אב גרוש לשני קטינים הגיש בספטמבר האחרון תביעה נגד גרושתו, שבמרכזה מענקי הקורונה שהעניקה המדינה לאזרחים עקב המשבר הכלכלי. האב טען בפני בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כי יש לחלק את המענקים שקיבלה האם בין הצדדים, נוכח העובדה שמשמורת הילדים משותפת והסדרי שהות הילדים בבתי ההורים הם ביחס של 43 אחוזים אצל האב ו-57 אחוזים אצל האם.
השופט אסף זגורי קיבל את תביעת האב בנימוק שהמשבר פגע בין היתר בהשתכרות ההורים באופן דומה (29 נובמבר). לדבריו, במקרה כזה יש לחלק את מענקי הקורונה לפי "נקודת המוצא" – משמע: לפי יחס זמני שהות של הילדים בבתי ההורים.
זה המקום לציין כי סביר להניח שהסוגיה עלתה בחודשים האחרונים בין לא מעט הורים גרושים, בעלי משמורת משותפת לילדים קטינים, אשר ביניהם קיים הסכם מזונות קבוע. על כן נדרש השופט זגורי להעניק פרשנות לחוק התוכנית לסיוע כלכלי של המדינה לאזרחים, מלבד התייחסותו ומתן החלטה לעניין ההורים המדוברים בתביעה (על פי החוק, להורים הוענקו 500 שקל לכל ילד קטין ו-300 שקל מהילד החמישי ואילך).
"מהם הפרמטרים שלפיהם יש לחלק מענקי קורונה שמעניקה הממשלה להורים לילדים קטינים במקרים של משמורת משותפת?", פתח וכתב השופט זגורי בפסיקתו. "האם ניתן לייצר נוסחה או מנגנון פשוט כדי לאפשר הכרעה מהירה במחלוקות בעניין זה? אלו השאלות שלפניי".
בפסיקתו קבע השופט כי במקום שקיים הסכם/פסק-דין שניתן ללמוד ממנו על יחס ההחזקה הכלכלית של הילדים, שהם הרי מושא המענקים על ידי ההורים, יש לפעול לפי אותו הסכם. עם זאת, במצב שהדבר אינו אפשרי, או במקרה שמשבר הקורונה פגע פגיעה שונה בכל אחד מההורים, ייתכן ולא יהיה מנוס מבירור פרטני של קביעת ההורה שיהיה זכאי למענקי הקורונה.
השופט ביקש להדגיש כי עצם העובדה שעד כה לא הגיעו לפתחו של בית המשפט מקרים רבים דומים, לא מלמדת על כך שאין מחלוקות בין ההורים בנוגע לחלוקת הכספים, ואולי מלכתחילה מדובר במענקים נמוכים יחסית ואין כדאיות כלכלית לנהל הליכים משפטיים עבורם. על-כן, הוא ציין, כדאי שייקבע הסדר אחיד כדי להקל על פתרון מחלוקות בין הורים בסוגיה זו ללא צורך בפניה לערכאות.
"ברור שהדברים אינם תמיד מוחלטים וגם עשויים להתרחש שינויים במצבם הכלכלי של הורים ובצרכי הילדים מאז ההסכם/פסק-דין ועד קבלת המענק", כתב השופט זגורי בהתייחס לשינויים שיש לבצע בגוף החוק לדעתו. "יש צורך לאפשר לציבור ההורים הפרודים/גרושים לעשות שימוש בכלי פשוט ואריתמטי, שיאפשר חלוקה או העברה או קיזוז של המענקים, עם מינימום פנייה לערכאות תוך מימוש העקרונות שבחוק".
עוד נקבע בפסיקה, כי להבדיל מקצבת ילדים שנהוג לכתוב בפסקי הדין והסכמים שתועבר לאחד ההורים, דין מענקי קורונה שונה. זאת מאחר ומדובר למעשה בסכום חד פעמי ששולם על-ידי המדינה לטובת פרנסת התא המשפחתי ולא הוגדר כתשלום עבור הורה זה או אחר דווקא, אלא הופקד באופן טכני לחשבון אליו מופקדת קצבת הילדים.
כאמור, התביעה שהביאה לפסיקה בנושא האקטואלי הסתיימה בכך שבית המשפט נעתר לדרישות האב. השופט זגורי קבע כי האב רשאי לקזז מדמי המזונות השגרתיים שלו סכום המשתווה ל-43 אחוזים ממענקי הקורונה שקיבלה גרושתו, מאז החל המשבר.
"הפגיעה של משבר הקורונה בהורים דומה, ואם יש פער הרי הוא לחובת האב", כתב השופט. "אין כל אפשרות להיכנס לכל שקל ושקל שההורים מוציאים על הילדים בזמני שהות, אין גם צורך בכך. האם יש בהתנהלות ההורים למנוע מהורה, שהילדים שוהים אצלו והוא נפגע ממשבר הקורונה, לקבל חלק יחסי של המענק? קביעה פרשנית ושיפוטית שלפיה המענקים יחולקו 57 אחוזים לאם ו-43 אחוזים לאב היא פשוטה וגם נכונה בנסיבות העניין וגם צודקת", קבע השופט.
את האב ייצגו עורכי הדין הנאא מסאלחה ושוקי פרידמן מהסיוע המשפטי.
את האם ייצגה עו"ד לודמילה ז'וז'וליה מהסיוע המשפטי.
