
שני בני משפחה מאחד הישובים בנגב נעצרו בחשד לביצוע עבירות מין חמורות בילדה בת פחות מ-10, בתו החורגת של אחד מהם (פברואר 2020).
לפי החשד, המעשים בוצעו במספר הזדמנויות על פני מספר שנים. החקירה נפתחה לאחר שהילדה סיפרה לשתי חברות בבית הספר על מעשים מגונים קשים ומעשי סדום שבוצעו בה, והחברות מיהרו לספר על כך ליועצת בית הספר, שפנתה לשירותי הרווחה שהביאו את המשטרה.
חלק מבני משפחת הילדה מוכרים לרשויות הרווחה מה שהקל על חוקרי המשטרה וגורמי הרווחה לאתר את הילדה, אבל במקום להשאיר את הטיפול לחוקרת ילדים במסגרת הרווחה, השוטרים ועובדי הרווחה לקחו את הילדה הקטנה בניידת משטרתית לגביית עדות בתחנת המשטרה, לכאורה על פי נוהלי חקירת ילדים. בחקירה הילדה סיפרה כי אביה החורג והדוד שלה ביצעו בה במשך מספר שנים מעשים מיניים. עדותה המפורטת, עם תיאורי המעשים המיניים הובילו למעצרם של שני החשודים.
השניים הכחישו את המיוחס להם וטענו כי מדובר בעלילה, אך למרות זאת הובאו לבית משפט השלום בבאר שבע. השופטת זהר דולב להמן האריכה את מעצרם בחמישה ימים, תוך שהיא מציינת את התרשמותה מהעדות המפורטת והכואבת של הילדה על המעשים המזעזעים.
את החשודים מייצגים עורכי הדין שירה ניר ונאסר מוסטפא. לאחר הארכת המעצר פתחה עו"ד ניר בחקירה של הסביבה בה חיה הילדה ובאמצעות קרובי משפחה היא איתרה שורה של ממצאים המעידים על הבנה מעמיקה של הילדה למעשים שהיא חשפה בפני החוקרים, אולם לטענת הסנגורית דווקא ההבנה הזו מפחיתה מהחשד כלפי החשודים ומחזקים את טענתם לפיה מדובר בעלילת שווא.
אחד מבני המשפחה סיפר שהוא תפס אותה גולשת באתרי פורנו באמצעות מכשיר הטלפון של סבתה, אל הממצא הזה חוקרי המשטרה והרווחה לא השכילו להגיע. בטלפון איתרה עו"ד ניר צילומי מסך שהראו כי בעת שהילדה שהתה בבית הסבתה היא אכן גלשה באתרים פורנוגרפיים, ממצא שלטענת הסנגורית התגלה בבדיקת היסטוריית החיפושים בדפדפן האינטרנט. האפשרות שהסבתא היא זו שגלשה לאתרים אלה בטלפון שלה נשללה מאחר שהסבתה אינה יודעת קרוא וכתוב.
במקביל בקשה הסנגורית מקרוב המשפחה של הילדה לבדוק אם היא כתבה יומן אישי או משהו דומה. יומן מסודר לא נמצא, אבל בני המשפחה ועו"ד ניר מצאו בחדר של הילדה גזרי דפים שבחלק מהם הילדה כתבה שוב ושוב את הביטוי, "בא לי למות… בא לי למות", וייחסה זאת לחברתה לכיתה. הסנגורית טוענת כי שיחות מעמיקות שקיימה עם בני משפחת הילדה העלו שהיא סבלה מחרם בכיתה בבית הספר, וזה המקור למילים "בא לי למות" שהיא כתבה, וכי לא מדובר בתגובה למעשים המיניים שהיא ייחסה לחשודים.

לפי הסנגורית, שגיאות כתיב שהיו בדפים שכתבה הילדה זהות לשגיאות הכתיב שבוצעו בהיסטוריית החיפושים בדפדפן, מה שחיזק לכאורה את הטענה לפיה הילדה היא זו שגלשה באותם אתרים פורנוגרפיים, ולא אדם אחר.
בשיחה עם כמה מבני המשפחה הם אמרו לסנגורית כי סיפור המעשים המגונים דומה לסיפור של בני משפחה אחרים מלפני מספר שנים, סביבו נוצר סכסוך בתוך המשפחה, שאף הגיע לבית המשפט. לטענת בני המשפחה, הילדה "הלבישה" על אחד מהחשודים שנעצרו את פרטי הסיפור עליו שמעה בעבר.
בכך לא הסתיימה החקירה הפרטית. הסנגורית השיגה התכתבויות והודעות קוליות בין האמא של הילדה לבין המחנכת שלה בבית הספר, שמסרה עדות בתיק. לפי הסנגורית, המשטרה טענה שעדות המחנכת במשטרה חיזקה באופן כזה או אחר את עדות הילדה, אלא שבשיחות טלפון והתכתבויות וואטסאפ בין המורה לבין אימה של הילדה נראה כי המחנכת נשמעת מופתעת מהסיפור. באחת השיחות היא אפילו אמרה לאמא שהציונים של הילדה השתפרו וכי מדובר בילדה מקסימה, פרטים שאינם מסתדרים עם עדויות על ילדה שלכאורה נפגעה מינית.
לסנגורית יש הסבר באשר למניע נוסף של הילדה לספר לחברותיה את הסיפור על המבוגרים במשפחה. לטענת הסנגורית, לאחרונה נולדה במשפחה תינוקת ונראה כי הילדה ניסתה להשיג תשומת לב מהאמא ובני משפחה נוספים, בינהם אביה החורג שהוא אביה של התינוקת החדשה.
בבית המשפט פרסה עו"ד ניר את הממצאים הללו וטענה כי המשטרה לא השכילה לבצע חקירה מעמיקה לפני שהגיעה למסקנות לכאורה על העבירות החמורות אותן היא מייחסת לשני החשודים ממשפחת הילדה. היא ציינה כי חוקרי המשטרה והרווחה לא תפסו את מה שכתבה הילדה במחברת, ולא את מכשיר הטלפון בו השתמשה. בדיון הנוסף להארכת המעצר הסנגורית העלתה הסבר נוסף למניע מודחק לתלונה השקרית, לטענתה הילדה אשר מכנה את אביה החורג "אבא" בקשה לעזוב את הבית ולעבור לפנימייה אולם הוא והאמא סירבו לבקשתה. לבסוף ביקשה עו"ד ניר לחקור את הילדה בשנית.
בעקבות חשיפת הדברים, שופט המעצרים התורן יריב בן דוד השתומם כיצד זה המשטרה לא הגיעה לממצאים הנ"ל והורה לסנגורית להעביר לחוקרי המשטרה את כלל החומר שאתרה בבדיקתה. עם זאת הוא האריך את מעצר החשודים בארבעה ימים לצורך קבלת דו"ח מהיימנות של חוקרת ילדים. אולם, לפני שפגה תקופת המעצר שנקבעה על ידי השופט החליטה המשטרה לשחרר את הדוד של הילדה ללא תנאים מגבילים, ולמחרת שוחרר גם האבא החורג של הילדה בתנאים של הרחקה ממנה בלבד.
התנהגות מניפולטיבית
"מדובר במקרה שיכול היה להסתיים אחרת לגמרי", אומרת לאתר "פוסטה" עו"ד ניר. "עבירות מין ככלל, ובקטינים בפרט, הן נושא רגיש במיוחד וכאשר מגיעים למעצר זה בדרך כלל מסתיים בכתב אישום, כי לדאבוננו הרב הנטייה היא להאמין שלקטינה בת 10 לא יכול להיות מניע לשקר ולהעליל סיפור כזה. אבל במקרה הזה, ככל שנחשפתי לפרטים על אופיה והתנהגותה של הקטינה מפי בני משפחתה, לא הניחה לי התחושה שמדובר בתלונת שווא ובהתנהגות מניפולטיבית של ילדה אשר רוצה למשוך תשומת לב שנלקחה ממנה לאחרונה. בני המשפחה ספרו לי שהיא היתה רגילה להיות מרכז העניינים בבית. נראה שהיא נסתה להשיג דבר מה בדרך שהיא אינה מבינה את השלכותיה, הכל נראה לה כ'משחק'. מיד לאחר הארכת המעצר הראשונה פעלתי לאיסוף ראיות אשר שפכו אור על אופיה המניפולטיבי של הקטינה והתנהלותה.

"בהארכה המעצר השנייה הבנתי שכל מה שאספתי במשך חמישה ימים לא היה בכלל ברשות המשטרה, חרף העובדה שבהארכה הראשונה דאגתי להעלות את הנקודות שיש לחקור על מנת להגיע לחקר האמת… התאכזבתי לגלות שהמשטרה לא טרחה לעשות מאום בנדון אלא בצעה חקירה שטחית ולא חיפשה לנבור בפרטים כדי למצוא מניע. היה לה נוח להאמין שאכן מדובר בדברי אמת כלפיי שני חשודים שכל פשעם היה לאהוב ולדאוג לאותה קטינה. צר ועצוב לי שהיה עליי לעשות את עבודת המשטרה ובמו ידיי על פי בקשת בית המשפט להעביר את הראיות למשטרה על מנת לעזור להם להגיע לחקר האמת ולהבין שמדובר בתלונת שווא חסרת שחר. העובדה היא שהשניים שוחררו ללא תנאים וחזרו לחייהם הרגילים אך עם נזק נפשי, כי זו היתה להם התקלות ראשונה בחייהם עם החוק".
"כיו"ר הוועדה הארצית לזכויות נחקרים ועצורים מקומם ומכעיס אותי בכל פעם מחדש להיתקל בזכות שנפגמת לנחקר או עצור", מוסיפה עו"ד ניר, "לשיטתי, במקרה האמור הזכות לחקירה הוגנת והצורך לא לבחול בשום אמצעי על מנת להגיע לחקר האמת – גם במחיר של חקירות בלתי פוסקות של קטינה – אכן נפגמה. אני מסופקת שהצלחתי להשיב ללקוח שלי את חייו בחזרה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה נפתחה חקירת ילדים בידי חוקרת ילדים והתיק לווה בידי הפרקליטות. משטרת ישראל רואה בחומרה כל חשד לביצוע תקיפה מינית כנגד קטינים ופועלת במקצועיות לחקר האמת תוך ליווי גורמי תביעה וחקירה הרלוונטיים לכל מקרה".










