הח"כיות התחננו, אבל סלומינסקי סירב לאפשר למסורבת גט לדבר בוועדה

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי

בדיון שהתקיים היום (5.12) בוועדת חוקה חוק ומשפט בנוגע להצעת החוק של ח"כ ניסן סלומינסקי, תחת השם "חוק יסודות המשפט העברי", סירב סלומינסקי לתת את זכות הדיבור לבת שבע גבאי, אישה מסורבת גט מירושלים אשר הגיעה לדיון כדי לדבר נגד החוק. סלומינסקי, שהוא גם יו"ר הוועדה, אף הורה להוציא את גבאי ואת עו"ד בתיה כהנא דרור אשר מייצגת אותה, אל מחוץ לחדר הדיונים.

גבאי הוזמנה לדיון על ידי ארגון "מבוי סתום" בראשות עו"ד כהנא דרור – המסייע לה ולנשים אחרות מסורבות גט – על מנת שתספר לחברי הוועדה על אירוע שעברה ושכמעט נגמר ברצח. חברות הכנסת מירב מיכאלי, רויטל סוויד ומיכל רוזין ניסו לשכנע את יו"ר הוועדה לחזור בו ולאפשר לגבאי להשמיע את קולה.

ח"כ סוויד: "אולי תקשיב לה ותבין מה הבעיה עם החוק הזה".

ח"כ מיכאלי: "אני ממש מבקשת, בואו נשמע אותה. היא באה עד לכאן, תנו לה לדבר".

עו"ד כהנא-דרור: "היא רוצה להדגים לכם מה זה בית הדין הרבני שאתם רוצים לחזק".

ח"כ רוזין אף הציעה כי גבאי תדבר על חשבון זמנה שלה, אולם יו"ר הוועדה עמד בסירובו: "יש לכן ארבע דקות, כולל כל ההסתייגויות נגד החוק ביחד, וכולל האישה הזאת שרוצה לדבר".

ח"כ סוויד: "הגיעה אישה שעברה שמונה שנים של סבל. תנו לה לדבר. החוק ישליך על אנשים כמוה".

סלומינסקי: "החוק לא ישליך עליה. אני מוכן לתת לחברות הכנסת לדבר, ורק להן".

גבאי עמדה על זכותה לדבר ואז הורה יו"ר הוועדה להוציא אותה החוצה. היא ועו"ד כהנא דרור נגררו החוצה על ידי סדרנים, ורק לאחר תחנוני חברות הכנסת – אליהם הצטרפו חברי הכנסת קרין אלהרר ואלעזר שטרן – איפשר סלומינסקי לוועדה לשמוע על מסכת הייסורים שעברה גבאי בבית הדין הרבני.

גבאי, מסורבת גט במשך שמונה שנים, רצתה לחשוף בפני הוועדה את סיפורה האישי. "בית הדין הרבני עדיין לא נתן לי פסיקה לחיוב לגט, וגם לא נתן לי את כל הסנקציות האפשריות. לא מיותר לציין כיצד חשה אישה תקופה כל כך ארוכה של חוסר ודאות. כאימא לארבעה ילדים וצעירה בגיל 40 זה עצר לי את החיים. זאת טראומה, וזה מרתיח. זה פשוט מרתיע מנישואים דתיים".

כהנא-דרור, דתייה העומדת כאמור בראש הארגון, הבהירה שנוסח החוק שנדון בוועדה מקבע אפליית נשים, שתקבל מעמד של חוק: "סלומינסקי משתיק נשים כמו גבאי, שלא רק נתקלות בקשיים אדירים מול בתי הדין הרבניים, אלא אף לא ניתנת להן זכות הדיבור בבית המחוקקים, וזה רק מראה כמה חשוב שלא נאפשר לחוקים כאלה לעבור בנוסח שכזה. בנוסח הנוכחי של החוק, הדין הדתי יקבל עליונות חוקתית, ולא רק שהשוויון בין המינים ייפגע, אלא מקרים פוגעניים של נשים מסורבות גט צפויים רק לגבור. יש מקום אחד שהמשפט העברי חל בו באופן טהור, בית הדין הרבני, ואלפי הנשים שנפגעו שם וחייהן ירדו לטמיון יעידו שהמשפט העברי לא יכול להיות מקור משפטי משלים לדין האזרחי. האפשרות לשאוב מעקרונות הצדק והחירות ממסורת ישראל כבר מעוגנת בחוק הקיים, וכל שינוי יפגע בעוד ועוד נשים".