היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לשר הפנים, אריה דרעי, כי לאחר בחינת חומר הראיות שנאסף, הוא שוקל להעמידו לדין בגין עבירות מס בשלושה אירועים, בכפוף לשימוע. הודעה דומה נמסרה גם לאחיו, עו"ד שלמה דרעי, המשמש כיום כיו"ר עמית בקק"ל.
בד בבד, החליט מנדלבליט כי אין תשתית ראייתית המלמדת על ביצוע עבירות שחיתות שלטונית על ידי השר דרעי.
נדחתה גם המלצת פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן והמלצת פרקליטת המחוז ליאת בן ארי מיולי 2019, להעמיד את דרעי לדין בעבירות הלבנת הון.
האירועים לגביהם זומן השר דרעי לשימוע הם שלושה אלה:
עסקת גבעת שאול – עסקת נדל"ן משנת 2013, במסגרתה מכר השר דרעי לאחיו שלמה דרעי, נכס בשכונת גבעת שאול בירושלים, שבו החלה בניית בניין מגורים בן 5 דירות. בהתאם לחומר הראיות, הדיווחים שהועברו לרשויות מיסוי מקרקעין במסגרת טפסי הדיווח על העסקה, כמו גם חוזה המכירה שצורף לדיווח, כללו מצגים כוזבים לכאורה, לרבות גובה התמורה שבעסקה, תיארוך העסקה לאחור, והצגת המגרש הנמכר כמגרש ריק במקום מצבו האמיתי כבניין מגורים מתהווה.
הכנסות מחברת גרין אושן – גרין אושן הייתה קרן פיננסית להשקעות בארה"ב. על פי החשד, בשנת 2011 החלה גרין אושן לשלם לשר דרעי עמלת מגייס בגין גיוס משקיע לקרן. הראיות מלמדות לכאורה כי החל מינואר 2013 עת חזר לחיים הפוליטיים, הורה השר דרעי לגרין אושן להעביר את סכומי העמלות להם היה זכאי לאחיו שלמה. בהתאם לכך, בין השנים 2013-2015 שולמו לשלמה דרעי כ-630 אלף שקל לפי החשד כנגד חשבוניות "ייעוץ" כוזבות לכאורה שהפיק משרד עו"ד שלמה דרעי.
הכנסות מחברת בת של אגד וממשה הבא – על-פי החשד, בשנת 2012 השר דרעי העניק שירותי ייעוץ ושיווק למיזם משותף של איש העסקים משה הבא ואגד חברה לתחבורה בע"מ. השר דרעי ביקש לכאורה לקבל את שכרו בדמות תרומה בגובה 180 אלף שקל שתשולם לעמותת כרמי העיר, של מקורבו יהודה אזרד, אשר סייע לו לאורך השנים. שכר זה אשר חייב במס, לא דווח בדו"חותיו האישיים של השר דרעי או של החברה שבבעלותו למס הכנסה. בנוסף, באותם ימים שילם הבא מחשבונו הפרטי לחשבונו הפרטי של השר דרעי סך 100 אלף שקל נוספים, המהווים הכנסה שלא דווחה למס הכנסה.
בנוגע לשלמה דרעי לבדו, חשד לפרשה נוספת בעניין נכס בגרמניה – קיבל סכומים בגובה כ-6 מיליון שקלים בשנים 2012-2013 מחברה גרמנית בשם אולנד, שהתאגדה לצורך רכישת בניין מגורים בברלין. שלמה דרעי חשוד שהסתיר את זכויותיו בחברה, והשמיט את המס שהיה חייב בגין סכומים אלה.
בהחלטה מתאר מנדלבליט את השתלשלות החקירה נגד אריה דרעי גם בפרשות שירדו מעל הפרק.
בשלהי שנת 2015 התקבלו מידעים אשר הצביעו על חשד להעברות כספים משמעותיים מאנשי עסקים למשפחת דרעי, חלקן קודם לחזרתו לפעילות פוליטית בינואר 2013 וחלקן לאחר שהחל לכהן כחבר כנסת.
לאחר הליך בדיקה מקדימה, בשנת 2016 הורה מנדלבליט על פתיחת חקירת יאח"ה בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. בשנת 2017 החל שלב חדש בחקירה בשיתוף רשות המסים, בחשד לעבירות של הצהרה כוזבת. זאת בגין העברות כספים במאות אלפי שקלים שהועברו לשר דרעי מאנשי עסקים שונים, הטמעת כספי מזומן למערכת הבנקאית לכאורה ללא דיווח, עסקאות למכירת מגרשים בבעלות השר דרעי בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת הר שמואל בגבעת זאב, רכישת מגרש במושב ספסופה, הצהרות של השר דרעי ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה, דיווחים חסרים בהצהרות ההון לרשויות המס ועוד.
במסגרת החקירה נחקרו השר, אחיו, מקורבים ועשרות רבות של עדים, חלקם בחו"ל, נערכו מחקרי תקשורת ונתפסו מאות מסמכים.
בסוף נובמבר 2018 הועבר החומר לפרקליטות מיסוי וכלכלה. משטרת ישראל צירפה את המלצתה כי לא התגבשה תשתית ראייתית להוכחת עבירות שוחד. יחד עם זאת, לפי המלצות המשטרה ורשות המסים היתה תשתית לעבירות הלבנת הון ושבועת שקר (מסירת תצהיר כוזב) למבקר המדינה בנוגע לנכסיו והכנסותיו.
מחומר הראיות שנאסף עלה כי במהלך השנים 2010-2013 בתקופות הסמוכות לחזרתו לחיים הפוליטיים, השר דרעי הרבה להתנהל במסגרת פעילותו העסקית והאישית באמצעות כסף מזומן לכאורה, באמצעות המערכת החוץ בנקאית. לפי החשד פעילותו העסקית נעשתה באמצעות מקורביו ואנשי אמונו, תוך שהשר דרעי מרחיק עצמו מהדברים ומדווח לפי החשד כזב לרשויות המדינה.
ביולי 2019 המליצו עו"ד בן ארי וניצן, כאמור, להגיש כתב אישום נגד דרעי בעבירות מס, הלבנת הון ומסירת הצהרות הון כוזבות. בין היתר לאור הפקדות מזומן משמעותיות שבוצעו לפי החשד כאמור עבור דרעי על ידי שניים ממקורביו, ואי דיווח אודות תקבולים.
לדברי מנדלבליט, במסגרת הדיונים בראשותו ונוכח סוגיות עובדתיות ומשפטיות שהתחדדו, השתנתה עמדת צוות הפרקליטים ביחס לחלק מהאירועים והתברר כי אין די ראיות לעבירות בעניין הנכסים בספסופה ובהר שמואל.
לבסוף מצא כאמור היועמ"ש לזמן את דרעי לשימוע בשלושה עניינים:
– דיווח כוזב לכאורה לרשות המסים על על מכירת נכס בגבעת שאול לאחיו , המלמד על ביצוע עבירות מס לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).
– אי דיווח לרשות המסים לכאורה על תקבולים מאיש העסקים משה הבא וחברת אגד.
– אי דיווח על תקבולים לכאורה שהתקבלו בגין גיוס השקעה לחברת גרין אושן.
ביחס לחשד לביצוע עבירות הלבנת הון, בשל מספר הפקדות מזומן שביצעו מקורביו של דרעי באמצעות המערכת החוץ בנקאית, נמצא כי יש קושי משמעותי להוכחת היסוד הנפשי המוגבר ביחס לשר.
ביחס לאפשרות לייחס לשר דרעי עבירות מס בגין מכלול הסכום המזומן שהתגלה במסגרת החקירה, נמצא כי יש קושי ראייתי להוכיח כי סכום זה הופק מהכנסה החייבת במס.
ביחס לנכס בספסופה, יש ראיות התומכות בגרסתו של דרעי כי הרישום הפורמלי של הנכס שלא היה על שמו, משקף את המצב העובדתי.
ביחס למתן תצהיר שקר למבקר המדינה, לאור הממצאים האחרים, לא התגבש יסוד להוכחת העבירה.
צוות הפרקליטים שליווה את התיק בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), כלל את ירון גולומב, נגה בליקשטיין-שחורי ואיתי שהם.
פרקליטו של דרעי, עו"ד נבות תל-צור, מסר: "לאחר למעלה מחמש שנות חקירה קשות ומייסרות, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מנקה את השר דרעי מכל חשד לשחיתות שלטונית. היועץ המשפטי הדגיש שהחלטתו אינה סופית והוא שוקל העמדה לדין בעבירות מס בלבד. גם להן בעזרת השם, תינתנה בשימוע תשובות הולמות".
עו"ד ירון קוסטליץ, עורך דינו של שלמה דרעי, מסר: "מדובר במחלוקות אזרחיות מיסויות, שאין מקומן במסגרת הליך פלילי. בהתאם, אני מאמין כי לאחר השמעת הטענות בשימוע, תסגור הפרקליטות את תיק החקירה".
