 |
| שמיל (עיגול גדול) נוטש את רכבו (עיגול קטן) שנתקע בנסיעה מזירת הרצח |
מפגש רווי אלכוהול בבית עלמין בין ארז שמיל, שחקן כדורגל בבית"ר יפו, לבין חברו איש השוק האפור, מאיר לוי, הסתיים באישון לילה בירי בראשו של לוי ובהסתרת גופתו בשדה נטוש סמוך לתחנת דלק בחולון. זו השתלשלות האירועים העולה מכתב אישום שהוגש (10.4) נגד שמיל באשמת רצח בכוונה תחילה ושיבוש מהלכי משפט.
על פי כתב האישום, שהגיש עו"ד אסף שביט מפרקליטות מחוז תל אביב, בין לוי (המכונה פנטומס) לבין שמיל התקיימו קשרי חברות מאוד קרובים, עד שבשלב מסוים הלווה לוי 300 אלף שקלים לשמיל כדי לסייע לו להתגבר על חובות (בעסק שהיה לו עם קרוב משפחה של לוי). על פי הנטען, ב–13 במרס שתו השניים לשוכרה במשרד השוכן בבית העלמין בחולון כאשר שמיל אף צרך באותה הזדמנות מנת קוקאין. בכתב האישום נטען כי באותו ערב אמור היה שמיל לפרוע את חובו, אלא שהכסף לא היה בהישג ידו.
 |
| מאיר לוי ז"ל |
סמוך ל-22:40, יצאו השניים מבית העלמין, בהיותם בגילופין, עלו לרכבו של לוי ונסעו יחדיו במשך כשעתיים וחצי ברחובות הערים בת-ים, יפו וסביבותיהן. במהלך הנסיעה החליט שמיל לנצל את ההזדמנות כדי לגרום למותו של לוי באמצעות ירי, וזאת על רקע חוסר יכולתו או חוסר רצונו לפרוע את החוב. בשלב מסוים בנסיעה, סמוך לאחת אחר החצות, תפס שמיל את עמדת נהג הרכב על מנת להוביל את לוי שישב לצדו, למקום בו הוא יבצע את הרצח.
במהלך נסיעתם ברחוב שי עגנון בבת ים עלה שמיל עם הרכב על מדרכה והתנגש בחומת בניין. כתוצאה מהתאונה ניזוק החלק הקדמי ברכב במידה משמעותית, כריות האוויר ברכב נפתחו והשניים נפצעו קלות יחסית. אז, על פי הנטען, נמלט שמיל בנסיעה במהירות גבוהה מזירת התאונה לעבר תחנת דלק ברחוב משה דיין בחולון, שם הוא תכנן להוציא לפועל את כוונתו להמית את לוי.
על פי כתב האישום, בחלוף מספר דקות הסיע שמיל את לוי אל שדה פתוח ונטוש ושם ירה בו מטווח קצר בראשו. שמיל גרר את גופתו של לוי בשדה לאורך כעשרים מטרים והחביא אותה במקום מסתור. כמו כן הוא נטל מגופתו של המנוח שעון, טבעת ומכשיר טלפון נייד, וזאת במטרה ליצור מצג שווא לפיו מותו של לוי נגרם במהלך שוד אקראי.
בהמשך יצא שמיל בנסיעה לכיוון יפו על מנת להעביר את הרכב עם סימני התאונה לאזור אחר, במטרה לטשטש את מעשיו. התוכנית שלו השתבשה עקב תקלה טכנית ברכב שמקורה בתאונה, שמיל לא הצליח להמשיך בנסיעה ברכב ולכן נטש אותו ברחוב נס לגויים ביפו, ועזב את המקום ברגל.
 |
| ארז שמיל בבימ"ש (צילום רוני שיצר) |
מבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה עם כתב האישום עולה כי חוקרי מרחב איילון בפיקודו של פקד עדי ברקוביץ' הצליחו לאסוף שורה של ראיות לכאורה עליהן מתבסס כתב האישום.
עדי ראייה לתאונה מסרו את מספר הרכב.
דגימת די–נ–איי של שמיל נמצאה על כרית האוויר ברכב.
צילומי מצלמות האבטחה תעדו את הרכב בו נסעו השניים נכנס לאזור בו נמצאה הגופה.
איכון לטלפון של שמיל באזור זירת הרצח.
סרטון של מצלמת אבטחה בו נראה שמיל נוטש את הרכב התקול ועוזב את המקום ברגל (ראו למעלה).
בחקירותיו הכחיש שמיל כל קשר לרצח וטען כי כלל לא היה מעורב בתאונה. לדבריו, הוא נסע במשך מספר שעות באותו לילה עם לוי בסביבות הערים יפו ובת-ים, כאשר לוי הוא זה שנוהג ברכב, ולבסוף לוי הסיע אותו לביתו בתל אביב. שמיל טען כי לפני נסיעתם המשותפת הוא החזיר ללוי את החוב, 300 אלף שקלים במזומן, סכום שגיסו נתן בידיו קודם לכן ולוי שם אותו בתא הכפפות של הרכב. גרסה זו נשללה לאחר שגיסו של שמיל הכחיש שנתן לו את הכסף, וגם הכסף לא נמצא ברכב. למרות שלל הראיות הנסיבתיות, האקדח עצמו טרם אותר.
 |
| עו"ד שחר חצרוני |
פרט מעניין שנחשף בבקשה הוא בעניין המדובב. לפי הפרקליטות, שמיל הציע למדובב שהוכנס לתאו כי חבר פלוני של המדובב ימסור הודעת שווא במשטרה, לפיה הוא ראה כביכול את שמיל בטיילת בת ים סמוך לשעה בה בוצע הרצח, במטרה לנטרל את משמעות איכון הטלפון הנייד שלו באזור בו נמצאה הגופה, מידע שהובא לידיעתו בחקירה סמוך להכנסת המדובב לתאו. כמו כן הוא התעניין עם המדובב באפשרות להמציא ראיה כוזבת שבכוחה לתת הסבר לנסיבות הימצאותו בסביבת הרצח.
השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל אביב האריך את מעצרו של שמיל, שמיוצג על ידי עו"ד שחר חצרוני עד להחלטה אחרת.
