40 אחוז מהצ'יינג'ים נפסלים עקב מידע מודיעיני והרשעות

שתף כתבה עם חברים

נוהלים שקבע המפקח על נותני שירותים פיננסיים מאפשרים לו לדחות בקשות לרישיון גם בשל תיקים פליליים שנסגרו בהסדר מותנה, וגם על סמך "מידע" שלא הבשיל לראיות * בית המשפט העליון הקפיא לאחרונה סגירת צ'יינג' למרות שלוש הרשעות הרשומות על שם בעליו   

בית המשפט קבע כי קיימות שאלות חשובות שטרם נדונו (צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה עתירה שהגיש בעל צ'יינג' מראשון לציון, וקבע כי העסק ייסגר בתוך 30 ימים, בשל הרשעות פליליות של הבעלים בזיוף ומרמה. בעלי הצ'יינג' הגיש ערעור לבית המשפט העליון, ובמקביל בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. השופטת יעל וילנר מבית המשפט העליון עיכבה את ביצוע ההחלטה, תוך שקבעה כי הערעור התקדימי של בעל הצ'יינג' "מעלה שאלות חשובות שטרם נדונו, ביניהן שאלת משך הזמן שבמהלכו ניתן למנוע מאדם אשר הורשע בעבירות דוגמת אלה בהן הורשע המבקש (עבירות זיוף ומרמה, ז"ק), מלעסוק במתן אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי".

מדובר בנותן שירותי מטבע ותיק, שעד השנה האחרונה פעל בהיתר בראשון לציון. כזכור, לפני שלוש שנים נכנס לתוקף חוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, בו הוצהר שתכליתו "להרחיק גורמים עברייניים שעסקיהם משמשים כצינור חמצן כלכלי לארגוני הפשע". החוק העביר את הצ'יינג'ים למשטר של דרישות רישוי נוקשות תחת הממונה על שוק ההון, המפקח על גופים פיננסים חוץ-בנקאיים, משה ברקת. 2,000 צ'יינג'ים ותיקים המשיכו לפעול בהיתר זמני עד בדיקת בקשותיהם לרישיונות. כשנתיים אחרי הגשת בקשתו, בעל הצ'יינג' המדובר קיבל הודעה לפיה הוא נפסל מקבלת רישיון עקב שלוש הרשעות פליליות שצבר ב-10 השנים האחרונות.

מתוך שלוש הרשעות, רק תיק אחד משנת 2014 קשור להתנהלות בעסק. העבירות נשמעות חמורות: זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה. ואולם, בפועל מדובר בתיק מינורי, על הסבת צ'קים אסורה בסכום של 5,500 שקל. או בפשטות: בעל הצ'יינג' הלווה כסף ללקוחה, היא מסרה לו שני צ'קים לפירעון מלקוחות שלה (צדדי ג') אולם הצ'קים היו 'למוטב בלבד', והנאשם הוסיף את שמו על גביהם. הרשעה אחרת, משנת 2011 היתה על עבירות של הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור, מאחר שהנאשם אמר לשוטר תנועה: "האגו שלך עובד שעות נוספות". הרשעה אחרת שנלקחה בחשבון, משנת 2009, היתה על החזקת אגרופן ברכב, למרות שהנאשם הסביר צורך בהגנה עצמית מאחר שהוא נע עם כספים. שלושת התיקים הסתיימו בעונשי מאסר על תנאי.

נציגי המפקח על שוק ההון טענו כי העבירות הללו "מעידות על אי כשירותו של המבקש לעסוק בתחום האשראי והפיננסים". לדבריהם, נוהלי המפקח בנושא "יושר ויושרה", קובעים כי בבחינת בקשת רישיון, יינתן דגש לעבירות כלכליות, עבירות אלימות ועבירות של טוהר מידות.

באמצעות עו"ד ד"ר גיל עשת , בעל הצ'יינג' עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב ותקף את ההחלטה. עו"ד עשת טען כי מדובר בעבירות שלא היה מקום להגיש בגינן כתבי אישום. הוא הוסיף כי בתיק ה"חמור" לכאורה של זיוף הצ'קים אמרה התובעת לפרוטוקול שמדובר בעבירה שנסיבותיה קלות, והתיק נגמר במאסר על תנאי ובקנס של 700 שקל. כמו כן ציין כי למרות ההרשעה, העותר קיבל היתר להמשיך לעסוק בתחום כאשר הגיש בקשה לרישיון על פי חוק הפיקוח החדש, ובמשך שלוש שנים לא נטענה כלפיו כל טענה. "זו דוגמה לשימוש יתר בהליכים פליליים וריבוי כתבי אישום, שגורמים בסופו של דבר נזק לא מידתי", טען עו"ד עשת.

למרות שדחיית הרישיון נומקה בהרשעות, בתגובה לעתירת בעל הצ'יינג' ומחשש שעמדת הפסילה ככל הנראה לא חזקה מספיק, המפקח העלה לפתע בבית המשפט טענה חדשה המבוססת על מידע מודיעיני, לפיה בעל הצ'יינג' מעורב בעבירות הלבנת הון. עו"ד עשת התנגד להגשת המידע החסוי, מאחר שלא הוזכר בהחלטת המפקח שנמסרה לו. בנוהלי "יושר ויושרה" שפורסמו על ידי המפקח לפני שנתיים, הוצב הבסיס למהלך הדרקוני של הסתמכות על מידעים מודיעיניים בדחיית בקשות נותני שירותים פיננסיים לרישיון. הנוהל קבע כי "אמות המידה ליושר ויושרה" הן לא רק הרשעות קודמות, אלא גם כתבי אישום תלויים ועומדים, חקירות שמתנהלות, וגם הליכים לא פליליים כמו כופר שהוטל על ידי רשות המסים, ותיקים שנסגרו בהסדר מותנה. בנוסף לכל אלה, נקבע כי בחינת היושר תסתמך גם על "מידע מרשות בטחון" – מהמשטרה, מהשב"כ והמוסד.

בחודשים האחרונים הודיע המפקח למאות צ'יינג'ים כי החליט לדחות את בקשותיהם לרישיון מסיבה דומה. עו"ד עשת: "יש לי לקוח נוסף, צ'יינג' גדול בצפון הארץ, בבעלות אנשי עסקים מוכרים נורמטיביים, שיום אחד קיבלו קיבלו מכתב ובו שורה אחת: 'ברשות משטרת ישראל מידע חסוי הקושר את הנדון לעבירות שוחד'. ללא תאריכים, ללא פירוט. הלקוח אפילו לא נחקר במשטרה ולא יודע במה מדובר. על סמך ההודעה הלאקונית הזו המפקח מודיע: עיסוקך נשלל. כעת אנחנו בשלב השימוע שם. להערכתי גם שאלת המידעים המודיעיניים תגיע לבית משפט העליון, מאחר שהמפקח חורג מסמכותו – החוק הסמיך לפסול מבקש רישיון רק בגלל הרשעה או כתב אישום… התחושה היא של התנהלות כמו במרתפי הקרמלין. לא שוקלים כלל את זכויות העוסקים בענף".

בעתירה של בעל הצ'יינג' מראשון לציון, השופט ארז יקואל מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליט שלא לשקול את המידע המודיעיני לבסוף, מאחר שלא הוזכר בהודעה הראשונה של המפקח על דחיית הבקשה לרישיון. עם זאת, כאמור, השופט דחה את עתירת הצ'יינג' וקבע כי העסק ייסגר בתוך 30 ימים, בשל אותן הרשעות בזיוף ומרמה, לגביהן נקבע בחוק הפיקוח כי "חזקה על מי שהורשע בעבירות אלה שאינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים".

בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת המחוזי נטען כי מדובר בחוק חדש (לפיקוח על נותני שירותים פיננסיים) בנושא שאין בו פסיקה עדיין, וסגירה מיידית של העסק תביא לקריסתו כאשר טרם נשמע הערעור. השופטת וילנר קיבלה כאמור את הבקשה, והדיון נקבע לחודש אפריל.

הסתמכות מוגזמת על מידעים מודיעיניים בדחיית בקשות נותני שירותים פיננסיים לרישיון? (אילוסטרציה: Freddie Collins מאתר Unsplash)

מי נגד מי
מתוך 2,700 בקשות לרישיון שהגישו העוסקים בענף מאז נכנס חוק הפיקוח לתוקף בשנים 2017-2018, אושרו נכון לינואר 2020 רק 336 בקשות ונדחו 220, מה שאומר ששיעור הפסילות עד כה מכלל הבקשות שנבדקו עומד על 40 אחוז. הנתון נמסר על ידי המפקח על שוק ההון ברקת, בתגובה לעתירות אחרות שהוגשו לבג"ץ על ידי עשרות צ'יינג'ים, בעקבות דרישות חדשות שפרסם המפקח בנוהל רישוי מעודכן באוגוסט 2019. הנוהל הציב שורה של דרישות שנוספו למפרע מאלפי מבקשי הרישיונות, בנימוק ש"לפי מדיניות הפיקוח העדכנית, הנוהל הקודם (לפיו הוגשו הבקשות לרישיונות שטרם נענו מאז שנת 2017, ז"ק) הוא נוהל חסר שאינו מקנה מידע מספק אודות מבקש הרישיון".

דרישות דרקוניות חדשות הופנו לא רק לבעלי הצ'יינג'ים, אלא גם אל עורכי הדין שלהם, ובעניין זה יצאה לשכת עורכי הדין בחודשים האחרונים לקרב שהסתיים בהצלחה. המפקח ביקש להטיל אחריות אישית על עורכי הדין ודרש מהם לאשר את עמידת מבקשי הרישיונות בדרישות בשורה של נושאים, כגון התמודדות עם מעילות והונאות, שמירה על פרטיות, טיפול בלקוחות, מניעת הלבנת הון, תוכנית עסקית, מדיניות אשראי, ניהול סיכוני סייבר ועוד.

ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון של הלשכה – בראשות עורכי הדין יעל גרוסמן, גיל דחוח, אורי גולדמן ואביה אלף פנתה למפקח ודרשה לבטל את העברת הנטל של בחינת הבקשות לרישיון מרשות שוק ההון לעורכי הדין של מבקשי הבקשות. נציגי הלשכה הבהירו כי אין תקדים להטלת דרישות מסוג זה על עורכי דין. לאחר הידברות, המפקח קיבל את עמדת הלשכה וצימצם את הדרישות מעורכי הדין לחוות דעת משפטית בנושאים מוגדרים שתצורף לבקשות לרישיונות של נותני השירותים הפיננסיים הגדולים בלבד.

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "רשות שוק ההון מופקדת על מתן או דחיית רישיונות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. במסגרת המאמץ לייצר שוק ראוי, המוסדר על-ידי רגולטור פיננסי, ואשר מיטיב עם הצרכן, ניתנה לרשות סמכות לדחות בקשות רישיון מטעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו. בהחלטותיה לדחות מבקשי רישיון מטעם זה, הרשות פועלת מכוח החוק ומכוח חוזר שפורסם בשנת 2018, המונה אמות מידה ושיקולים מובנים לקיומו של פגם ביושרו ויושרתו של מבקש רישיון. יודגש כי עצם השימוש במידע מודיעיני וחקירתי אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומידע בעניינם של מבקשי רישיון מוגש לרשות לשם קבלת החלטה על ידי גורמי המודיעין והאכיפה המוסמכים לכך בהתאם לנוהלי עבודה סדורים".

השארת תגובה

תגובה אחת על “40 אחוז מהצ'יינג'ים נפסלים עקב מידע מודיעיני והרשעות”

  1. תקשיבו זה לא יאומן הפכו עסק לגיטימי חוקי וכשר למהדרין לטרפה קרשים בגלגלים ממש!! ואין פוצה פה ומצפצף !! מרתיח!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *