הגרסה הכבושה של הנשיא אורנשטיין בפרשת השופטת לימור מרגולין יחידי

פרשת המינוי של השופטת לימור מרגולין יחידי לניהול המשפט של ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, מגיעה לבג"צ.
אחרי שתיקה רועמת שהתבצרה מאחורי סמכותו הבלעדית למינוי המדובר, נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הגיש לבג"צ הסבר למינוי שהסתיים בסערה כאשר השופטת הודיעה על פרישתה המחאתית משיפוט מיד לאחר שהרשיעה את שמעוני, אבל לפני מתן גזר הדין.

באמצעות עורכי הדין מנחם רובינשטיין וברק כהן הגיש שמעוני עתירה לבג"צ, שיורה להנהלת בתי המשפט לנמק מדוע מונתה השופטת לדון בתיק האסטרטגי, פחות מחודש לפני שהסתיימה תקופת המינוי הזמני שלה לשופטת בית משפט המחוזי.

מינוי בפועל מתבצע בהמלצת נשיא בית המשפט הרלוונטי וחתימת שר המשפטים. כפי שפורסם ב"פוסטה", נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות התנגדה להארכת המינוי של מרגולין, עקב פגישותיה עם אפי נוה לקידום מינוי הקבע שלה. במחאה החליטה השופטת לפרוש מיד לאחר הקראת הכרעת הדין של שמעוני. רק אז התברר לסנגורים, כי תוקף המינוי בפועל של השופטת מרגולין למחוזי הסתיים למעשה שנתיים (!) לפני שנתנה את הכרעת הדין. הסנגורים טוענים בעתירה, כי בנסיבות אלה המינוי נעשה בחוסר סמכות, ומחייב את בטלות הכרעת הדין.

את התשובה לעתירה בשם הנשיא אורנשטיין, השופטת מרגולין והנהלת בתי המשפט מסר עו"ד רנאד עיד ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. לגרסתם, "דין העתירה להידחות על הסף ולגופה", משום שאת הטענות על מינויה לתיק זה היה צריך להעלות "בסמוך לקבלת ההחלטה, ולא עתה, לאחר מתן הכרעת הדין".

סתירה בין אורנשטיין לחיות

ב-7 בפברואר 2017 כאשר הוגש כתב האישום, תיק שמעוני נקבע לדיון לפני השופט מרדכי לוי. השופט לוי קיים חמישה דיונים בבקשות המקדמיות ואף קבע מועדי הוכחות, אך לפי המדינה ב-19 בספטמבר 2017 החליט סגן נשיא מחוזי תל אביב, השופט גלעד נויטל, להעביר את התיק מהשופט לוי לשופטת מרגולין, "עקב ארגון תוכנית העבודה". ההסבר שניתן לכך בתשובה לעתירה הוא עומס התיקים שהיה על השופט לוי, 38 תיקי דן יחיד (שלא בפני הרכב), 15 מהם תיקי הוכחות עם מספר רב של עדים.

לפי הנשיא אורנשטיין, ההחלטה למנות את מרגולין חרף היותה שופטת מחוזית במינוי זמני, "נבעה ממצוקת כוח אדם שיפוטי, בעיקר בתיקי דן יחיד פלילי, ובתחום עבירות הצווארון הלבן בפרט, ולאור התמקצעותה של השופטת בתחום". לדבריו, מצוקת כוח האדם נבעה מגידול משמעותי במספר כתבי האישום שהוגשו אז לבית משפט המחוזי, ומהודעה של שני שופטים ותיקים על פרישה מוקדמת "לשם השוואה", נמסר, "בחודשים ינואר-ספטמבר 2015 נפתחו 232 תיקים פליליים ואילו בתקופה המקבילה בשנת 2017 נפתחו 334 תיקים פליליים".

הנשיא אורנשטיין טוען, כי "לא היתה מניעה לקבוע את התיק לפניה, לאור התמקצעותה וכן לאור הוראות סעיף 15 (ב) לחוק בתי המשפט, המסמיכות אותה לסיים דיון שהחלה בו אף לאחר תום תקופת מינויה בפועל".

טענת מערכת בתי המשפט היא כי ההודעה על מינויה הזמני פורסמה ברשומות על ידי שרת המשפטים איילת שקד, כשנה לפני הגשת כתב האישום נגד שמעוני, ומכאן שעל הסנגורים היה לדעת כי מדובר במינוי זמני עם מועד פקיעה, "די בפרסום ברשומות כדי להקים חזקה לעניין ידיעת העותר על כך".

עו"ד רובינשטיין אמר ל"פוסטה" בתגובה לטענה זו: "42 שנים אני סנגור ואף שופט לא בדק את תעודת המינוי שלי, ולא שאל עליה. אתה רצית שאבדוק אצל שופטת שיושבת במחוזי, שעלתה מהשלום, אם זה מינוי זמני או קבע?". לדברי עו"ד רובינשטיין, "האור האדום נדלק לי ביום שהשופטת נתנה את הכרעת הדין מבלי לקבוע מועד לדיון בטיעונים לעונש, ובאותו היום, הודיעה לצדדים בכתב על התפטרותה".

האסטרטגיות היתרה של תיק שמעוני

הנשיא אורנשטיין ומערכת בתי המשפט עומדים על כך, שישיבתה בשני דיוני הוכחות טרם סיום הקדנציה הזמנית הכשירו את ישיבתה בדין עד לפסק הדין, גם אם מדובר בעוד שנתיים ו-90 ישיבות. באשר לסמכות שופט להמשיך לשבת בדין לאחר שתקופת מינויו בפועל תמה, מצטט נציג המדינה את חוק בתי המשפט: "שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה… יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו". לפיכך, נטען, כאשר "התקיימו שתי ישיבות הוכחות, ברור כי היה בסמכותה של כבוד השופטת להמשיך ולשבת בתיק אף לאחר פקיעת כהונתה בפועל".

השופט אורנשטיין אמנם מודה כי בית משפט העליון קבע בעבר כפי שצוטט בעתירה, ש"אין זה רצוי כי שופט ידון בהקראת כתב אישום בשלהי כהונתו… אם קיימת סבירות גבוהה לכך שבירור המשפט יארך באופן משמעותי מעבר לתקופת מינויו לכהונה זמנית", אולם הוא והמערכת מיתממים: "אמרה זו נאמרה בהתייחס לשלב ההקראה, ולא לגבי שלב ההוכחות".

טענה נוספת של הפרקליטות והשופטים היא שהשופטת מרגולין כיהנה כשופטת מחוזית זמנית ב-12 תיקים נוספים, "קבלת העתירה עלולה להשפיע על כלל ההחלטות וההכרעות שהתקבלו בתיקים הללו". המערכת מציינת כי 19 תיקים אחרים בהם לא החלו דיוני ההוכחות טרם סיום כהונתה הועברו לשופטים אחרים, והתגובה מסתיימת בכך שהעותרים לא הצביעו על עיוות דין שנגרם לשמעוני.

"שופט שיושב בהכרעת הדין ולא גוזר את הדין אינו מצב אידיאלי, (אך) עדיין היתה לה הסמכות ליתן את הכרעת הדין בתיק", אומר הנשיא אורנשטיין באמצעות פרקליטות המדינה, וקובע כי לא מדובר בהחלטה שיש בה פגם חמור המצדיק את התערבות בית משפט העליון.

גורמים המקורבים לנושא מציינים בהקשר זה את האסטרטגיות היתרה של תיק שמעוני, שעסק בנושא הנפיץ של שוחד תמורת סיקור חיובי, ומלכתחילה נועד להקרין על התיקים של ראש הממשלה נתניהו אשר מנוהלים על ידי פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, הפרקליטות ממנה הגיעה לשיפוט השופטת מרגולין-יחידי. מצד אחד נטען, כי השופטת זיכתה את שמעוני מהאישום הזה, אולם מצד שני היא דאגה לכלול בפסק הדין פרק שלם על ההיתכנות של "שוחד תמורת סיקור חיובי", מה שנותן לגיטימציה פסיקתית לכתב האישום נגד נתניהו בתיק וואלה.