"יש לי שני אחים בכלא, ואני צריך לממן את הערעור שלהם"

פרופיל הפייסבוק של אביחי בן שטרית

"יש לי שני אחים בכלא, ואני  צריך לממן את הערעור שלהם". כך, לפי כתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום, אמר אברהם (אביחי) בן שטרית לבעלי עסקים בתחום ההימורים באילת, שהוא נאשם בסחיטה שלהם יחד עם נתן חדד ותומר כהן. לפי כתב האישום שהגיש עו"ד ראמי אלמכאווי נגד בן שטרית (34), חדד (19) וכהן (33), בעלי בתי עסק שהחזיקו מכונות מזל נדרשו לשלם לשלושה 5,000 שקל כל חודש כדמי חסות (פרוטקשן).

בן שטרית הוא אחיהם הצעיר של דודו ואילן בן שטרית, המרצים כיום מאסרים ממושכים. במרץ 2013, הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר מאסר עולם על דודו בן שטרית – המוגדר כבכיר במשפחת הפשע השולטת על תחום ההימורים והגבייה בעיר הדרומית – לאחר שהורשע ברצח נהג האמבולנס מרדכי (מוטי) חכים, שהיה מוכר באילת גם כמי שעוסק בהלוואות.

האח אילן בן שטרית נשלח באפריל השנה ל-26 שנות מאסר, בעקבות הרשעתו בעמידה בראש הארגון באילת, שני ניסיונות רצח, סחיטת בעלי מועדון ועבירות כלכליות שכללו גם ניהול הימורים. כמו כן הוא נאשם כעת גם בחברות באירגון פשיעה אברג'ל וסחר בסמים בינלאומי במסגרת פרשה 512.

לחצו לקריאת הסדרה המלאה על ארגון פשע אילת

כתב האישום נגד אביחי בן שטרית וחבריו הוגש בסיומה של חקירה שנערכה על ידי חוקרי התשאול בתחנת משטרת אילת. גם אביחי מוכר היטב למשטרה, אם כי בשל עבירות קלות יותר: החזקת סם לצריכה עצמית, החזקת רכוש החשוד כגנוב, תקיפה והפרעה לשוטר. חבריו לכתב האישום מוכרים אף הם לכחולי המדים: לחדד, למרות גילו הצעיר, עבר פלילי הכולל עבירות אלימות רבות, ואילו לחובתו של כהן עבירות סמים ותעבורה, והוא אף ריצה שני מאסרים.

עיר ההימורים

באישום הראשון נגד השלושה נטען כי ב-1 בנובמבר, בסביבות השעה 22:00, הגיעו חדד ובן שטרית לבית עסק במרכז "רזין", בו ממוקמות מכונות מזל, וביקשו לשוחח עם בעל העסק. לפי כתב האישום, לאחר שהעובדת במקום השיבה כי היא הבעלים, השניים נעלו את הדלת ובן שטרית החל להשתולל: הוא תלש מצלמת אבטחה ממקומה, הפיל מחשב על הרצפה, ובהמשך חטף מידי העובדת את מכשיר הטלפון שלה, לאחר שחשד כי בכוונתה להתקשר למשטרה.

הפרקליטות טוענת, כי השניים אמרו לעובדת כי הם לוקחים את מכונות המזל, והוסיפו כי מי שלא ישלם דמי חסות חודשיים בסך 5,000 שקל, לא יעבוד יותר בעיר. אז, נטען, בן שטרית משך את העובדת מהכיסא עליו ישבה, תפס אותה בשתי ידיה, ניער אותה בחוזקה ואמר: "יש לי שני אחים בכלא, ואני  צריך לממן את הערעור שלהם, ומי שלא ישלם בעיר לא יעבוד". לאחר מכן, טוענת הפרקליטות, אספו חדד ובן שטרית שש מכונות מזל מבית העסק, חייגו לחברם (שהיה עצור בפרשה אך שוחרר בהמשך) וביקשו ממנו לבוא ולאסוף את המכונות. זמן קצר לאחר מכן הגיע החבר אל המקום ברכב בטנדר, ואסף את המכונות. כעבר מספר ימים, כך נטען, בהתערבות אנשים אחרים הוחזרו המכונות לבית העסק.

מכונות מזל (צילום ארכיון להמחשה: משטרת ישראל)

באישום שני נטען, כי שלושת הנאשמים הגיעו ב-2 בנובמבר לבית עסק ברחוב האלמוגים בעיר, שגם בו פעלו מכונות מזל, וגם אותו הפעילה אשה. לאחר ששאלו את העובדת לגבי השותף בעסק, היא השיבה כי העסק בבעלותה הבלעדית. לפי כתב האישום, הנאשמים החלו להשתולל במקום, ואילו כהן תלש את מצלמת האבטחה בעסק. מחקירת המשטרה עולה, כי לאחר שהנאשמים הודיעו לעובדת כי עליה לשלם דמי חסות והיא סירבה, החלו הנאשמים לצעוק ולאיים עליה, כי במידה ולא תעביר את הכסף, הם "ישברו את העסק וישרפו אותו". עוד נטען, כי הנאשמים הצביעו על מספר מכונות מזל והודיעו כי ייקחו אותן.  לפי הפרקליטות, בעלת העסק שחששה כי השלושה ייקחו את המכונות, נעלה את העסק והסליקה את המפתח בחזייתה. מכתב האישום עולה, כי לאחר שהבינו שלא יקבלו את מבוקשם, יצאו השלושה מבית העסק; כהן הרים אבן והשליך אותה על הוויטרינה של המקום וניפץ אותה.

במקרה אחר המתואר באישום השלישי, ב-1 בנובמבר הגיעו חדד ובן שטרית לבית עסק במרכז "שמעיה", וביקשו מעובד המקום, זקן בן 74, להטעין עבורם את מכונות המזל בכסף כדי שיוכלו לשחק בהן. בכתב האישום נטען כי בתגובה אמר להם העובד שהם צריכים להטעין את המכונות מכספם, דברים שהובילו את חדד ובן שטרית לאיים כי במידה ולא יטעין עבורם – הם ייקחו את המכונות. עוד נטען, כי לאחר מכן ביקשו הנאשמים מהעובד להתקשר לבעלי העסק. בשיחה עם בעל העסק, כך נטען, דרשו ממנו הנאשמים להגיע אל המקום, אך הוא אמר להם שהוא נמצא בצפון ואינו יכול להגיע. נטען כי הם לקחו את אחת ממכונות המזל, העמיסו על הטנדר של חברם, ועזבו את המקום. כעבור מספר ימים הונחה המכונה בפתח בית העסק על ידי אלמוני.

באישום הרביעי המיוחס לחדד ולכהן, נטען כי במספר מועדים בחודש נובמבר הם דרשו בעצמם או באמצעות אחרים מבעל עסק במרכז "השלום" לשלם להם 5,000 שקל בחודש, וכאשר זה השיב שאין ביכולתו לשלם להם, הם משכו אותו למקום מרוחק, היכו אותו בכל חלקי גופו, והותירו אותו במקום.

אילת, עיר תיירות אבל גם הימורים ופרוטקשן

תיעוד במקום תלונות

כתב האישום מתבסס, בין היתר, על צילומים ממצלמות אבטחה שונות, כמו גם על עדויות שנגבו בשיטות שונות מגורמים שונים. כך למשל, בידי החוקרים עדויותיהם של כל הקורבנות, עדויות שנגבו בעל כורחם של המתלוננים. רוב בעלי העסקים ועובדיהם סירבו להתלונן אמנם, אבל המשטרה העבירה לפרקליטות "הודעות פתוחות" שלהם אשר תועדו ללא ידיעתם בצילומי וידיאו ואודיו ותומללו. כמו כן, תיק החקירה כולל צילומים של בתי העסק השונים, שבחלקם יש זיהוי של נוכחות הנאשמים.

לכל זה יש להוסיף עדות של חבר מסויים המזוהה עם חדד ובן שטרית, אשר קושרת את השניים לחלק מהמתואר בכתב האישום.

למרות כל זאת, בחקירותיהם הכחישו השלושה את המיוחס להם, ובעיקר שמרו על זכות השתיקה.

"די בצפייה בתשאולים שנעשו למתלוננים שחששו להתלונן, כדי להבין את עומק האימה והפחד בהם הם שרויים כתוצאה ממעשי הנאשמים", נטען בבקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. בהקשר הזה מציינת הפרקליטות ומדגישה, כי מדובר בקורבנות שחוששים מהנאשמים ומפחדים להתעמת עימם". 

השופטת שרה חביב האריכה את מעצרם של שלושת הנאשמים עד להחלטה אחרת.