ועדת השחרורים אישרה שחרור מוקדם לאסיר בן 77 שנשפט לשלוש שנות מאסר על עבירות מס.
האסיר, תושב רמת השרון, הורשע בהעלמת הכנסות של כ-40 מיליון שקל מחברות תעשייה שניהל ברומניה, ואי דיווח על כספים שהחזיק בחשבונות בשוויץ.
בשנת 2008 מכר האיש מניות בחברה זרה, וכדי להתחמק מתשלום מס פיצל את העסקה לשתיים ודיווח רק על חלקה הקטן לפקיד השומה בישראל. העבירות התגלו בשנת 2017 בעקבות תפיסת רשימות של ישראלים אשר ניהלו חשבונות לא מדווחים בבנק UBS שוויץ.
עוד במהלך משפטו, האסיר שילם את כל חובותיו לרשויות המס בתוספת קנס של שמונה מיליון שקלים.
במהלך תקופת מאסרו השתתף בקבוצת טיפול ושיקום לעברייני מרמה.
מדובר באסיר מבוגר, חולה, בסוף העשור השמיני לחייו, ש"התגורר" בשנה וחצי האחרונות באגף חולים בכלא מעשיהו, ומתהלך עם קטטר. למרות כל הנתונים הקשים האלה, הפרקליטות התנגדה בוועדת השחרורים לקיצור שנה שנותרה למאסרו, וטענה כי הוא אינו ראוי לקיצור שליש. את עמדתה נימקה בדוחות הרשות לשיקום האסיר (רש"א) וגורמי הטיפול, לפיהם האסיר "אינו לוקח אחריות" כמצופה על עבירותיו, למרות שהשתתף בטיפול קבוצתי.
דו"ח רש"א בעניינו ביטא אפילו אטימות מסוימת: האסיר, כך טענו, ביטא באוזני מטפליו פעמים רבות "עמדה קורבנית".
עד כמה אטומה ההתייחסות של רש"א ניתן לראות מהניסוח בדו"ח שבו צויין כי האסיר "נוטה להתמקד בבעיותיו הרפואיות", כך (!).
מנסחי הדו"ח התעלמו מכך שבעיות רפואיות כרוניות אינן חריגות לאנשים בגילו, לא כל שכן כאשר מדובר באסיר בן 77 באחרית ימיו אשר מוחזק באגף חולים בבית סוהר, על כל משמעויות של התנאים הירודים במתקני הכליאה בישראל בכלל, ובכלא מעשיהו בפרט. ברש"א העדיפו לראות את חצי הכוס הריקה וקבעו שהאסיר אינו מוכן לשיקום מפני שאינו מכיר בעבירות שלו, וסירבו לתמוך בשחרורו.
עו"ד רותם טובול המייצגת את האסיר הציגה לוועדת השחרורים תוכנית שיקום פרטית שהוכנה על ידי מרכז התחלה חדשה של הפסיכולג ד"ר נמרוד שני והקרימינולוגית דנה קייזר, במסגרתה האסיר הקשיש יתמיד בטיפול שבועי פרטני לאחר שחרורו. "העבירות האחרונות שביצע היו לפני 14 שנה ומאז אין עוד תיקים", ציינה עו"ד טובול. "הוא שילם את חובותיו לרשויות המס עד תום. עם כניסתו לכלא ביקש להשתלב בטיפול, אבל עקב משבר הקורונה נדחתה פתיחת קבוצות (המיועדות לעברייני המרמה)… האסיר יוצא לחופשות ואין מידע על התנהגות שלילית במהלכן. הוא נכנס לשב"ס, שובץ באגף חולים, הוצמד לו אסיר תומך והוא יוצא עם בעיות רפואיות נוספות… עמדת רש"א לפיה הוא אינו מתאים לתוכנית שיקום אינה מנומקת".
נציג הפרקליטות הגיב על ההצעה המקצועית בביטול, "זו לא תוכנית שיקום".
אלא שחברי ועדת השחרורים בראשות השופט שלמה איזקסון דווקא כן נתנו משקל לסקירה של עו"ד טובול את דרכו של האסיר בכלא, ואת רצונו בטיפול, ויצאו דווקא נגד קביעות נציג המדינה בנוגע לאסיר והתעלמותו מנתונים חיוביים התומכים בבקשה לשחרורו.
החלטת הוועדה משקפת ביקורת על מה שנראה גם כ"חיפוש בפינצטה" מצד המדינה של ליקויים בצד האסיר, תוך התעלמות ממצבו ומצעדים חיוביים שביצע, וכמובן גם חוסר היכלת של שירות בתי הסוהר לתת מענה סביר לאסירים קשישם במצב בריאותי רעוע.
יו"ר הוועדה השופט איזקסון הסכים כי העובדות בתיק סותרות את טענת המדינה, כי האסיר אינו לוקח אחריות. "האסיר הורשע על פי הודאתו, החזיר את כל הכסף שנמנע מלשלם לגופי מס הכנסה, עד השקל האחרון, לא נתקלנו עד היום באסיר שהחזיר את כל חובותיו, עד הפרוטה האחרונה, בסכום של שמונה מיליון שקלים", כתב השופט איזקסון. "עיון בפסק הדין של בית המשפט מלמד גם כי האסיר הודה בהזדמנות הראשונה, ללא צורך בניהול המשפט… בית המשפט נתן את דעתו לכך שעצם כליאתו תשפיע עליו הרבה יותר מאשר על אדם צעיר, ונתן את דעתו למצבו הרפואי שאופייני לגילו…. בית המשפט ציין שהנאשם התנהל עד לרגע מעידתו באופן נורמטיבי לחלוטין.. הסתבכותו של אדם כמו האסיר כאן, בביצוע עבירה פלילית, איננה יכולה למחוק את כל עברו".
עוד הדגישה ועדת השחרורים, כי "להסרת מחדל (תשלום מס בתיק של עבירות מס, ז.ק) על ידי אסיר יש השלכה ממשית על שיקולי הענישה".
הוועדה הדגישה עוד (מה שנעלם מנציגי המדינה), כי "תפקודו במאסר חיובי והוא אינו מעורב באירועים חריגים".
בנוגע למצבו הרפואי ציינו כי "לאסיר מגבלה בכך שהוא נזקק לקטטר. כבר בתחילת מאסרו היה בגיל 75. חווית מאסר ראשונה מטלטלת אדם נורמטיבי עד היסוד".
הוועדה סיכמה כי התוכנית שהוכנה לאסיר הולמת, ולפיכך דחתה את בקשת הפרקליטות לקיים דיון נוסף לאחר שרש"א תשקול עמדתה מחדש.
מהתגובה של עו"ד טובול להחלטת הוועדה עולה שוב החשש להשפעה הפסולה של הפרקליטות על עבודת רש"א כגוף טיפול מקצועי נטול פניות. "זה ה-מקרה לשחרור אסיר אשר חטא פעם אחת ושילם את חובו לחברה. סבורני שבמקרה זה שגתה הפרקליטות ואף החטיאה את הרשות לשיקום האסיר, התכלית לשמה הוקם מוסד השיקום היא השבת אסיר לחברה תוך כדי ליווי שלו ושימור הישגי שיקומו. טוב עשתה ועדת השחרורים בבית הסוהר מעשיהו אשר השכילה לראות את האדם שמאחורי המדים הכתומים. למרשי נבנתה תוכנית טיפול פרטית, תוכנית אשר ועדת השחרורים מצאה כמסגרת מקיפה והדוקה, והורתה על שחרורו המוקדם חרף התנגדות הפרקליטות שביקשה להשאירו מאחורי סורג ובריח".
