ימים של פורענות

האש חזרה לרחובות הערים – תמונת היום בכל האתרים (צילומים: אלירם משה)

 אמיר זוהר, מיכאל פרוסמושקין

בעולם התחתון אין רגע דל. שבוע שהחל עם החיסול של איציק קיסוס, אשר הוגדר פעם כאיש המבצעים של זאב רוזנשטיין, הסתיים בפיצוץ מטען קטלני באשקלון שבו נהרג ג'קי בניטה ונפצע אנושות אבי ביטון – האחד מקורב לארגון הפשע של דומרני והשני נחשב שנים ארוכות לחבר אישי ושותף לפרקים של ראש הארגון.

בין לבין היה ביום שלישי ניסיון חיסול של מוטי קסטרו מתל אביב, גובה חובות שלפי אימו החליט לפרוש מעולם הפשע אבל חבריו לא הניחו לו. ואם כל זה לא מספיק, אז רימון רסס הונח בפתח ביתו של אלי טביב, איש עסקים והבעלים של בית"ר ירושלים, שגם לו יש כמה חברים מפוקפקים, וזה בלי קשר לשנאת אוהדי הפועל תל אביב וההסתה הפרועה נגדו מצד "האליטיסטים" בתקשורת הספורט המזוהה עם הפועל תל אביב.

דומה כי ההחלטה של המשטרה להקים יחידה מיוחדת למאבק באמל"ח מעולם לא היתה מוצדקת יותר. במדינת ישראל 2013, עבריינים קמים בבוקר ובמקום לתכנן פריצה או לגלגל ג'וינט, הם עובדים על כיוונים לרכישת אמצעי לחימה והכנת מטעני חבלה.

איציק קיסוס עם סניגור בבית המשפט בחיפה (צילום: רוני שיצר)

ליד בית הספר

הדיווחים הראשונים על הפיצוץ האדיר באשקלון התקבלו סמוך ל-15:15. תמונות הזוועה מהפיצוץ באשקלון שטפו את אתרי האינטרנט והוואטסאפים כל אחר הצהריים והערב. הפיצוץ שהרעיד את העיר אשקלון הותיר על הכביש ברחוב הציונות שתי גופות חרוכות וכרותות רגליים, שמעוצמת הפיצוץ נהדפו ממכונית האינפניטי המפוארת. הנהג בניטה מת בדרך לבית חולים, הבכיר ביטון שישב לידו נאבק על חייו. את הדממה שהשתררה מיד לאחר הפיצוץ לא הפרו קולות תלמידים שנותרו לשחק בבית הספר מקיף ד' הסמוך, המעטים מהם שנותרו במתחם בית הספר בשעות הצהריים רק העצימו בחרדותיהם את ההלם והשקט שהשתרר.

כוחות מכבי האש השתלטו על הלהבות שאחזו ברכב, פרמדיקים של מד"א ניסו לטפל בפצועים, שלאחר טיפול ראשוני פונו באמבולנסים לבית חולים ברזילי בעיר. פאראמדיק מד״א, זילבר ממן, שהגיע בין הראשונים למקום האירוע: ״כשהגענו בניידת הטיפול נמרץ ראינו את הרכב עולה באש ועשן סמיך שהיתמר ממנו. בצד הרכב היו מוטלים שני גברים, שאזרחים הרחיקו אותם מהרכב. הם היו בהכרה מלאה עם פגיעות קשות ביותר בגפיים התחתונות, מפויחים עם פגיעות הדף. מיד הענקנו להם טיפול רפואי ראשוני בשטח ופיננו אותם לחדר הטראומה בבית החולים ברזילי כשהם מוגדרים במצב קשה מאוד״.

עם קבלת הדיווח על הפיצוץ הגיעו למקום מפקד מחוז דרום, ניצב יורם הלוי, ומפקד מרחב לכיש נצ"מ אלי כזרי. סביבם רחשו קצינים ושוטרים מאגפי המבצעים החקירות והמודיעין. הזיהוי היה מהיר, השניים מוכרים לכל אשקלוני ותיק, ואנשי המודיעין גם קבעו מיד: עוד ניסיון חיסול של בכירי ארגון דומרני. בתוך מספר שעות החקירה הועברה ליחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433, היחידה המנטרת את ארגון דומרני ומכירה היטב את כל הנפשות הפועלות. מטבע הדברים גם הוטל צו איסור פרסום על פרטי החקירה, כל שנותר לספר הוא מי היו הקורבנות. 

הפיצוץ הותיר על הכביש שתי גופות חרוכות וכרותות רגליים

שמנמן ומצחיק

אבי ביטון, 35, ליווה את דומרני כל הדרך לצמרת, והיה מעורב איתו בכמה תיקים פליליים חמורים. בתחילת הדרך עבדו שניהם מול חברת האבטחה ח.א.ש של צביקה בן שבת מאשקלון. דומרני, ביטון ואנשים נוספים המזוהים עם השניים היו מעורבים בכמה תקריות אלימות מול חברות מפעלים ואנשים פרטיים שהיו במחלוקת עסקית עם חברת השמירה של בן שבת. מנגד, חברת ח.א.ש סיפקה לדומרני וביטון שירותי אבטחה, כולל מצלמות במעגל סגור בביתם של השניים אשר היו מחוברות ישירות למוקד חברת ח.א.ש במתחם ציבורי אליו פלשה החברה בחסות שני העבריינים שנחשבו אז לכוח העולה בעיר.

לימים קמה מחלוקת בין גורמים בחברה לבין השניים, מחלוקת שעברה לפסים אלימים מאוד. ביטון נעצר והוגש נגדו כתב אישום על תקיפת סמנכ"ל החברה, גיא עטיה, ובמקביל הציבה המשטרה שמירה על הבעלים המאויים בן שבת. הימים חלפו והחזית הזו נרגעה, דומרני וביטון המשיכו בדרכם לכסף הגדול בצמרת, בן שבת הוביל את החברה למחוזות אחרים והוא מבקש לשכוח ולהשכיח את הימים האפלים ההם.

"אבי ביטון בחור מקסים, אחד האנשים האהובים בסביבה שלו", אומר אדם שמצוי איתו בקשר יומיומי ב-20 השנים האחרונות. "הוא ילד שמן ועגלגל, מאוד מצחיק שתמיד משדר אופטימיות, לא עבריין קשוח ומסוכן כמו שמתארים אותו עכשיו".

חרף התיאור הזה, בגיל 18 כבר נשפט ביטון לארבע שנות מאסר בבית משפט המחוזי בבאר שבע, הוא הורשע בניסיון רצח של עבריין מאשקלון, שבעה כדורים נורה לחזהו של הקורבן אשר נותר בחיים. מאז הוא הורשע בעוד סדרה ארוכה של עבירות, החמורה שבהם היא סחיטה במסגרת גביית חוב, וביטון נשפט לעשרה חודשים. בהמשך הוא ניסה להיכנס לתחום העסקי ציבורי באשדוד, אז הוא הסתבך בעבירת סיוע למתן שוחד, ונשפט לארבעה חודשי עבודות שירות. בתחום העסקי הוא היה מעורב יחד עם אביו פיני ביטון בהשתלטות על מבנה אשר שימש בר-מסעדה ("טודרה") במרינה של אשקלון. על הרקע הזה היה מעורב אבי ביטון בכמה תקריות אלימות עם עסקי מסעדנות מתחרים, שהסתיימו בפשרה עם החברה הכלכלית של עיריית אשקלון: משפחת ביטון תפנה את המסעדה במרינה ותקבל פיצוי שלפי גורמים המעורים בפרשה עמד על 3.5 מיליון שקל.

בשנת 2009 ביטון נעצר יחד עם דומרני ועוד עשרה אנשים מאשקלון רמת גן ואור יהודה בחשד שהפעילו את אתר הימורי הספורט, "בט-בט". לפי החשד, הארגונים של דומרני והאחים יוסף חלשו על אתר ההימורים, דאגו להפעלתו, לגיוס מהמרים ולגביית הכספים מהמהמרים, כל ארגון בטריטוריה שלו. בסופו של דבר, הבוסים הגדולים לא הועמדו לדין אבל יתר בעלי התפקידים נשפטו בעסקות טיעון לעונשים קצרים יחסית. מנגד, בין שני הארגונים, מאשקלון מצד אחד, ומרמת גן (והרצליה) מצד שני, נותרה איבה גלויה שקיבלה ביטוי בכמה אירועים אלימים בשנתיים האחרונות.

בהקשר של ההימורים, לפי עדויות מהשטח, ביטון ובניטה שנהרג בפיצוץ, עבדו יחד בתחום תקופה ארוכה, ועוד מתקופת מכונות ההימורים זוכרים אותם מלקטים מזומנים במועדונים בהם הוצבו מכונות של הארגון איתו היו מזוהים. בשנים האחרונות הם עובדים בנפרד מדומרני, שעסוק יותר בגלגול והשקעה של הכסף הגדול שנצבר בארגון בזכות מיזמי החשבוניות הפיקטיביות שלפי כל הסימנים ביטון לא נטל בהם חלק פעיל.

פרקליטו של אבי ביטון, עו"ד רפי ליטן: "הפרסומים במהלך היום הקשה הזה לפיהם ביטון היה יד ימינו של שלום דומרני הם סיפור מצוץ מהאצבע, אבי ביטון שאני מכיר היטב היה איש עסקים לגיטימי שלמעט הסתבכויות קלות עם החוק לא היה מעורב בפשיעה".

כדורגל ישראלי

עיתונאים ואוהדים לא אוהבים את הפוזה שלו

הסיפור של אלי טביב שונה במהות שלו, אם כי התוצאה היתה יכולה להיות קטלנית לא פחות במידה ורימון הרסס שנמצא בחצר ביתו בכפר שמריהו היה מתפוצץ בסביבה של אנשים.

בהקשר של טביב מדברים כולם על השנאה העזה שמבטאים כלפיו אוהדי הפועל תל אביב. חלקם יודעים להיות אלימים ומסוכנים ביותר חרף התדמית המעודנת שמנסים לשוות למועדון בעלי מהלכים בגופי התקשורת הגדולים. הימים בהם עשרות אוהדים הפגינו מדי יום מול בית משפחתו בצפון תל אביב, ומול עסקיה של אשתו דנה אשכנזי, עדיין זכורים לרע (למי שמעוניינים לזכור). באותם ימים, עיתונאים המזוהים עם הפועל תל אביב עודדו את האוהדים המפגינים נגדו טביב. הדימוי השכונתי שלו היה להם לזרא, עיתונאים, שדרנים, שחקנים ושאר סלבריטאים דל לה שמטה, הצדיקו על כל במה אפשרית את ההפגנות מול ביתו, והפכו עולמות כאשר צעיר אחד מעשרות מפגינים מתלהמים התעקש לקלל את טביב סמוך לביתו וקיבל כמה סטירות. את ביזיון גמר הגביע באולפן המוטה והמסית של ערוץ הספורט וטוטו תמוז גם כן לא ניתן לשכוח.

עיתוי מציאת הרימון, יומיים אחרי הניצחון הגדול של בית"ר ירושלים קבוצתו החדשה על האקסית הפועל תל אביב, רק מחדד את החשד בהקשר הזה, אבל זה אינו כיוון החקירה היחיד. מי שמכיר את הסביבה החברתית של טביב יודע לספר על דמויות בכירות מהעולם התחתון שמשתייכות לחוג חבריו ומכריו, חלקם שקועים עד צוואר בעסקי ההימורים בספורט, מה שמייצר זווית חקירה נוספת אף היא מתחום הכדורגל.

תיק החקירה הועבר לימ"ר תל אביב, יחידה עם מודיעין מעולה בבוהמה של הספורט ובכלל אשר הוכיחה בעבר כי היא יודעת לפצח אתגרים מהסוג הזה. פיתרון תעלומת הרימון בבית משפחת טביב הוא אתגר שעשויות להיות לו השלכות משמעותיות על עתיד הכדורגל הישראלי המידרדר מדחי אל דחי.