העד וההד

שי בכר (צילום: ערוץ 2)

בשעה שחוקרי היאחב"ל מנסים לאתר כל קצה חוט העשוי להוביל אותם אל מי שאחראי להטמנת המטען ברכבו של שי בכר, חבריו ומכריו מפנים אצבע מאשימה לעבר אותם החוקרים ממש מיאחב"ל. "הם סיבכו אותו בדברים שלא היו קשורים אליו, הכריחו אותו להעיד והפקירו את חייו", אומרים מקורביו של בכר, בן 41 מרעננה, שנרצח ביום שישי אחר הצהריים בפיצוץ מטען שהוצמד לרכבו.

ב-48 השעות שחלפו מאז הרצח המזעזע שואלים רבים מיהו שי בכר, ולמי יכול להיות עניין בחיסולו.

החיים שהפכו לגיהנום

מיד לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1994, פתח בכר חנות ירקות. הוא עבד כשנתיים אבל סגר את החנות לאחר מכן. בשנת 2000 פתח עסק להסעות, שפעל במשך כעשור, כאשר בתווך ובמקביל, ניהל במשך כשנתיים גם חנות למוצרי ניקיון. בשנת 2010 סגר את העסק והחליט לנסות את מזלו בשנית בתחום בו פתח את הקריירה העסקית שלו; הוא פתח חנות ירקות ברחוב הבנים בהוד השרון, תחת השם "תפוחים  ותמרים".

עקב ניהול כושל שקע בכר בחובות ונאלץ להעביר את ניהול העסק לידי אביו. משנת 2012 העסק נרשם על שם האב שניהל את החנות, ואילו שי עבד כשכיר בחנות שנקראה "תפוחים ותמרים ושאר הירקות".

בדיקת הרקע הכלכלי של בכר – נשוי ואב לארבעה ילדים בני 7, 11, 16 ו-17 – מגלה כי בשנים האחרונות הוא הסתבך בחובות כבדים. בספטמבר 2013 הגיש בכר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להכריז עליו כפושט רגל. הבקשה שהגיש חושפת את חובותיו לגופים רשמיים שונים בלבד –  חובות שמסתכמים ככל הידוע בכ-977 אלף שקלים, במקביל לכ-10 תיקי הוצאה לפועל. בבקשה של בכר אין זכר לחובות נוספים שאולי היו לו כלפי אנשים פרטיים, אולם הוזכרו שם חובות "עתידיים" שבגינם בכר ואשתו טרם נתבעו.

בבקשה נכתב כי "בגין חובות הוטלו עיקולים על חשבונותיו ומשכורתו של בכר ואין באפשרותו להתחיל ולשלם, ולו חלק קטן מחובותיו". באותה בקשה כתב בכר עצמו כבר אז: "חיי וחיי משפחתי הפכו לגיהינום, אני נרדף על ידי נושים שונים ואין בידי פתרונות זולת פשיטת הרגל…".

בדיון שנערך בחודש אפריל 2014 הסביר בכר לבית המשפט מדוע העביר את ניהול החנות לאביו: "אני נפלתי, השיקים שלי חזרו. הפכתי להיות מוגבל. אף ספק לא הסכים לתת לי סחורה, החנות היתה צריכה להיסגר. בא אבי ולקח את העסק על שמו. הוא מנהל את העסק והשיקים והכל. ואני בסך הכל עובד בחנות. אבי בן 70 ולא יכול לקנות את הסחורה בשוק, אז אני עושה את זה. אני רוצה לשלם את החובות" .

אחד החובות – שלא הוזכר בבקשה לפשיטת רגל – היה גם הרקע להסתבכות לא פשוטה מול אבי רוחן, אחד היעדים המרכזיים של המשטרה אשר מוגדר על ידה כראש ארגון פשע.

לפני מספר שנים לקח בכר הלוואה של 350 אלף שקל מבעל קיוסק ברעננה, שמכיר את רוחן. בכר עמד בתשלומי החוב עד שהמלווה נפטר בחודש פברואר 2009, אז עמדה יתרת החוב על כ-80 אלף שקלים. לפי כתב אישום שהוגש נגד רוחן ונגד מהנדס אלקטרוניקה בשם סמואל מיזן, ב-12 באפריל רוחן או מי מטעמו פנה לבכר ודרש ממנו לשלם את יתרת החוב לאלמנת בעל הקיוסק. הדרישה הזו, כך לפי כתב האישום, התפתחה עד כדי סחיטה באיומים. המידע על כך הגיע למשטרה שבלשים מטעמה הצליחו לדובב את בכר לדבר על המצוקה שלו מול רוחן, מה שהפך אותו בעל כורחו לעד מרכזי בתיק נגד רוחן ונגד מיזן, חרף העובדה שהבהיר לאנשי המשטרה כי אין לו כל עניין להתלונן נגד רוחן ואנשיו.

החנות "תפוחים ותמרים"

יום השישי האחרון

קצת לפני השעה חמש אחר הצהריים סמוך מאוד לכניסת השבת ביום שישי (24 ינואר), בכר סיים את יום העבודה בחנות ונסע עם בתו בת ה-17 אשר סייעה לו בחנות אל ביתם שברעננה. בהגיעם לצומת הסמוכה לתחנת הרכבת בהוד השרון התפוצץ מטען חבלה ברכב בו הם נסעו. בכר, היעד לחיסול, נפצע אנושות ומת מפצעיו בבית החולים. בדיקת המשטרה העלתה כי המטען הוטמן ככל הנראה בצד של מושב הנהג, וזו גם הסיבה לכך שבתו ניצלה בנס וכבר בשבת שוחררה מבית החולים לביתה.

מיד לאחר הפיצוץ הגיעו אל הזירה כוחות משטרה גדולים, וחוקרים של מז"פ החלו באיסוף ממצאים וראיות, במקביל לאיסוף מידע על ידי רכזי מודיעין בכל היחידות הרלוונטיות באזור. מאז הפיצוץ חוקרי יאחב"ל אספו צילומי מצלמות האבטחה מהחנות של משפחת בכר, מעסקים סמוכים ואפילו ממצלמות עיריית הוד השרון.

מכריו של בכר מספרים כי הרכב שלו חנה מידי יום באותו חניון שמאחורי החנות, אולם לא בטוח שזה המקום בו הוצמד המטען לרכב. כך למשל, ביום הפיצוץ הרכב היה משעות הבוקר ברשותו של עובד החנות אשר ביצע שליחויות לספקים ולקוחות. החוקרים תחקרו את העובד ממושכות במהלך סוף השבוע והוא שחזר איתם את מסלולי הנסיעה של הרכב באותו היום. הוא הראה לחוקרים באלו מקומות בדיוק הרכב עצר – ברעננה, גבעת חן ופתח תקווה – ואחת ההנחות של החוקים היא שבאחד מהמקומות הללו הוטמן המטען.

עם זאת, בהמשך אותו היום הוחזר הרכב לרשותו של בכר עצמו, והחוקרים מנסים להתחקות אחר תנועותיו של בכר עם הרכב בשעות המעטות שקדמו להתנקשות. אבל בעוד שהחוקרים עסוקים בניסיון לחבר את חלקי הפאזל החסרים, בקרבתו של בכר מפנים אצבע מאשימה דווקא אליהם.

רכבו של בכר לאחר הפיצוץ

בעל כורחו

בעלי העסקים הסמוכים לחנות של בכר לא הרבו בדיבורים וניכרה עליהם מבוכה רבה. אחדים מהם אמרו שלא לייחוס, כי על ההסתבכות עם רוחן נודע להם רק בעקבות הפרסומים על כך לאחר החיסול, בין היתר בשל צווי איסור הפרסום שהוטלו על "גיבור" החקירה ומנעו מהסביבה מידע על הדרמה שהתרחשה בחנות של הירקן השכן. 

הם סיפרו כי בהתנהלות היומיומית שלו בכר לא נראה מודאג או חושש. "לא היה שום דבר חריג כלפי חוץ, הוא כנראה לא רצה לספר", אמר אדם שראה אותו על בסיס יומי. "אם המשטרה ידעה שהוא מסובך איתו, ושהוא מאויים, אז למה לא שמרו עליו? זה מחדל של המשטרה. הם רצו שהוא יהיה עד מדינה אבל הוא מהפחד לא רצה להעיד בכלל, אז המשטרה היתה צריכה לסגור את התיק או לשמור עליו". בעל עסק אחר אמר: "אם היו מאבטחים אותו, אני בטוח שהיה אפשר היה למנוע את זה".

בבית אביו של בכר ברעננה הוקמה סוכת אבלים, ורבים הגיעו לנחם. כמו בעלי העסקים, גם החברים ובני המשפחה סבורים כי המשטרה לא עשתה די  להגן על בכר. חלק מהם הקצינו וטענו, כי בכר בכלל אולץ להעיד. "עשו מהבן אדם צחוק, הכריחו אותו להעיד ועשו לו עוול גדול", אמר אחד מהם, "הוא בחור טוב ולא היה מגיע לו. הוא לא הלך למשטרה מרצון, המשטרה הכריחה אותו והפקירה אותו. במשטרה אמרו לו: 'אנחנו יודעים עליך הכל ועושים עליך מעקבים'. הלחיצו אותו ובסוף הוא נשבר.  כשבן אדם מגיע לקרקעית לא נותרת לו ברירה. חוקרי המשטרה ניצלו את זה וגרמו לו להישבר ולהעיד".

חבר קרוב של בכר הוסיף: "המשטרה סיבכה אותו בדברים לא שלו והפקירה אותו. לא היה לו שום חוב כלפי רוחן עצמו. היו לו הרבה חובות לגורמים שונים, ותכלס אי אפשר לדעת מי אחראי לזה, אבל לפי תחושת הבטן שלי זה הגיע מהכיוון הזה. הוא והמשפחה שלו מאוד חששו בחודשים האחרונים".   

האמת היא שלצד הטענות, לא ברור עדיין מה מידת המשאבים שהמשטרה השקיעה בשמירה על בכר כעד תביעה מרכזי נגד אחד היעדים המרכזיים שלה. ל"פוסטה" נודע, כי בשלב מסוים בעת האחרונה נערכו סיורים משטרתיים באזור ביתו של בכר ברעננה, אולם לא ברור באיזו תדירות הם בוצעו, וכמה זמן הם נמשכו. בנוסף, בכר אף קיבל לחצן מצוקה מהמשטרה, למקרה שיבחין באנשים חשודים בסביבתו. 

"מבחן התוצאה הוא זה שקובע", אומרים בסביבתו של בכר. בעלי עסקים הסמוכים לעסק של בכר בהוד השרון טוענים כי לא הבחינו בנוכחות משטרתית מוגברת בסביבה. החברים מוסיפים שמן למדורת הטענות, ומתעקשים שלא היתה בכלל אבטחה סביב בכר.

אחד מהם אף מספר, כי הוא וחבריו הסתובבו עם קפוצ'ונים בצורה מחשידה בסביבתו של בכר, על מנת לבחון אם המשטרה באמת שומרת עליו כראוי, אולם לטענתם – איש לא בדק אותם ולא שאל אותם לפשר מעשיהם.

"הבטיחו לו הבטחות, נתנו לו לחצן מצוקה, אמרו לו שיעשו סיורים ושיספקו לו ביטחון ושלא ידאג. אך בפועל חייו הופקרו", אומר אחד החברים, "עשו ממנו צחוק. זה בפירוש כישלון של המשטרה".

אבי רוחן

העדות במשטרה קבילה?

כאילו צפתה את מסכת הטענות, שעות ספורות לאחר החיסול מיהרה המשטרה להוציא את ההודעה הרשמית הבאה לאמצעי התקשורת: "מטבע הדברים אנו מנועים מלמסור פרטים אודות חקירה מתנהלת, לא כל שכן אודות שאלת היותו של אדם זה או אחר מאוים. נבקש להבהיר כי המשטרה מקיימת הערכות מצב עיתיות סדורות ומוקפדות בנוגע לעדים ופועלת כנדרש בהתאם לתוצרי הערכות המצב".

מעבר לטענות מצד בני המשפחה והחברים, אחת השאלות המהותיות שנשאלת עכשיו היא זו: האם החיסול יוביל לקריסת התשתית הראייתית נגד רוחן העצור עד תום ההליכים בתיק? תורו של בכר להעיד בבית המשפט טרם הגיע, וספק רב אם היה מעיד נגד רוחן אם היה מוזמן להעיד. לפי גורמים משפטיים, על מנת שעדותו במשטרה של המנוח שנרצח תהיה קבילה גם בבית המשפט, התביעה תצטרך להוכיח כי החיסול קשור באופן מובהק להיותו של בכר עד התביעה המרכזי נגד רוחן, ואף יותר, להוכיח כי הנאשמים רוחן או מיזן קשורים לרצח.

פרקליטיהם של רוחן ומיזן, עו"ד קובי בן שעיה ורויטל סבג-שקד, טוענים בתוקף כי מלכתחילה לא היה בדברים של בכר המנוח כדי להביא להרשעה של רוחן בסחיטה שלו. לטענתם, התיק מבוסס על דבריו המעורפלים של המנוח בלבד, וכעת עם הסתלקותו אין שמץ ראיה נגד מרשיהם.