תיק "החבר" של שי מוסלי

אישומים בשלושה מקרי רצח, נסיון רצח, סחיטה ושוד, הניבה החקירה המדוברת של ימ"ר תל אביב וימ"ר מרכז נגד ארגון הפשע של משפחת מוסלי. כתב האישום מתבסס על עדויות של עד המדינה בנוגע לחלקי אירועים, ועל מגוון ראיות נסיבתיות ומחשידות לכשעצמן, ומבטיח מאבק משפטי לא קל לכל הצדדים.

הפרשה כולה שופכת אור על פעילות ארגון הפשיעה משכונת התקווה, שעם כל הכבוד לעוצמה ולכוחנות שלו, נראה כי הוא התנהל במתכונת חובבנית משהו, ואולי גם שכונתית, עם מפגשים של חמישה ואף עשרה אנשים בדירות ומסעדות, שבהן לכאורה תוכננו ונותחו בדיעבד הפשעים החמורים המיוחסים להם – מה שעשוי להוביל גם להרשעות בתיק הזה.

החקירה נתקלה בקשיים רבים מאז שדבר קיומו של עד המדינה נודע לארגון הפשע, ממקורות פנימיים במשטרה או סתם מאינטואיציה. דווקא זה גרם למפקדיהן של שתי יחידות מרכזיות במשטרה להתאמץ יותר גם מול הפרקליטות, שם היו ספקנים לכל אורך הדרך ביכולת ההישרדות של התיק. כנגד כל הסיכויים, מפקדי הימ"רים, תל אביב ומרכז, נצ"מ גדי אשד ונצ"מ מוטי אדרעי (וקודמו נצ"מ יגאל בן שלום), הגיעו עם מה שנותר עד לישורת האחרונה – כתב אישום בשלושה מעשי רצח למרות הכל.

כלי התקשורת התגייסו גם הפעם וזיכו את המשטרה בכותרות בולטות, מתוך שאיפה לשותפות במאבק למיגור ארגוני הפשיעה, ובלי קשר לפרטי כתב האישום, ולמהות הראיות בכל הקשור לביצוע הרציחות עצמן.

את הספקות הראשונים ניתן לשמוע כמובן בצוותי ההגנה הנוכחיים של שמונת הנאשמים – עורכי הדין דוד יפתח, שחר חצרוני, דורון נוי ויהלי שפרלינג, משה יוחאי, שני דרי, יצחק איצקוביץ, שי נודל וחיה ציון זכאי. בהגנה כבר נערכים למשפט הוכחות שבו הם יצטרכו להפריך את הראיות נגד לקוחותיהם, ואף יותר מזה, יתכן והם יידרשו להוכיח את חלקו של עד המדינה עצמו בביצוע אותם המעשים שהוא מייחס לנאשמים. יהיה מעניין, עד להסדר הטיעון.

לבקשת הקהל – לחצו לקריאת כתב האישום המלא

דמו של הנער ירין שאטי זועק מהאדמה

הנאשמים בתיק הם:

אביאל וואהל (37), מהרצליה.
ליאור גרינברג (42), מרמת השרון.
עמרם כהן (59), מראשון לציון.
ניר דבח (33), מתל אביב.
אלון מימון (32), מחולון.
שי אשולי (37), מכפר שלם, תל אביב.
רועי אשולי (31) מכפר שלם, תל אביב.
יעקב יום טוב – מרציאנו (32) מחולון.

פרקליטות מחוז תל אביב, באמצעות עו"ד קלאודיה בילנקה ועו"ד מוריה גרין, מייחסת לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, תכנון וביצוע מעשי הרצח של בר כהן, אוהד פרנקו ודניאל סמארה, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת נשק, הצתה, סחיטה באיומים, פציעה בנסיבות מחמירות, שוד ועבירות נוספות, ובכללן נסיון חיסול של מוטי חסין.
לצד מקרי הרצח הנכללים בכתב האישום, במשטרה טוענים כי הם הצליחו לפענח גם את מקרי הרצח של רונן גבריאלי, שי דעבול והנער ירין שאטי, אך תיקי חקירה אלה ייסגרו לנוכח הסברה כי מי שרצח אותם הוא שימי ענו, קרוב משפחתו של עד המדינה אשר נרצח בעצמו בדרום אפריקה.

בדיון בו הוגש כתב האישום התייצב גם שאול שאטי, אביו של הנער ירין שאטי, שהביע כעס רב על סגירת התיק וטען כי בשיחה עם קצין חקירות של ימ"ר תל אביב נאמר לו במפורש, כי עד המדינה הוא הרוצח של בנו.

רצח אבי דוד והחבורה של שי מוסלי מהתקווה

לפי כתב האישום, החל מספטמבר 2011 חברו עד המדינה וקרוב משפחה שלו לנאשמים, לשי מוסלי ולאחרים, שפעלו במסגרת מאורגנת, שיטתית ומתמשכת שתכליתה ביצוע עבירות פליליות. שי מוסלי, נטען, עמד בראש ההתארגנות, הפעיל אנשים, כיוון את פעולותיהם ופיקח עליהן.

לגבי וואהל נטען, כי הוא היה איש סודו, יד ימינו ועוזרו של שי מוסלי, אשר סייע לו בהכוונת האחרים אשר היו כפופים למוסלי ולוואהל.

לטענת המדינה, בעקבות רצח מקורבו של שי מוסלי אבי דוד, שבוצע ב-9 אוקטובר 2011, התעורר חשד כי מוטי חסין ושלומי ניאמצ'יק הם האחראים לרצח. בעקבות כך קשרו הנאשמים ומוסלי לגרום למותם של חסין ואנשים נוספים מחבורתו.

את סדרת פעולות הנקם רקמו הנאשמים במסעדת "פינת הקבב" בשכונת התקווה, ברחבת בית גיל הזהב ברחוב לה גארדיה בתל אביב ובמסעדת המבורגרים בקניון עזריאלי. עד המדינה וקרוב משפחתו נטלו חלק פעיל במפגשים ובפעילויות הללו.

כחודש לאחר רצח דוד, נערך מפגש מאחורי מסעדת "פינת הקבב" בו נכחו שי מוסלי אלון מימון, שי ורועי אשולי, עד המדינה וקרוב משפחה שלו. במהלך המפגש הזה, נטען, מנה שי מוסלי שמות של "יעדים לחיסול", ובין היתר נקב בשמות של בר כהן ודניאל סמארה.

בר כהן – עד מדינה וסיוע מסתורי

על פי האישום הראשון, וואהל וגרינברג קשרו עם שי מוסלי לרצוח את בר כהן, מבלי שפורט המניע. ב– 24 בינואר 2012 קבע שימי ענו עם גרינברג, שיבוא לקחת ממנו אקדח תחת מילת הקוד "בובה קטנה". בחלוף חמישה ימים התקשר גרינברג גם לניר דבח, כדי לקחת ממנו אפוד מגן תחת שם הקוד "מעיל".

בליל ה-30 ינואר 2012, נטען, בגינה ציבורית בבת ים, ירו גרינברג, שימי ענו ואדם נוסף מספר רב של קליעים בכהן – שהיה בן 20 במותו.

יומיים לאחר מכן, נטען, בביתו של עד המדינה בשכונת התקווה נפגשו כשבעה אנשים בינהם רוב הנאשמים, ובמעמד הזה אישר וואהל לשי מוסלי לשלם לגרינברג 50 אלף דולר עבור "העבודה של בר כהן" – ומוסלי אכן העביר לו את הכסף.

האישום הזה מתבסס לא רק על עדותו של עד המדינה, אלא גם על עדות אדם נוסף – שזהותו אינה ברורה בשלב זה. לפי העדות המסתורית הזו, אותו אדם העיד על התבטאויות מצד וואהל וגרינברג אודות ביצוע "כיפה אדומה" ליעדי החיסול. עוד נטען, כי לאחר הרצח גרינברג התבטא בפני אותו אדם במילים שיש בהן כדי להעיד על המעורבות שלו ברצח בר כהן. בתביעה רואים בעדות הזו עדות סיוע הנדרשת לעדות של עד מדינה.

רצח פרנקו וסמארה – אלי מוסלי משתתף במעקב

על פי האישום השני, וואהל, עמרם כהן, דבח, מימון ורועי אשולי קשרו עם שי מוסלי ואחרים לגרום למותם של פרנקו וסמארה, על רקע שייכותם לחבורה של מוטי חסין. במסגרת הקשר, נטען, דבח הצמיד רכיב איתור סלולרי זעיר לרכב המאזדה 3 השכור של פרנקו וסמארה, וחלק מהנאשמים ביצעו תרגול של רכיב האיתור אחר היעד במשך מספר שבועות.

כך למשל, באחד המעקבים נסעו במאזדה 6 שחורה דבח ואלי מוסלי אחרי רכב המאזדה 3 המנוטר של פרנקו, כאשר שי מוסלי נוכח בסביבה ומעודכן בנעשה. אלי מוסלי, המוח הכלכלי של משפחת הפשע, נחקר על כך לפני שנה בחשד למעורבות בתכנון הרצח אך שוחרר ללא כתב אישום ולא נעצר שנית בגל המעצרים האחרון.

בהמשך ל"מבחן הסלולרי", ב-2 פברואר נערך מפגש נוסף בביתו של עד המדינה ובו נוכחו שי מוסלי וחלק מהנאשמים. שם, נטען, דבח עדכן גם את שי מוסלי בכך שרכיב האיתור הוצמד בהצלחה לרכבו של פרנקו, והוסיף: "הרצח של אבי דוד (חברו הטוב, א"ז, מ"פ) לא היה לחינם".

בשלב הזה כתב האישום מתאר מפגשי תיאום ועדכון נוספים בהשתתפות שי מוסלי, גרינברג, כהן ודבח, שנועדו לקדם את ההוצאה לפועל של התוכנית לרצח פרנקו וסמארה.

באחד המפגשים שנערכו במסעדת "שמשי" בשכונת התקווה, הנאשם אלון מימון הביא את שרון "במבה" מזרחי מראשון לציון, שעסק בגבייה והכיר היטב את אנשיו של מוטי חסין, ובכלל זה את פרנקו וסמארה. מזרחי, נטען בכתב האישום, דיווח למוסלי ולאחרים במסעדה על תנועותיהם והרגליהם של פרנקו וסמארה. כשנה לאחר הרצח הכפול חוסל גם מזרחי – ככל הנראה לאחר שנודע כי הוא סייע לאנשים של שי מוסלי. 

במפגש נוסף, אשר נערך בבית של שי מוסלי בתל אביב, נטען כי וואהל ומוסלי נכנסו לחדר נפרד עם מחשב נייד לבן בו הם צפו בשידור האותות מרכיב האיתור שהוצמד למאזדה של פרנקו.

בתוך כך, נטען, בשבועות שקדמו לרצח רכש עמרם כהן, או אחר בתיאום עימו, מכשירי טלפון "מבצעיים", שנועדו לתקשורת בין הנאשמים. בהמשך, נטען, הצטיידו הנאשמים באקדחים גנובים ובמכונית גנובה שלוחית הרישוי שלה זויפה.

ב-20 פברואר, נטען, הגיעו כהן ואחרים (שזהותם אינה ידועה) ברכב הגנוב, רעולי פנים ומצוידים בשני אקדחים, הם התמקמו סמוך לבניין בו התגורר סמארה עם אמו ובת זוגו במערב ראשון לציון. בהמשך, נטען, ירו כהן והאחרים בפרנקו ובסמארה מספר רב של קליעים מטווח קרוב וגרמו למותם. בהקשר זה נטען, כי המתנקשים השליכו את האקדחים בדרך מנוסתם, הציתו את הרכב הגנוב בשטח חולי סמוך לכביש 4 ונמלטו מזירת הרצח בסיוע אדם לא ידוע, שהחזיק במכשיר הסלולרי המבצעי אחד ועמד בקשר עם כהן שהחזיק בסלולרי המבצעי האחר.

האישום הזה מתבסס על איכונים טלפונים ומחקרי תקשורת המלמדים על הימצאות שני מכשירי הטלפון הסלולריים ה"מבצעיים" בסמיכות מקום וזמן לזירת הרצח (מזכיר מאוד את ממצאי החקירה בתיק הרצח של אבי דוד ממנו זוכה מוטי חסין).

כמו כן, בבדיקת הרכב השכור של פרנקו וסמארה אותר רכיב האיתור בתחתית הרכב מאחור. עד המדינה, נטען, סיפר לחוקרים כי זה בדיוק המיקום בו הוטמן הרכיב כפי שהוא שמע מפי דבח. לפיכך, בפרקליטות טוענים כי מדובר בפרט מוכמן שלעד המדינה לא היתה אפשרות לדעת עליו אלא אם שמע עליו מדבח.

באישום זה מייחסת הפרקליטות לוואהל, כהן ודבח שתי עבירת הרצח, למימון ולאשולי קשירת קשר לרצח.

 נסיון רצח מוטי חסין

על פי האישום השלישי, עוד לפני שלושת מעשי הרצח, וואהל, אלון מימון ושי אשולי קשרו לרצוח את מוטי חסין. פגישה בעניין זה התקיימה כבר ב-24 דצמבר 2011 ב"בורגר-ראנץ'" קניון עזריאלי, שם נפגשו שי מוסלי, וואהל, גרינברג, שימי ענו ועד המדינה.

לטענת הפרקליטות, שימי ענו ועד המדינה היו אמורים לנסוע עם אלון מימון לביתו של מוטי חסין במערב ראשון לציון, ולירות בו בעת שיצא למרפסת ביתו באמצעות רובה צלפים. בעוד מימון סיפק לשני המתנקשים מידע על תנועותיו של חסין, שי אשולי סיפק להם רובה צלפים. במועד לא ידוע, נטען, מימון הסיע את שימי ענו ועד המדינה עם רובה הצלפים אל ביתו של חסין, שם התמקמו שלושתם מול הבניין אבל לא ביצעו את הירי בסופו של דבר.

בבקשה למעצר עד תום ההליכים טוענת הפרקליטות, כי עד המדינה תיאר בהודעותיו את מסכת יחסיו עם הנאשמים ועם העומד בראשם, שי מוסלי שמסתתר בדרום אפריקה, ופרש בפני חוקרי המשטרה תיאור אותנטי, מפורט ומדוקדק של ההיררכיה הארגונית. בהקשר זה נטען, כי עדותו של עד המדינה מסבכת ומפלילה את כל המשיבים, על בסיס השתתפותו בפגישות בהן הביע ראש הארגון שי מוסלי את שאיפתו לפגוע במוטי חסין ובמנוחים מתוך רצון לנקום את רצח אבי דוד.

"לאחר הרצח התבטא שי מוסלי באזני העד באופן שאינו משתמע לשתי פנים", טוענות הפרקליטות בבקשת המעצר, "ביחס לאחריותו לתכנון הרצח, ובנוסף לכך העד שמע מפי אלון מימון, אשר היה שותף לקשירת הקשר, כי הרצח בוצע על ידי ליאור גרינברג ושניים נוספים". 

תעלומת רצח שי דעבול וסחיטת שותפו – רונן תמר

האישום הרביעי מייחס לרועי אשולי ולקובי יום טוב (מרציאנו) קשירת קשר לפשע, היזק בחומר נפיץ וסחיטה באיומים ובכוח של רונן תמר – מי שהיה שותפו של איש הכספים, שי דעבול אשר נרצח ב-5 אוקטובר 2011 בחולון.

בכתב האישום נטען, כי לאחר הרצח של דעבול אשולי, מרציאנו, שימי ענו ועד המדינה הניחו מטען חבלה בפתח בניין מגוריו של תמר, על מנת ללחוץ עליו לשלם כספים שמגיעים להם מדעבול המנוח. כתוצאה מכך העביר תמר את הג'יפ שלו לענו ולעד המדינה, וכן התחייב להעביר להם עוד 50 אלף שקלים.

כסיוע לעדות עד המדינה הגיעו חוקרי ימ"ר תל אביב לצילומי מצלמות האבטחה בהם נראים אשולי ומרציאנו נכנסים לבניין של תמר ויוצאים ממנו, זמן קצר לפני הפיצוץ.

ציר הרוע – אלון מימון וקובי מרציאנו

האישום החמישי מייחס לאלון מימון דקירה של עובד במועדון הימורים לא חוקי על רקע סכסוך ביניהם. אישום זה מתבסס על עדותו של עד המדינה, שבפניו התוודה לכאורה מימון על ביצוע הדקירה, על עדותה של עובדת המועדון ועל איכון טלפוני של מימון במקום ובזמן.

באישום השישי מייחסת הפרקליטות למרציאנו שוד של 722 אלף שקלים מחלפן כספים בתל אביב. גם האישום הזה מתבסס על עדותו של עד המדינה, בפניו התוודה מרציאנו על השוד בזמן אמת בעבר, אבל גם על שיחת טלפון מוקלטת שבה דובב עד המדינה את מרציאנו "חברו הטוב" לחזור ולקשור את עצמו לאותו אירוע. להשלמת התיק השיגו בלשי הימ"ר תיעוד מצולם של השוד במצלמות האבטחה של החלפן.

מהניצבים בנצי סאו ומוטי כהן ועד הדוגמנית קארין כהן

כדי לחדד את התמונה בתיק טענו הפרקליטות בילנקה וגרין בבקשת המעצר: "הגם שלא מיוחסות לנאשמים עבירות על פי חוק המאבק בארגוני הפשיעה, הרי שהתמונה המתקבלת מחומר הראיות היא, כי מעבר לפעילות המתוארת, התנהלו הנאשמים על פי דפוסי עבריינות מאורגנים ושיטתיים, תוך שמירה על היררכיה בין המעורבים ונקיטה בשיטות פעולה המזכירות במובנים רבים את התנהלותו של ארגון פשיעה".

חומר החקירה כולל מעבר לעדות עד המדינה גם הקלטות של האזנות סתר, מחקרי תקשורת, איכונים טלפונים וצילומים של מצלמות אבטחה. ברשימת העדים נכללים 180 עדי תביעה, הרוב המכריע שוטרים, ועדיין מופיעים שם שמות של עבריינים משני המחנות אשר נדרשו למסור עדויות או לאשר פרטים טכנים, ובינהם ניתן למנות את מוטי חסין לצד יוסי מוסלי, או את דודו אמויאל לצד אלעד צרויה, ערן אסולין, רונן תמר ו… הדוגמנית קארין כהן – ארוסתו לשעבר של הנאשם ניר דבח.

במהלך הדיון בו הוגש כתב האישום התפרץ הנאשם גרינברג לעבר אחת הפרקליטות והטיח בה האשמות קשות: "את יודעת בדיוק מה קרה שם. תתביישו לכם. את יודעת את מי לקחת (כעד מדינה), חלאת המין האנושי שרצח אנשים. את יודעת".

שי אשולי פנה לשופטת דניאל שיריזלי באומרו: "מה שעשו פה זאת עלילה דם. אני אלחם מהמעצר והעלילה הזאת תגמר עוד חודש".

מפקדי המחוזות תל אביב ומרכז, הניצבים בנצי סאו ומוטי כהן, שיבחו את פעילות חוקרי היחידות המרכזיות של שני המחוזות שהתעקשו להביא לכתבי האישום בפרשה, וציינו כי החשיפה כבר פגעה באופן מהותי ביכולת הפעולה של ארגון מוסלי.