אי אז בשנת 2004, צעיר מירושלים נקלע לסכסוך עם קרוב משפחה שלו, אבל צו שיפוטי התיר לו לפגוש את בני משפחתו האחרים. כאשר הוא הגיע לביתם כדי לממש את זכותו, לא פתחו לו את הדלת. בצר לו הוא עזב את המקום והלך לתחנת אוטובוס סמוכה, אבל זמן קצר לאחר שהגיע אל התחנה עצרה לידו מכונית ממנה הגיחו שלושה גברים.
אחד מהם היה אבי אטיאס, בן המשפחה המסוכסכת, שהחל מיד להלום בצעיר והטיח את ראשו בדופן ברזל חדה של תחנת האוטובוס. שכנה המתגוררת ממול התחנה וצפתה מחלון ביתה, ראתה את האירוע והעידה עליו במשטרה. בנוסף, הצעיר שהוכה זיהה היטב את התוקף כקרוב משפחה שלו, ואף קרא בשמו.
כתוצאה מהתקיפה נגרמו לנפגע שטף דם ונפיחות ביד שמאל, פצע בראש וחתך באזור הרקה שהצריך תפירה, והוא נזקק לטיפול בבית חולים.
המשטרה הגיעה לאטיאס שהכחיש כי היה במקום, וטען כי קרוב המשפחה סתם מעליל עליו. אבל בסיומה של החקירה הוגש נגדו כתב אישום על תקיפה, ואטיאס הורשע בשלוש ערכאות.
תחילה היה זה נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אמנון כהן, שהרשיע אותו אך מאחר ובמהלך המשפט אטיאס החל ללמוד משפטים, השופט כהן שקל לקבל את המלצת שירות המבחן לביטול הרשעתו, בתנאי שאטיאס ישלם לנפגע העבירה פיצוי של 15 אלף שקל.
אלא שאז, הסטודנט למשפטים אטיאס, הונה את בית המשפט בכך שהוא דאג כי הכסף "יישאר במשפחה". הוא אכן הפקיד את הפיצוי בקופת בית המשפט, אולם עוד באותו היום עיקלו בני משפחה של אטיאס את הכספים המיועדים לפיצוי, בטענה לחוב קיים.
הנושא הגיע לידיעתו של השופט כהן, שזעם: "הנאשם הודה שהוא שהפנה את משפחתו להוצאת צו עיקול… הנאשם דאג למעשה, שהכסף לא יועבר למתלונן. הנאשם הוא היוזם והפועל מאחורי הקלעים… הנאשם פעל בחוסר תום לב".
בנסיבות אלה, החליט השופט כהן לא לבטל את הרשעתו של אטיאס בגין תקיפה ופציעה, וגזר עליו מאסר על תנאי וצו לביצוע של"צ (350 שעות לתועלת הציבור).
אטיאס הגיש ערעור לבית משפט המחוזי. כאן, השופטים צבי סגל, יוסף שפירא ויורם נועם כתבו עליו דברים אף יותר חמורים: "המערער פעל כדי לשלול אפשרות הגעת כספי הפיצוי לכיס המתלונן. בלשון המעטה נוכל לומר על המערער כי הוא מנווט את ההליך המשפטי בחוסר ניקיון כפיים… לא מצאנו ולו מילה אחת המצביעה על הפנמה וחרטה".
לאחר שהרכב שלושה שופטים דחה את הערעור, אטיאס הגיש בקשת ערעור נוספת לבית משפט העליון. גם זו נדחתה באוקטובר 2007 על ידי השופט סלים ג'ובראן שקבע כי אין מקום לביטול ההרשעה, בגלל נסיבות עבירת האלימות ועקב התנהלות הנאשם בקשר לפיצוי.
ההרשעה לא מנעה מאטיאס להמשיך בלימודי המשפטים ואף לקבל בהמשך רישיון עורך דין.
בשנים האחרונות הוא גם הפך גם לאיש ציבור, שנבחר ב-2019 לראש סיעת עורכי הדין החרדים במחוז ירושלים.
לאור מעמדו כנבחר ציבור המעמיד את עצמו לבחירה לכהונה נוספת במחוז ירושלים במסגרת הבחירות ללשכת עורכי הדין ב-20 ליוני, אתר "פוסטה" מפרסם את הסיפור על מי שאמור להנהיג ציבור של עורכי דין.
בתגובה לפניית "פוסטה", ועל אף שפסקי הדין בעניינו ניתנים לאיתור במנועי החיפוש המשפטיים, אטיאס ניסה להכחיש את הקשר שלו לדברים, ומסר: "הדברים שבפנייתך אינם אמת… מובן כי יריביי הפוליטים חשים אי נוחות רבה נוכח ההצלחה והתמיכה האדירה לה זוכה סיעתנו. אין בכוונתינו להירתע מהאשמות שווא הבאות בשל עמידתנו לימין המגזר החרדי בהדיפת ההסתה נגדו. שום ניסיון להלך עלינו אימים לא ירתיע אותנו, אנו חרדים גאים".
אטיאס ניסה להיאחז בזמן שחלף מאז העבירה וההרשעה כדי לדרוש את גניזת הכתבה, אולם הבקשה חסרת בסיס שכן מדובר בנבחר ציבור. לו היה מדובר בחבר כנסת איש לא היה מתייחס ברצינות לדרישה לגניזת פרסום על הרשעה בפלילים, גם אם היא מלפני 20 שנה. אם הטענה היתה נכונה, היה אסור לספר למשל שח"כ אריה דרעי הורשע פעמיים, ובעוד כמה שנים אסור יהיה לכתוב שאפי נוה הורשע בעבירה אחרת.
מלבד זאת, אטיאס לא הגיב על שאלת "פוסטה", אם יש ברשותו מחיקה של הרישום הפלילי – על בסיס החלטת משטרה, משרד המשפטים ונשיא המדינה.
1,500 עורכי דין חרדים נגד עמית בכר
רשימתו של אטיאס מייצגת את עורכי הדין החרדים משנת 2019, ואטיאס שואף להכפיל את כוחה בבחירות הקרובות. בנוסף למושבים עצמאיים בוועד המחוז, סיעת אטיאס תיוצג גם בבחירות למועצה הארצית באמצעות שני מקומות שקיבלה בתוך הרשימה הארצית של עו"ד אשר אקסלרד, יו"ר מחוז ירושלים היוצא אשר כיהן שלוש קדנציות ועכשיו הוא מתמודד למועצה הארצית כדי לחזק את "כוח ירושלים".
אטיאס מקורב בין היתר לשר הדתות מיכאל מלכיאלי ולחבר הכנסת ארז מלול, שניהם מש"ס, אשר השתתפו במסיבת יום הולדת (40) שערך בביתו בשבוע שעבר. במסיבה היו פעילי סיעת "הלכה למעשה" והבכירים ברשימה אחרי אטיאס – יואב ללום (אין קשר לאבי ללום), בנימין גרוסמן, יוסף זינגר ועו"ד רבקה שורץ.
הרשימה של אטיאס ימנית במובהק, ככל הרשימות הימניות בלשכה גם היא לא הודיעה על תמיכה במי מהמתמודדים לראשות הלשכה, אולם הודיעה במי לא: "הרשימה בראשותי קוראת שלא לתמוך בעמית בכר, המזדהה עם עמדות רדיקליות כנגד הציבור החרדי, לאור חיבורו לארגון 'אחים לנשק' – המתייצבים למאבקים חזיתיים נגד הציבור החרדי", כתב אטיאס בפייסבוק.
אטיאס כתב בפייסבוק כי "1,500 עורכי דין חרדים ודתיים החברים בלשכה הירושלמית החליטו לפעול נגד עו״ד בכר והרימו ראש במטרה לבחור בכל מועמד מלבד בכר".
במטה של בכר מתייחסים לאטיאס ולאפי נוה כיחידה אחת.
נוה נחשב כמועמד מוביל בגוש הימין, ומקבל רוח גבית מערוץ 14, למרות שאף סיעת ימין בלשכה עדיין לא יצאה עם הודעת תמיכה רשמית בו. אפילו אקסלרד, מחבריו הקרובים של נוה בלשכה, שאף התייצב איתו בבית משפט ושימש עד אופי במשפט, לא מריץ עדיין את נוה בפרסומיו הרשמיים.
ב"ישראל היום" פורסם השבוע כי ח"כ שמחה רוטמן פתח חמ"ל להעלאת אחוזי ההצבעה של עורכי דין מהימין בבחירות ללשכה. הכתב אמיר אטינגר דיווח כי הפעילים שגייס רוטמן ממליצים על רשימות נוספות של ימין בלשכה, שיתמכו ברפורמה המשפטית כמו הרשימה של יצחק נטוביץ למועצה, או רשימת אטיאס, אולם המטרה העיקרית היא לבחור ראש לשכה נוח לממשלה שיחסום את בכר – וכאן השם של נוה דומיננטי בימין האידאולוגי, לצד שני המועמדים האחרים דורון ברזילי וארקדי אליגולאשוילי.
נוה מחזק את המגמה מצידו בקמפיין מתואם בשורת ראיונות לערוצי התקשורת של הימין, אחד האחרונים בהם לערוץ 7, שם הוא אמר ש"עמית בכר הופך את הלשכה לסניף של מרצ ושמאלה משם".
למעשה, הבחירות ללשכת עורכי הדין ביום שלישי הבא (20 יוני) מעוררות עניין ארצי גדול יותר מכל בחירות קודמות בלשכה. סדר היום הלאומי שהפך את "הרפורמה המשפטית" ואת ההפגנות נגדה לנושא יחיד במדינה בחודשים האחרונים, הפך את הלשכה ל"פרוקסי", שלוחה פוליטית של מאבקי הקואליציה -אופוזיציה בכנסת, ימין ושמאל.
כישלון הממשלה בעניין בחירת נציג לוועדה לבחירת שופטים מחריף את המגמה והופך את הבחירות בלשכה לנושא עוד יותר מרכזי שבו תולים הצדדים את התקוות – לשנות את המאזן בוועדה לבחירת שופטים לטובתם.
בושה. רק עמית בכר!