המחדלים והבלופים של מח"ש בתיק רכז המודיעין גלעד גרנביץ'

עידן חדש: הלחץ על עבודת הפרקליטות מתגבר, ואת הביקורת הזו אי אפשר יהיה לפטור כ"ביקורת פוליטית". אם מנהלי הפרקליטות ובראשם שי ניצן חשבו שבפיטורי הנציבה הילה גרסטל הם "נפטרו מצרתה של זו", בא השופט דוד רוזן ומוכיח שלא כך הדבר. אם גרסטל הצטיינה בדוחות מערכתיים מצליפים אחת לכמה חודשים' בא הנציב רוזן ומפרסם דוחות ביקורת נוקבים אחת לכמה ימים, למרות שעל הנייר אמור היה להיות מעוקר ממרבית סמכויותיו. זאת, הגם שהפרקליטות נחלה "ניצחון" והצליחה להעביר חוק שמיקד את רוזן בבירור תלונות פרטניות, יחידניות בלבד, תחת שורת מגבלות.

ההחלטה האחרונה של רוזן, המתפרסמת היום (רביעי, 20.11) עוסקת בתיק רכז המודיעין לשעבר בלהב 433, גלעד גרנביץ', שהואשם באישומים מהחמורים שהיו נגד איש משטרה: קבלת שוחד מראש ארגון הפשע אלי מוסלי תמורת מכירת שם של מקור מודיעין. רוזן מבקר את פרקליטי מח"ש בחריפות על העלמת האזנות סתר רלוונטיות מההגנה במשך שנתיים, על אי-תיעוד מגעים להסכם עד מדינה בתיק, ועל מסירת ידיעות לא נכונות לבית המשפט.

לפני שנה, אחרי משפט ארוך, גרנביץ' זוכה מרוב העבירות, ונוקה מקשר כלשהו עם מוסלי. הוא הורשע בעבירות מינוריות של גילוי בהפרת חובה ובפגיעה בפרטיות, ובית המשפט הסתפק ב-13 חודשי מעצרו. מח"ש טענה כי גרנביץ' פנה לאלי מוסלי דרך בנו של קצין משטרה בכיר לשעבר, באמצעות חוקר פרטי שהפך עד מדינה ובאמצעות אדם נוסף, והציע למכור שם של מקור מודיעין משטרתי הפועל נגד מוסלי, תמורת 100 אלף דולר.

גרסתו של גרנביץ' מתחילת המשפט היתה כי חברו ב', בנו של קצין המשטרה לשעבר, שסייע לו באופן לא פורמלי כיוזמה עצמאית באיתור וגיוס מקורות מודיעין, עקץ אותו. ב' שהורשע בסופו של יום בעבירה חמורה של תיווך לשוחד, אמר לו כי הוא מנסה דרך אנשים בסביבת מוסלי לאתר אדם בשם "איקס" (המיועד לגיוס כמקור), אך הוסיף שאין אדם כזה. גרנביץ' שהאמין כי ב' הוא שותף אמין, הראה לו תדפיס משטרתי הנוגע ל"איקס", ו-ב' עשה שימוש בתדפיס כדי להציע למוסלי באמצעות אחרים מידע על ה"מקור".

לכתבה המקורית על הפרשה – לחצו כאן

סנגורו של גרנביץ', עו"ד קובי סודרי, ניסה להצביע מתחילת התיק על מופרכות התזה הקושרת את רכז המודיעין לעבירות. למשל, גרנביץ' רשם במסגרת תפקידו ידיעות מודיעיניות על אותו חוקר פרטי, ע', שהיה בעבר חבלן משטרה, ועל נאשם נוסף – מי שלטענת מח"ש היו שותפיו לפשע ומכרו לכאורה למוסלי את המידע. עו"ד סודרי דרש לקבל את ידיעות המודיעין המלאות שגרנביץ' רשם כנגד מי שנטען, בניגוד לכל הגיון, שהיו שותפיו לעבירה. התובעות מטעם מח"ש, הילה אדלמן ומיכל פרייסמן, טענו כי הידיעות נמחקו מהמחשב המשטרתי מאחר שהן זויפו, והן אינן נמצאות עוד. עמוק במהלך ניהול התיק, התברר כי אותן ידיעות שרשם רכז המודיעין נמצאו.

מחדל חמור אחר נגע לשיחה מתועדת בה התבקש גרנביץ' על ידי מפקדו ביאחב"ל לאשר בקשה של ימ"ר תל אביב לטפל באחת מהידיעות שלו הנוגעות לחוקר הפרטי ע'. עו"ד סודרי ביקש לאתר את השיחה בין גרנביץ' למפקדו בין תוצרי האזנות הסתר שנערכו בתיק. תובעות מח"ש טענו שאין שיחה כזו. הסנגור התעקש וקיבל צו בית משפט לקבלת "פלט ההפקה" – טבלה שמסכמת את כל השיחות שהוקלטו. במסמך הופיעה בבירור הפניה לשיחה בין גרנביץ' למפקדו, אשר עסקה בחוקר הפרטי ע', ממש כפי שטענה ההגנה.

מח"ש טענה כי הקלטת השיחה לא נמסרה להגנה בשל "טעות בתום לב" של סיווגה כלא רלוונטי. אך המשקלט שישב בעמדת ההאזנות העיד בבית משפט כי בזמן אמת הוא תמלל את השיחה וסיווג אותה כרלוונטית, ורק מאוחר יותר אחד מבכירי מח"ש – לא זכור לו בדיוק מי – הורה לו לשנות את סיווג ההקלטה כלא רלוונטית, כדי שלא תהיה חלק מחומר החקירה.

מסקנות רוזן

הנציב דוד רוזן קיבל את תלונתו של עו"ד סודרי לגבי נושאים אלה ועוד, וכתב החלטה חריפה על ניהול התיק על ידי מח"ש.

א. הימנעות מהעברת חומר חקירה רלוונטי מהאזנות הסתר. רוזן כתב: "מבירור התלונה עלה כי בשל רצף כשלים לא הועמדו לעיון ההגנה, במשך כשנתיים וחצי מאז תחילת המשפט, תמלילי שיחות אשר היוו חומר חקירה מהותי, וחשיבותן להגנת הנאשם היתה ברורה. בהמשך, משקלט של מח"ש מצא על פי ההנחיות המקצועיות שניתנו לו לתמלל את אחת השיחות, ואולם, בשלב מאוחר יותר, בנסיבות עלומות, נאמר לו לשנות את סיווג השיחה ל'לא רלוונטית', כך שהשיחה הוסתרה מההגנה".

רוזן ממליץ לפרקליט המדינה לבחון פרסום הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר, תוך ציון חשיבות תיעוד הליך הסיווג, ובמיוחד תיעוד שינויים שעורכים המשקלטים בסיווג השיחה והטעמים להם. "לא ניתן להקל ראש בשרשרת הפגמים שהתגלתה והשלכותיה על זכויותיו של הנאשם", כתב הנציב.

ב. מחיקת ידיעות ממחשב המשטרה והצהרה לא נכונה בבית המשפט. תובעות מח"ש שניהלו את התיק הצהירו כאמור כי ידיעות מודיעיניות שהכניס גרנביץ' למחשב נמחקו. רוזן כתב כי "בבירור התלונה, הסתבר כי מח"ש הסתמכה על בדיקה שביצעה המשטרה, ובעקבות זאת, מסרה לסנגור מידע שגוי, והצהירה בבית המשפט הצהרה לא נכונה. רק בשלב מאוחר יותר, ביצעה מח"ש בדיקה מקיפה יותר, שבמסגרתה עירבה גורמים בעלי רמת הרשאה גבוהה יותר במערכת הממוחשבת".

ג. הטלת חסיון על הודעות שתומכות בראיות ההגנה. מח"ש הסתירה מעו"ד סודרי כי במסגרת החקירה נגבתה עדות ממקור משטרתי התומכת בטענותיו. מח"ש הוציאה תעודת חיסיון על העדות מבלי שמסרה להגנה פראפרזה (תמצית) על תוכנה, ומבלי מסירת כל אינדיקציה על עצם קיומה. רוזן כתב בהחלטתו, כי "לפראפרזה תפקיד חשוב בשמירת זכויות נאשם בהליך המשפטי", והמליץ לפרקליט המדינה פרסום הנחיה בעניין היקף הפירוט הנדרש בפראפרזות הנמסרות להגנה אודות חומר חקירה עליו מוטל חסיון.

רוזן ביקר גם את התנהלות מח"ש בתגובה לבקשה נוספת של ההגנה, להסיר חיסיון מעדותה של קצינת משטרה, אשר תמכה בגרסתו של רכז המודיעין. בהידברות מול פרקליטי מח"ש הוזהר עו"ד סודרי, כפי שקורה בתיקים רבים, כי "חלקים אחרים בעדות הקצינה יסבכו אותו". רוזן כתב בהקשר זה: "מח"ש שגתה כשהבהירה לסנגור שחשיפת תוכן ההודעה עלולה להזיק לו ולנאשם, מאחר שהיה בהצהרה זו כדי לרפות את רצונם לעתור לבית המשפט להסיר את החיסיון". הנציב המליץ לפרקליט המדינה להנחות את הפרקליטים ל"אופן התבטאות נכון", ובעיקר "להימנע ממסירת מידע 'עודף' הנתון לפרשנות, אשר עלול להשליך על הצעדים המשפטיים שינקטו, או יימנעו מלנקוט סנגורים לטובת לקוחותיהם".

ד. הסכם עד המדינה הוסווה בהסדר טיעון. בתיק הכושל נחתמו הסכמים עם שני עדי מדינה – אחד מהם במהלך המשפט. למעשה, מדובר בהסדר טיעון שנחתם עם אחד הנאשמים בפרשה, אשר הסכים למסור עדות מפלילה נגד אחרים תמורת הקלה בעונש. עו"ד סודרי טען כי מדובר בהסכם עד מדינה לכל דבר, ורוזן הסכים. לדבריו, "נפל פגם בהגדרתה של מח"ש את ההסכם כהסדר טיעון, הגדרה ששחררה אותה מחובתה לתעד את המגעים לעריכתו, ומחובתה להעמיד תיעוד מגעים אלו וכלל סעיפי ההסכם כחומר חקירה לעיון ההגנה". לדברי הנציב, "הסכם עם עד נבחן בהתאם לטיבו ולמהותו. לא ניתן לשנות מהותו של הסכם על כלל המשמעויות המשפטיות העולות ממנו בדרך של מתן כותרת 'הסדר טיעון', שכביכול היה בו כדי לשחרר את מח"ש מהדרישות הקבועות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ביחס לעריכת ותיעוד הסכמי עד מדינה ומדרישות מהותיות אחרות כגון החובה לאשר את ההסכם על ידי פרקליט מחוז". הנציב המליץ בעניין זה לחדד הנחיות בדבר הגדרת הסכם עד מדינה.

ממח"ש טרם נמסרה תגובה.