיש תביעת משמורת. לדברי עו"ד סגל, פסק הדין שניתן נכון, צודק ותואם את טובת הקטינות – הן השבתן לביתן והן במניעת ניכור הורי, לאור חתירת האמא והסבא להרחיק את הילדות מאביהן.

האפוטרופה לדין, שמונתה למסור המלצה בעניין הקטינות, צידדה דווקא בעמדת האמא והסבא. לדבריה, לאחר תקופת הסתגלות לא קלה התרגלו הקטינות לשגרת חייהן אצל הסב וטובתן להישאר בישראל.

מנגד, עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה אף היא לבית משפט המחוזי, תמכה בדחיית הערעור והשבת הילדות לאביהן האמריקאי. היועמ"ש ציין: "ילדים אמורים לגדול אצל הוריהם. במקרה זה שני ההורים שוהים דרך קבע בארה"ב. שהיית הקטינות שלא עם הוריהם גורמת להן נזק וחבלה פוטנציאלית בקשר עם האב".

עניין של מעמד
הרכב של שלוש שופטות – מיכל ברנט, ורדה פלאוט ושרון גלר – ניתן ב-4 יולי. השופטות דחו את תביעת האפוטרופסות של הסבא וקבעו כי הבנות ישובו עם אביהן לאוקלהומה ב-1 באוגוסט.
"מקום מושבם הרגיל של ההורים הינו ארה"ב", צוין בהחלטת השופטות, "אמנם הקטינות נמצאות בישראל מזה כשנתיים, אך בכל תקופת שהותן הן לא היו בחזקה פיזית של הוריהן, ונמסרו, מלכתחילה ובהסכמה, לשהות לתקופה מוגבלת אצל סביהן המתגוררים בישראל. בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקטינים 'הולכים' אחר הוריהם".

אין בשהייה, גם אם ממושכת, אצל צד שלישי – בין אם המדובר בסבים, או בצד שלישי אחר כגון מחנה, פנימייה או קרוב משפחה – כדי לשנות את ההנחה המשפטית… אין לסבים מעמד בהגשת תביעה למשמורת הקטינות, ומינוי הסב כאפוטרופוס זמני נעשה רק מתוקף הסכמת ההורים המשותפת, שאינה קיימת עוד".

השופטות ציינו עוד, כי בהתאם לחוות הדעת, הקטינות ניזוקות מהמשך השהייה בבית הסב, עקב ההסתה נגד האבא, "כאשר בבית הסב נעשה כרסום מתמשך בסמכות האב ובקשר החיובי עמו".
ביחס לאמא, האסירה המשוחררת, כתבו השופטות: "תמהנו תמיהה גדולה ביחס לעמדת האם אשר לא ראתה את בנותיה תקופה ארוכה. האם מתנגדת לשובן של הקטינות למקום מושבה בארה"ב, דבר שיזרז את האיחוד בינה לבין הבנות ויאפשר לאם לטפל בבנותיה ביחד עם אביהן, גם אם בזמני שהות נפרדים" – רמז לכך שהיא מבקשת להרחיקן מהאב.
בירור המשמורת בין האב לאם עצמם יוכרע בבית המשפט בארה"ב. המערערים, האם והוריה, יישאו בהוצאות האב בסך 20 אלף שקל.