האם מותר לצ'יינג' שנסגר עקב ביטול רישיונו להמשיך להפקיד בחשבון הבנק צ'קים דחויים שהחזיק מתקופת פעילותו ברישיון, ולגבות את התמורה מלקוחותיו?
פרקליטות המדינה נעמדה על הרגליים האחוריות ונאבקה עד לבית המשפט העליון בניסיון למנוע פרשנות תקדימית כזו, בטענה כי כל פעילות בצ'קים אסורה על נותן שירותי מטבע (נש"פ) שרישיונו נשלל, מה עוד שפעילות זו לא דווחה לרשות איסור הלבנת הון. בית המשפט העליון דחה בקשת ערר שהגישה המדינה, ואימץ את פרשנות הסנגורים, עו"ד אליהו סרור ועו"ד ד"ר גיל עשת, בשאלה זו.
ההחלטה עסקה בצ'יינג' בנצרת, "סלים ניהול והשקעות", אשר נסגר בהליך מנהלי בצו בית משפט בחודש אוגוסט האחרון, לאחר שהרגולטור (הממונה על שוק ההון) ביטל את רישיונו עקב מידעים מודיעיניים על מעורבות לכאורה בעבירות פליליות וכלכליות.
הממונה קצב לצ'יינג' התראה של 60 יום בלבד מהמועד בו סירב למתן רישיון ועד שהצ'יינג' אמור לחסל את כל עסקיו.
עו"ד עשת שייצג את מנהלי הצ'יינג' בעתירה נגד ביטול הרישיון (כשערעור שלהם תלוי ועומד בבית המשפט העליון) הגיע בחודש אוגוסט האחרון לסיכום עם בנק הפועלים, בו נוהל חשבון הצ'יינג'. חרף החלטת הממונה על סגירת העסק, הבנק אישר את בקשת הלקוח לגבות ולשלם חובות באמצעות צ'קים שהוא החזיק בהם כדין מתקופת רישיונו, וזאת באמצעות היתר להמשך פעילות בחשבון.
הסיפור הסתבך, ועל מנהלי הצ'יינג' ניחתה עוד מכה כמה חודשים לאחר מכן, בנובמבר, כאשר המשטרה נכנסה לתמונה, ועכשיו דובר לא בהליך מנהלי בלבד של שלילת רישיון, אלא גם בחקירה פלילית. חוקרי להב 433 (מפלג אכיפה כלכלית צפון) ורשות המסים ערכו חיפוש במשרדו ובביתו של מנהל הצ'יינג' והקפיאו עשרה מיליון שקל בחשבונות – מתוכם חמישה מיליון במזומן, ועוד חמישה מיליון בהמחאות דחויות.
לטענת המשטרה, הצ'יינג' הנצרתי עסק בהלבנת הון לכאורה עבור רשת עבריינית בראשותו של מוחמד "פרתיק" זערורה מכפר מנדא, העוסקת לפי החשד בסחר בחשבוניות פיקטיביות. חוקרי להב 433 טענו כי אנשי הרשת הפעילו באמצעות אנשי קש קבלני משנה פיקטיביים בתחומי הובלות, בנייה ועבודות עפר, כבסיס להפצת וקיזוז חשבוניות מס בשווי מאות מיליוני שקלים, על מנת להזדכות במע"מ ובמס הכנסה. וכל זאת, כאשר העבריינים ואנשי קש, שלוחיהם, פודים לכאורה צ'קים בצ'יינג' בנצרת ובכך יוצרים כלפי הרשויות מצג שווא של פעילות עסקית אמיתית, תוך הסתרת הנהנים בכספים.
המשטרה טענה כי הצ'יינג' ביצע ניכיון צ'קים ביותר מ-100 מיליון שקל, חלקם עבור הרשת העבריינית, או גם ללא קשר אליה, אחרי שבוטל רישיונו, עד לביצוע מעצרים בפרשה בנובמבר 2021. מנהל הצ'יינג' שוחרר בתנאים מגבילים לאחר חקירה אחת, אך כאמור – רכוש רב נתפס במסגרת ההליך הפלילי לצורך חילוט עתידי.
באמצעות עו"ד סרור הוגשה על ידי מנהל הצ'יינג' בקשה לשחרור התפוסים. עו"ד סרור טען כי "התזה הפלילית" שגויה: הצ'יינג' לא ביצע אף עסקה חדשה, לדבריו, אחרי תאריך הסגירה ופקיעת הרישיון באוגוסט 2021. "כל הפעולות שביצע בחשבון היו פעולות המשך לעסקאות שבוצעו טרם הסגירה", הסביר הסנגור. "לדוגמה: בוצעה עסקת ניכיון צ'קים לפני יום הסגירה, והצ'ק הופקד במועד הפירעון הנדחה… מדובר ביתרות זכות שהיו ללקוח שלי וזכותו לגבות אותן".
עו"ד סרור ציין כי מנהל הצ'יינג' לא נחקר ולו פעם אחת על החשדות המיוחסים לו, מעבר לחקירה הבודדת אשר היתה באמצע חודש נובמבר.
שופטת בית משפט השלום בנצרת, רות שפילברג כהן, הביעה אי שביעות רצון מהתנהלות החקירה. לדבריה, "החשד כי משרד הנש"פ (הצ'יינג') שימש להלבנת כספים, התגבר. שוכנעתי כי קיימת סמכות להמשך ההחזקה בתפוסים, ואולם בדבר אחד דעתי כדעת המבקשים ועניין זה הינו קצב החקירה. יש לתת משקל לזכויות הקניין שנפגעות פגיעה קשה. המבקש לא נחקר מזה תקופה המתקרבת לשלושה חודשים שבה תפוס רכושו. המבקש זועק ומבקש לתת מענה לחשדות נגדו, ויש לאפשר לו זאת", כתבה השופטת, והורתה כי המשטרה תשחרר את הכספים בתוך 60 יום, ככל שלא תקדם את החקירה ותציג תשתית משכנעת.
שני הצדדים הגישו ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בנצרת. המשטרה ערערה על ה"אולטימטום" שניתן לה, ואילו עורכי הדין סרור ועשת דרשו לשחרר את הצ'קים והכסף מיד.
הסנגורים הסבירו שנית כי עצם פעילות הפקדת צ'קים על ידי צ'יינג' שנסגר, אינו מהווה עבירה ואין מדובר בעסקאות אשראי חדשות. "מדובר בצ'קים דחויים, שנוכו ונקנו על ידי הצ'יינג' לפני חודשים רבים, ואף לפני שנה ויותר: לקוחות מסרו צ'קים לפריטה", הסבירו הסנגורים. "הצ'יינג' נתן להם תמורה במזומן מתוך אשראי עצמי, או מספק אשראי אחר… כל מה שעסק הנש"פ לשעבר עושה כיום הוא גביית החוב במועד הפירעון. אם לא יאפשרו להם להפקיד את הצ'קים הדחויים זהו גזל, מפני שאת התמורה ללקוח כבר נתנו במועד העסקה, כאשר הצ'יינג' פעל ברישיון, והם קנו את ההמחאה, שהפכה להיות קניינם".
הסנגורים ציינו כי מדובר בצ'יינג' שפעל במשך עשר שנים, ודרישת רשות שוק ההון והמשטרה כי יחסל את עסקיו בתוך 60 ימים בלבד, גם ללא אפשרות להפקיד צ'קים שהם קניינו מתקופת פעילותו החוקית, כאשר לא מדובר בעסקאות חדשות – אינה סבירה. בעניין זה הדגישו עורכי הדין סרור ועשת את אישור הבנק, המתפקד כ"קצין ציות" ואף על פי כן התיר המשך פעילות זיכוי וחיוב בחשבון. הסנגורים טענו כי תפיסת הצ'קים תסב נזק בלתי מידתי, ותפגע במילוי התחייבויות העסק כלפי צדדי ג', לרבות מול רשויות המס.
שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, דני צרפתי, השתכנע. "משמעות ביטול הרישיון הינה איסור כל פעילות", כתב. "יחד עם זאת, ראיתי לקבל לעת הזו פרשנות לפיה באיסור הפעילות לא נכללות פעולות בסיסיות של הפקדת צ'קים דחויים המצויים במערכת או כיבוד צ'קים שמשך העסק, הכל מוקדם לסגירת הפעילות, ופעילות זו אני רואה להתיר".
היקף הצ'קים ששוחררו במסגרת זו עמד על כשני מיליון שקל. בצד זאת גיבה השופט צרפתי את החלטת השופטת שפילברג כהן, כי תפיסת יתר הרכוש תוגבל בשלב זה ל-60 יום.
הפרקליטות לא השלימה עם החלטה זו, וביקשה מבית משפט העליון לדון בפסיקה התקדימית, במסגרת בקשת רשות ערר. עו"ד אבי וסטרמן, סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, כתב כי "היתר הפעילות שניתן על ידי בית משפט המחוזי הנו למעשה היתר לפעילות של נש"פ (צ'יינג') אשר נאסרה על ידי הרשות בהתאם לסמכותה בדין, על רקע העובדה שהנש"פ אינו מחזיק ברישיון… הליכי גבייה כגון הפקדת צ'קים דחויים אינם עניין טכני; אלא חלק מליבת השירותים של נש"פ המחייבים פיקוח רגולטורי, ומהווים חלק מהפעילות האסורה על נש"פ לאחר חיסולו", כתב עו"ד וסטרמן.
שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה ביום חמישי האחרון את בקשת הערר של הפרקליט הבכיר. השופט גרוסקופף כתב כי "אין לראות בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי משום נקיטת עמדה בשאלות הנוגעות לתוקפן של החלטות הממונה על שוק ההון (כלומר סגירת הצ'יינג', ז.ק). החלטת בית המשפט קמא ניתנה לאור החלטות המפקח, ולא מצאתי כי הן אינן מתיישבות עמן".
