מאסרים לחברי הכנופיה הקולומביאנית שהורשעו בשוד בורסת היהלומים

בקשות הסליחה וקולות הבכי של שבעת חברי הכנופיה הקולומביאנית, שביצעו שוד נועז בלב הפועם של הבורסה לתכשיטים ברמת גן, אולי לא הרשימו את השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב, אבל הוא מנגד גזר עליהם עונשים קלים יחסית, של 19 עד 22 חודשי מאסר בפועל.

בכך הסתיימה פרשה שזכתה לכותרות גדולות על כנופיית שודדים מדרום אמריקה שהתנהלו כ"סוכני ביון" מתוחכמים, ובסופו של דבר התברר כי הם לא תכננו את השוד המושלם, כך לפחות ציין השופט בקר במספר אמירות ציוריות בהקראת גזר הדין.

"השוד הנוצץ" התרחש ב-28 ינואר. שבעה אזרחי קולומביה נכנסו לתערוכת תכשיטים במתחם הבורסה ברמת גן ונמלטו מהמקום כשברשותם מזוודה ובה יהלומים בשווי של חצי מיליון שקלים, ועוד עשרות אלפי שקלים במטבעות זרים. יממה לאחר מכן השודדים נעצרו במעבר הגבול בטאבה, רגע לפני שחצו את הגבול וחזרו לארץ מולדתם עם הכסף והתכשיטים.

מכתב האישום עולה כי חברי הכנופיה הגיעו לישראל מספר ימים לפני מועד התערוכה. בזהויות בדויות הם נכנסו לישראל במועדים שונים ומיעדים שונים. הם הואשמו בגניבה בנסיבות מחמירות, התחזות, שימוש בתיעוד מזויף וכן עבירות נוספות.

הסנגורים, עורכי הדין טלי חזום, בן זיידל, יונתן רבינוביץ, חיה וייסברג ואורלי פרייזלר הגיעו להסדר טיעון עם פרקליטות מחוז תל אביב. התביעה עתרה ל-36 חודשי מאסר וההגנה טענה חופשי לעונש.

בגזר הדין השופט בקר דחה על הסף את טענת הנאשמים כי היה מדובר במעשה חד פעמי לא מתוכנן: "אין מדובר בחבורה של תיירים שבערב אחד, בסוף בילוי בארץ הקודש, החליטו לגנוב בקבוק של ויסקי ממרכול. מדובר בשביעייה שתכננה, עוד בקולומביה הרחוקה, ולשם כך קשרו קשר, ביצעו פעולות, אם בעולם האמיתי ואם בעולם הווירטואלי, קמו ועזבו אישה וילדים, ויצאו לדרך, מצוידים בהסוואה בדמות שתי נשים ששימשו כתפאורה. אני דוחה את טענת ההגנה, שדיברה על העדר תכנון, לאור העובדה שהנאשמים נפגשו בדוכן באקראי, ולמעשה כאילו "זכו בג'קפוט" עת 'הרימו' את המזוודה הנכונה. נכון הוא שהמזוודה אכן נגנבה באקראי, אולם אין בכך ולא כלום לעניין התכנון. מי שמגיע מקולומביה הרחוקה לתערוכה רמת גנית, שעניינה יהלומים, מוטב שלא יטען כי לא קדם תכנון לגניבה שביצע באותה תערוכה".

לפני ששמעו את גזר הדין, כל חברי הכנופיה הקולומביאנית קיבלו את רשות הדיבור, וכולם השמיעו בקשות סליחה ממדינת ישראל, מהחברה הישראלית ומבית המשפט, על העבירות שביצעו, חלק מהם ממש הזילו דמעות.

השופט בקר, כהרגלו, התפייט בתיאוריו את התנהלות חברי הכנופיה, בזמן ביצוע השוד ובבית המשפט, והסביר מדוע בחר להקל יחסית בעונשם של השודדים האורחים: "התרשמתי כי לא מדובר ב'השביעייה של אושן', או כל שביעייה אחרת שעולה בקנה אחד עם סרטי פשע של גניבות מתוכננות. הנכון הוא, כפי שנקבע, היה כאן תכנון, היה אף ביצוע מוצלח, אולם מהתנהלותם של הנאשמים בבית המשפט, מהדרך בה כל אחד מהם אוחז בתמונות ילדיו, מהנימוס בו נהגו בבית המשפט, בלוחמי נחשון, בבאי כוחם ובמתורגמנית, עולה הרושם שלא מדובר בעבריינים בני עבריינים. גם עברם הפלילי של הנאשמים, לרובם אין, ולאלה שלכאורה יש, מלמדת שאין המדובר בכרישי עבירות רכוש, רוסלן פרנקלים שהולכים ברחבי הארץ ובעולם, עוקצים את הזולת".