התיק נגד בכירי החברה הציבורית "שיכון ובינוי" שנחשדו במתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לאורך שנים לבכירים במדינות אפריקה, עבור קבלת מכרזי תשתית לביצוע החברה הישראלית – נגמר בקול ענות חלושה.
חקירת הפרשה החלה ב-2017 ונוהלה במשותף על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה יאח"ה-להב 433 ורשות ניירות ערך.
בהודעות השימוע למנהלי הקבוצה לפני שלוש שנים, טענה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי קבוצת "שיכון ובינוי" הפעילה מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות הפעילות באפריקה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. נטען כי מתן השוחד לבכירים בקניה, לווה במערך של הלבנת הון ורישום כוזב בדוחות הכספיים, באמצעות מנהלים ונושאי משרה בכירים בקבוצה.
העבירות בוצעו במהלך השנים 2008-2018 ואף על פי שבשנת 2008 תוקן החוק הישראלי, והוכנסה בו העבירה של איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר במסגרת פעילות עסקית של ישראלים בחו"ל.
היום, לאחר מו"מ ארוך הגישה הפרקליטות לבית משפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עם ארבעה בעלי תפקידים:
עופר קוטלר – מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר. מיוצג על ידי עורכי הדין גיורא אדרת, רווית צמח וצבי אגמון.
רוני פאלוך – לשעבר מנכ"ל החברות הבנות SBI, המנהלות את הפעילות בחו"ל. מיוצג על ידי עו"ד ירון ליפשס.
דן שחם – מנכ"ל סניף קניה של שיכון ובינוי-SBI לשעבר. מיוצג על ידי עו"ד איתן מעוז.
משה לחמני – יו"ר שיכון ובינוי עד 2019. מיוצג על ידי עורכי הדין נבות תל צור ונתי שמחוני.
כתב האישום מייחס לקוטלר, פאלוך ושחם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות דיווח.
לפאלוך יוחסה גם עבירה של איסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה, לאחר שפעל להסתיר ולהטמיע תשלומים אסורים בהוצאות ובהכנסות הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI.
גם למשה לחמני מיוחסת עבירה של דיווח בניגוד לחוק.
עם זאת, העבירות החמורות של שוחד והלבנת הון נמחקו לכל הנאשמים לאחר השימוע שערכו צוותי ההגנה.
עופר קוטלר, המיוצג על ידי עורכי הדין אדרת, צמח ואגמון, צפוי לפי ההסדר לבצע תשעה חודשי עבודות שירות ולשלם קנס בגובה שלושה מיליון שקל.
רוני פאלוך צפוי אף הוא לתשעה חודשי עבודות שירות, חילוט וקנס כולל של 2.8 מיליון שקל.
דן שחם צפוי לחמישה חודשי עבודות שירות וקנס 200 אלף שקל.
משה לחמני צפוי לקנס של מיליון וחצי שקל ומאסר על תנאי. הכל בכפוף לאישור בית המשפט.
בתוך כך, הפרקליטות הודיעה על סגירת התיק נגד עו"ד חזי קטן, היועץ המשפטי של חברת שיכון ובינוי. ההודעה נמסרה לסנגוריו של קטן ממשרד סרטל לזר שערכו את השימוע במשרדי הפרקליטות לפני כשנתיים.
הסנגורים עורכי הדין ינון סרטל וניר לזר מסרו: "החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגד היועץ המשפטי של קבוצת שיכון ובינוי, ולקבל את שנטען על ידנו בשימוע כי לא היה מעורב בשום צורה בביצוע עבירות פליליות היא נכונה ומוצדקת ואנו מברכים על כך. עו"ד קטן הנו עורך דין ותיק, מוערך ומקצועי ומלכתחילה לא היה מקום לחשוד כי היה מעורב בפרשה. משהוחלט על סגירת התיק הוסרה העננה מעליו ואנו שמחים ומברכים על כך".
לפי כתבי האישום נגד ארבעת הנאשמים בפרשה שהוגשו במסגרת ההסדר, עוד בטרם נחקק האיסור בחוק הישראלי על תשלומי שוחד בחו"ל, נהגו חלק מהחברות של שיכון ובינוי לשלם למתווכים, מפקחים, סוכנים ויועצים בארצות בהן פעלו, תשלומים "בלתי נאותים" ללא קבלות ומסמכים.
מנהלי הקבוצה, קוטלר, פאלוך ושחם, קשרו קשר על מנת שלא להפסיק את אותם התשלומים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים המנוגדים לחוק.
כך למשל בקניה שבאפריקה ניהלה הקבוצה פרויקטים לסלילת ושיקום כבישים, לרבות לשדה התעופה בניירובי, בהיקפים של 200 מיליון דולר, 170 מיליון דולר ו-80 מיליון, במימון הבנק העולמי וממשלת קניה.
על פי כתב האישום, דן שחם, מנכ"ל הפעילות במדינה פעל להטמיע תשלומים לגורמים במדינה, עבור קידום האינטרס העסקי, כאשר אותם תשלומים הוטמעו בהוצאות ובהכנסות הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של החברה, והכל בהנחיית הממונים עליו.
למען הזהירות, שיכון ובינוי הכניסה לדוחות הצהרה כי "חברות מאוחדות מסוימות הפועלות בחו"ל לא קיבלו קבלות או מסמכים בגין הוצאות מסוימות ששולמו מתוך הכנסותיהן בקשר לעבודות המבוצעות על ידיהן. ההוצאות האמורות אושרו על ידי הנהלותיהן ועל ידי בעלי מניותיהן ונכללו בדוחות הכספיים על בסיס אישור זה. להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". לפי הפרקליטות, הצהרה זו אינה עומדת בחובות המוטלים על החברה לפי חוק ניירות ערך.
