 |
| "האישומים בטלים בשישים". אורטל ענו |
יום טעון ומתוח במיוחד היה היום (15 דצמבר) בקומה החמישית של בית משפט המחוזי בתל אביב, שם היה אמור להיפתח באולמו של השופט הבכיר צבי גורפינקל משפטם של שישה נאשמים בתיק סחיטה. מדובר בארבעה עבריינים מחולון ושכונת התקווה, ובחורה צעירה אחת אשר מסובכת עד צוואר בשני תיקים פליליים חמורים וחווה טראומה אישית קשה – אמה עצורה עד תום ההליכים בתיק סחיטה אחר ואחיה נרצח בחודש שעבר בדרום אפריקה.
כמה שעות לפני פתיחת הדיון פנו נציגי הפרקליטות לשופט גורפינקל וביקשו להפריד את משפטו של אחד הנאשמים הדומיננטים בתיק. על הרקע הזה התפתחו מבוכה וחוסר ודאות בקרב הנאשמים והסניגורים שלהם, אפילו התובעת עו"ד רוזי כבאז התקשתה להסתיר את מבוכתה כאשר התבקשה על ידי השופט והסניגורים להגדיר את מעמד הנאשם שהתיק שלו הופרד מיתר הנאשמים.
הנאשמים שכן הופיעו לדיון הם אלון מימון, רועי אשולי, הרצל אשכנזי, אלעד מוהדב ואורטל ענו. לפי כתב האישום, בחודש ינואר 2012 הם השתתפו באירוע כליאה איומים וסחיטה של אדם נשוי אשר "התעסק" עם אורטל ענו, אחותו של אחד מחבריהם הטובים, שימי ענו. האירוע הסתיים מבלי שהנסחט שילם סכום כלשהו, אולם בחודש מאי 2013, כאשר אלמוני התקשר אל המתלונן ו"הזכיר" לו את תשלום הקנס הוא הגיש תלונה למשטרה. בחודש יולי נעצרו כל חמשת הנאשמים והוגש נגדם כתב אישום.
בינתיים, כאמור, החליטו בתביעה להפריד את משפטו של אחד הנאשמים. דיון פתיחת המשפט הפך לדיון טכני שבו השופט גורפינקל מאיץ בתביעה להגדיר את מעמד הנאשם שהתיק שלו הופרד, אבל גם דוחק בסניגורים לגבש מענה לכתב האישום בהקדם האפשרי, חרף ההתפתחויות. עם זאת, השופט הוותיק, שהיה בין היחידים באולם אשר הנתונים כולם פרוסים בפניו, הציע לשני הצדדים להתחיל במו"מ על הסדר טיעון בתיק הזה, והקצה לכך דחייה של שלושה שבועות עד חמש בינואר.
את הכפפה אמורים להרים עורכי הדין דורון נוי, איציק איצקוביץ, טליה גרידיש ממשרד עו"ד ששי גז ורוית מוחבר, שארבעתם יצאו מהאולם בהרגשה של רב הנסתר על הגלוי.
 |
| נמצא ירוי עם כדור בעורף. שימי ענו |
רצח – לא התאבדות
המקור למתח הרב מחוץ לבית המשפט הוא החיסול של שימי ענו בשדה פתוח ליד יוהנסבורג בדרום אפריקה. ענו היה אחד האנשים המקורבים לשי מוסלי, בשנה האחרונה הוא שהה איתו ברומניה ודרום אפריקה, והיה דמות דומיננטית ביותר בקרב הנאשמים שישבו על ספסל הנאשמים.
בתוך כך נודעו פרטים ראשונים על נסיבות מותו. ההשערות שמדובר בהתאבדות על רקע התפתחות דרמטית במשפחתו, נדחו על הסף על ידי בני משפחה ומקורבים אחרים. לפי עדות אדם אשר השתתף בזיהוי של המנוח לפני קבורתו, ענו נורה בעורפו ליד האוזן השמאלית, ובנוסף נמצאו בגופו נקבים של כעשרה כדורים, מה שמבטל בוודאות את האפשרות שמדובר בהתאבדות. לדיווח הזה אין אישור ממקור רשמי כלשהו.
אורטל ענו, אשר עומדת במרכז כתב האישום הנוכחי, הסכימה לראשונה לומר כמה מילים: "אני פשוט לא יודעת מה לומר, מייחסים לי קשירת קשר פעמיים, פעם ב-2010 ופעם בינואר 2012, אני לא יודעת איך הגיעו לזה בכלל, לא היה שם כלום".
אבל יש לך עוד תיק עם אמך, על עושק ושוד קשישים.
"בתיק הקשישים, שכל התקשורת חגגה עליו, קבע השופט ציון קפאח בענייני, שחלקי בעושק ובכליאה 'בטל בשישים', מהאישומים נגדי נשארו רק הלבנת הון וקבלת דבר במרמה, לא כליאה ולא עושק, ובגלל זה שחררו אותי. אבל זה באמת לא מעניין אותי עכשיו, יש לי צרות הרבה יותר גדולות – עד לאחרונה היו לי שני אחים ועכשיו אין לי אף אחד. את זה אני רוצה להגיד.
"אני מאוד כאובה על שימי, הלך ממני בנאדם מאוד יקר לי, הנפש התאומה שלי, בנאדם שהיה אהוב על כל מי שהכיר אותו, לב גדול ונשמה טובה, אחד שעזר לכולם. עם האח ברו לא היה לי קשר טוב אף פעם, לא עניינו אחד את השני, ובקושי דיברנו. אמא שלי בכלא והיא מאוד סובלת מכל המצב שנקלעה אליו, אבל בעיקר עכשיו אחרי המוות של שימי, שהוא בן הזקונים שלה, התינוק שלה… גם אני אהבתי אותו והוא אהב אותי, לא סתם קיעקעתי את השם שלו על היד שלי לפני חמש שנים", היא אומרת וחושפת את הקעקוע בפני המצלמה.
 |
| הקעקוע SHIMMI על פרק ידה של האחות אורטל |
איך שימי נרצח?
"לא יודעת איך הוא נרצח ואני לא שופטת אף אחד כמו שאני לא רוצה שישפטו אותי".
אומרים שחברים שלו רצחו אותו.
"אומרים כל מיני דברים, אני לא יודעת מי רצח אותו ולמה, אולי הוא בכלל נשדד שם, בכל זאת מדינה זרה, מדינה גדולה, גם זה יכול להיות, היו לו צמיד זהב ושעון ש…".
משפחת ענו התגוררה פעם ברחוב גדליה בשכונת התקווה ובהמשך עברה לחולון, שני מקומות שיש להם נציגות על ספסל הנאשמים. שני האחים שלה, ברו ושימי, היו מעורבים עד צוואר בעולם הפשע והיו מזוהים עם שי מוסלי. אורטל: "לזה אני לא נכנסת, אני הייתי אחות, לא ידעתי סודות מהעולם הזה, הייתי רק אחות שדואגת. שימי עשה בחיים שלו מה שהוא רוצה, אני אמרתי לו שלא כדאי ללכת בדרך הזאת, אבל כל אחד הלך עם הדרך שלו. אני לא רוצה להסתבך עם העולם הזה, אני לא חלק ממנו, יש לי ילדה ובעל אוהב, ומבחינתי אין לי יותר אחים".
איך עברה ההלוויה?
"לא ראיתי מי בא או מי לא בא, הייתי כולי באבל הפרטי שלי, אפילו מודעות אבל לא שמתי, כדי שאף אחד לא יבוא. תרשה לי להיפרד ממנו בכמה שורות שכתבתי?".
בבקשה.
"לו הייתי יכולה להיות שם לצידך לא הייתי יכולה כי מפריד עולם, מושיטה את היד לגעת בך שם, אך השמיים רחוקים מכאן, בליבי תמיד תישאר, חיי שלך לנצח, אורטל".
