קופת השרצים של השופט אליהו ביתן

משוא הפנים של השופט אליהו ביתן

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, קיבלה באופן נדיר בקשה לפסילת שופט עקב משוא פנים.

מדובר בשופט אליהו ביתן, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שסירב לבקשה לפסול את עצמו בתיק בו הביע עמדה מוקדמת על העונש, וערעור על כך הוגש לבית משפט העליון.

מדובר בתיק של שלושה נאשמים בפריצה ושוד קשיש. השופט ביתן שמע כי בכוונת הפרקליטות וההגנה להציג הסדר מוסכם של עבודות שירות בעקבות הליך שיקומי שעברו הנאשמים, אך עוד לפני הצגת ההסדר ושמיעת הטיעונים הוא שלח את הצדדים "לחשב מסלול מחדש" ודרש שיציגו הסדר אחר, מחמיר יותר. "לכו תחשבו על הסדר מחדש ותחזרו אליי", אמר השופט לצדדים ונימק שאם לנאשם היו קוראים "אבו אלקיעאן" (משמע בדואי), היה מוצג לו הסדר אחר, מחמיר יותר.

ההתבטאות הזו, וכל ההתנהלות בדיון "הושמטו" בכוונת מכוון מפרוטוקול הדיון.

בתגובה לדרישת הסנגור, עו"ד קובי סודרי, כי השופט יפסול עצמו מהמשך טיפול בתיק ומתן גזר דין לאחר שהביע כבר את דעתו, השופט ביתן השיב: "נראה לי לגיטימי שתהיה לבית המשפט מחשבה בדבר אופי העונש המתאים לאחר שהנאשמים הורשעו".

הנאשמים בתיק עברו הליך של "צדק מאחה" בליווי קצינת המבחן, ונפגשו עם הקורבן, ביקשו את סליחתו, ושילמו קנס כספי. בטרם הוצג ההסדר, הפרקליטה ביקשה מבית המשפט דחייה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות. בשלב זה החל בבית המשפט "מופע אימים", כאשר מעבר להתבטאויות החריפות חרג השופט ביתן מכללי השפיטה הנהוגים: "אם זה היה אחד האבולקיענים, שמגיעים לכאן כל יום, הייתם מבקשים עבורם שנות מאסר", הוא הטיח בפרקליטה, כך לפי הערעור שהגיש הסנגור סודרי לבית משפט העליון. לטענת הסנגור, השופט ביתן סירב לשמוע את קצינת המבחן והורה לצדדים לחזור עם הסדר שיוכל לעבור.

מלבד זאת, בפרוטוקול הדיון שפורסם רק אחרי יומיים, לא היה זכר לעמדות שהביע השופט. עו"ד סודרי דרש מהשופט ביתן לתקן את הפרוטוקול ולפסול את עצמו, בשל חריגה מסמכות והתערבות פסולה בהליך כריתת הסדר טיעון. השופט, שדחה את בקשת הסנגור, הכחיש את ציטוט דבריו מהדיון, אך נותר בעמדתו, "לגיטימי שלשופט תהיה מחשבה על מתחם העונש ההולם, וביטוי המחשבה אינה עילה לפסילתו. גזירת הדין מחוץ למתחם הענישה או בשונה מהמחשבה הראשונית של השופט, היא חלק משגרת השיפוט".

השופטת מרים נאור	עו"ד קובי סודרי

בשיחה עם "פוסטה" הסביר סודרי: "שופט רשאי לא לכבד הסדר, ואז נגיש ערעור, אבל אסור לו לקבוע עמדה מראש. במקרה הזה, בית המשפט לא רק נקט מהלך לא חוקי, אלא גם מהלך שמונע מההגנה אפשרות להגיש בהמשך ערעור על גזר הדין. יצאתי מהדיון נסער, ובהמשך לכך פרקליטים וסנגורים אמרו לי: זה השופט ביתן. עזוב, ככה הוא, לא יעזור לך. בחרתי לפנות לבית משפט העליון".

הסנגוריה הציבורית, שמייצגת בתיק זה חלק מהנאשמים, הצטרפה לבקשת הפסילה.

הפרקליטות, בתגובה לבקשת הפסילה, מסרה תגובה "דיפלומטית" יותר לבית משפט העליון: מצד אחד היא לא הסכימה עם הבקשה של הסנגור, מצד שני היא לא התנגדה להעברת הדיון למותב אחר. 

נשיאת בית המשפט העליון קיבלה כאמור את הערעור והורתה על העברת התיק לשופט אחר. "נקודת המוצא היא", כתבה השופטת נאור, "שרק במקרים נדירים ביותר יביאו התבטאויותיו של שופט היושב לדין לכדי חשש ממשי למשוא פנים ויהוו ראייה לכך… מקרים אלו מחייבים שהתבטאויות בית המשפט יהיו בעלות אופי מובהק ונחרץ, המלמד על נעילת דעתו… על בית המשפט להיזהר מאמירות מהן עלול להשתמע כי אימץ דעתו טרם שמיעת הטענות", קבעה הנשיאה נאור ולא חסכה ביקורת נוקבת ישירה ויוצאת דופן מהשופט ביתן ישירות.

"אין אלא להצטער על כך שפרוטוקול הדיון אכן דל באופן המקשה על קבלת התרשמות אמיתית של תוכן הדברים שנאמרו באולם". לדברי נאור, טבעי כי בשלב מתקדם של המשפט תהיה לשופט דעה כלשהי, אך טרם שמיעת הצדדים עליו לנצור את לשונו. "כאשר עסקת טיעון מובאת לידיעת בית המשפט, אל לו להביע דעה לגביה – ולוּ ברמז. יש להסתפק בהבהרה לנאשם כי בית המשפט אינו צד להסכם ואינו מחויב אליו; התיק יעבור למותב אחר "למען מראית פני הצדק".

שלום דומרני. במקרה שלו אף אחד לא התערב

השחקן הראשי

השופט ביתן (61) מונה לשופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפני 10 שנים בדיוק, אחרי 25 שנים כעורך דין עצמאי, בסיומן מונה היישר למחוזי, ויש הסבורים שבסיוע קשרים אישיים "בעייתיים" בצמרת הפרקליטות במחוז דרום, וגם בצמרת המשטרה, אחיו הוא ניצב דוד ביתן מפקד מחוז דרום במשטרה.

לדברי סנגורים המופיעים בבתי משפט בדרום, בשנותיו כשופט הוגשו נגדו בקשות פסילה רבות עקב התנהלות דומה לזו המתוארת בהחלטת השופטת נאור, וחיכוך מתמיד עם עורכי דין המופיעים בפניו. מרבית בקשות הפסילה לא התפרסמו בשל איסור פרסום. גם ההחלטה האחרונה לפסילת השופט היתה בסטטוס זה, עד שהנשיאה נאור הוציאה אותה לאור בכך שהיא אפשרה את פרסומה. 

השופט ביתן מביע את דעתו הנחרצת על תיקים תוך כדי שמיעתם, אמרו ל"פוסטה" כמה עורכי הדין, והפרוטוקולים שלו רחוקים מלשקף את הנאמר באולמו ואת התנהגותו המתנשאת. לסנגורים יש טענות קשות לפיהן השופט "מכתיב" פרוטוקולים, משנה דברים שעדים אמרו, משמיט אמירות, מתבטא באופן לא מקובל, ו"רודה" בבעלי הדין משני הצדדים תוך הפעלת לחץ קשה על נאשמים להודות ולסגור עסקאות.

עו"ד פלדמן	עו"ד יוחאי	עו"ד נרקיס

לדברי סנגורית, "קשה מאוד לנהל אצלו תיקים. הוא פונה בצורה פוגענית לעורכי הדין. סנגורים מתחננים לרשום דברים בפרוטוקול והוא מסרב. הוא מחליט מה יירשם, איך ומה. הוא מתערב בחקירות עדים. אנו בשיטת משפט אדברסרית – השופט יכול לשאול שאלה, אך השופט ביתן ממש חוקר עדים. התופעה הכי קשה אצלו היא של אי כיבוד הסדרי טיעון, מה שצריך להיות חריג שבחריגים, ואצלו זה דבר של מה בכך. ברור שזה לא לטובת המערכת, ובא ממקום של אגו: "אתם תביאו לי הסדרי טיעון ואני אחתום?".

במקרה שהיה לפני מספר שנים ספג אחד מבכירי עורכי הדין בארץ מכה צורבת מהשופט ביתן, במהלך אולי חסר תקדים בהיסטוריה המשפטית של ישראל. הסנגור והפרקליטות הגיעו להסדר של בין שנה וחצי לשנתיים וחצי מאסר לנאשמים בתיק שוד. בבית המשפט, כשהוצג ההסדר שנחשב מקל, השופט ביתן הדהים והחליט לסטות מההסדר – ולתת לנאשמים עונש קל יותר.

נוסף לטענות על התנהלותו, עולה טענה עקרונית בדבר הבעייתיות העולה מכך שהשופט דן בתיקים פליליים, כאשר אחיו, ניצב דוד ביתן, הוא מפקד המחוז הדרומי במשטרה, המופקד על כל אותם תיקי פשיעה. כל הטענות המוזכרות לעיל אינן מושמעות בעלמא – אלא באות עם שורת דוגמאות ואסמכתאות מעוררות תמיהה.

עו"ד פלוס	עו"ד אטיאס

המקרה האחרון היה בחודש ינואר 2017, כאשר סנגוריו של שלום דומרני והנאשמים האחרים בפרשת "בלוק חוסם" – תיק דגל של ימ"ר לכיש והמחוז הדרומי – ביקשו לפסול את השופט. היה זה לאחר שהשופט שמע מדומרני כי בהליך הגישור הוצע לו הסדר של שש שנות מאסר. לטענת הסנגורים, השופט ביתן שאל את דומרני: "לזה אתה לא מסכים?" ופנה לפרקליטות בציניות: "וזה מה שביקשתם?".

בתיק הזה ייצגה סוללה של סנגורים פליליים מיומנים ביותר, עורכי הדין אביגדור פלדמן וימימה אברמוביץ, משה יוחאי ויוגב נרקיס, ליה פלוס ורועי אטיאס, שלדבריהם הביקורת הצינית של השופט, שנשמעה טרם שמיעת עדי ההגנה, סייעה לפרקליטות ביצירת מנוף לחומרה במהלך המשא ומתן על הסדר הטיעון שהסתיים בשש שנות מאסר בפועל למורת רוחו של דומרני.    

אפרופו דומרני והשופט ביתן, אחד מלקוחותיו המפורסמים של השופט ביתן בהיותו עורך דין היה הרב יעקב איפרגן (הרנטגן), שנותר חבר קרוב של השופט והרב של משפחת ביתן המורחבת. דומרני פעל בעבר למען הרב שלו, הרב יורם אברג'ל המנוח, שנחשב ליריב פוליטי של הרב איפרגן במה שזכה לכינוי "מלחמת הבאבות בנתיבות", פעילות שכאשר היא נחשפה עוררה סערה ציבורית גדולה, דומרני נעצר, הורשע בסחיטה באיומים של הרב איפרגן ונשפט לשמונה חודשי מאסר. המטענים האמוציונלים בין שניהם מאז לא הספיקו לשופט כדי לפסול את עצמו מלדון בעניינו.

	הרב יעקב איפרגן. מתלונן נגד דומרני ולקוח של השופט

ניגודי עניינים במערכת המשפט

בתחילת דרכו על כס השיפוט, בשנת 2009, נקשר שמו של ביתן לחקירת פרשה חמורה של ניגודי עניינים במערכת המשפט. עוד לפני שמונה לשיפוט, ייצג עו"ד ביתן את הפרקליטה הבכירה חנה מגד, שהיתה מנהלת המחלקה הפלילית ומספר 2 בפרקליטות מחוז דרום.

עו"ד מגד היתה בין מוזהרי ועדת זיילר, שחקרה את מחדלי המשטרה והפרקליטות בפרשת פריניאן. התברר אז, כי במקביל לכך שעו"ד ביתן ייצג את הפרקליטה מגד בועדת זיילר, הוא ייצג לקוחות אחרים שלו בתיקים מולה – ומגד פעלה כדי להקל על לקוחותיו וסגרה לו עסקת טיעון מקלה. בסיום בדיקה של נציבות שירות המדינה, הפרקליטה הבכירה מגד הועמדה לדין משמעתי ופרשה בטרם הודחה רשמית. היא חתמה על הסכם טיעון בו הודתה כי פעלה תוך "חשש ממשי לקיום ניגוד עניינים".

לאחר מכן נכנס לתמונה נציב תלונות הציבור נגד שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שבאופן חריג בדק אז את התנהלותו של השופט ביתן בתקופה שלפני מינויו. למרות שביתן השיג על פי החשד הקלות מעו"ד מגד, אשר הודחה בשל כך, הוא כמי שהיה צד שני לכאורה לסיפור לא נפגע.

מקרה אחר, שהסתיים בנזיפה של הנציב גולדברג, אירע בהקשר מוכר מבחינת השופט ביתן – קביעת עמדה מראש על ידי השופט בתיק בו הוא דן.

מדובר בעתירת מסתנן מבקש מקלט בשנת 2013. השופט ביתן קבע כי עינויים שעבר המסתנן בדרכו לישראל אינם נחשבים לטעמים הומניטריים המצדיקים שחרור ממשמורת. בית משפט העליון קיבל את הערעור וביטל את החלטתו של השופט ביתן, על נימוקיה הלא הומינטריים. בנוסף, עו"ד רעיה מילר ממוקד הסיוע לעובדים זרים הגישה תלונה נגד השופט, מאחר שבשיחה מקדימה עם הפרקליטה מטעם המדינה, אמר ביתן כי הוא מתכוון לדחות את העתירה. הנציב העיר לשופט בעניין.

ניצב דוד ביתן

במקרה אחר הוגשה בקשה לפסילת השופט ביתן עקב סירובו להימנע מדיון בסכסוך אזרחי בין חברי עמותה אשר בני משפחתו קשורים אליה. השופט עצמו ייצג כאשר היה עורך דין את אחיו של יו"ר אותה עמותה; אחותו של השופט היא אשתו של חבר העמותה; דודתו של השופט ביתן היתה חברה בעמותה ושני אחיו, על פי דיווחים מהעבר, שכרו נכס מראש העמותה.

במקרה אחר, בתיק פלילי, ביקש נאשם מהשופט שיפסול את עצמו, מאחר שלפני 10 שנים הוא היה זמן מה… הסנגור שלו. השופט סירב בטענה כי אינו זוכר את הנאשם. בקשות הפסילה נדחו בדיוק כמו שנדחו בבקשה של דומרני.

כאמור, אחיו של השופט ביתן הוא מפקד מחוז דרום ניצב דוד ביתן. יש הסבורים שעובדה זו היתה צריכה להביא לפסילתו העקרונית מלשבת בתיקים פליליים בבית משפט מחוזי דרום. לדעה זו יש על מה להסתמך, הנה תקדים מהעבר.

בעלה של הפרקליטה הבכירה שהזכרנו, חנה מגד, הוא השופט לשעבר דב מגד. בשעה שעו"ד חנה מגד ניהלה את המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז דרום, בעלה כיהן כסגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע לעניינים פליליים. בתלונה שהוגשה לנציבות התלונות על שופטים, נטען כי המצב יוצר ניגוד עניינים מובנה עקב הכהונה המקבילה של בני המשפחה. לאחר התערבות הנציב, השופט הועבר לתפקיד סגן נשיא האחראי על בתי המשפט לעניינים מקומיים, ולא דן יותר בתיקים של הפרקליטות. בהמשך קודם מגד לשופט בית משפט מחוזי אך פרש תוך זמן קצר.

תגובת דוברות מערכת בתי המשפט לכלל הדברים שנמסרו לקבלת תגובה: "החלטת בית המשפט העליון מדברת בעד עצמה".