עו"ד יניב פרץ ושות' על תקנות הקנאביס: "מפעל הקנסות יוכפל"

שתף כתבה עם חברים

הכנסת אישרה כי לא ייפתחו תיקים פליליים על שימוש בקנאביס – אבל ההגבלה על מספר הקנסות בוטלה * וגם: האם יהיה שינוי מדיניות ביחס לאסירים ולקטינים, ומדוע מוטלים קנסות על מטופלי קנאביס רפואי?

עו"ד יניב פרץ (במרכז) עם צוות משרדו: עו"ד לירון בטיטו והמתמחה עידן מור (גדי וילצ'רסקי בשם הבמה)

ועדת חוקה של הכנסת אישרה אתמול סופית את תקנות הקנס החדשות ביחס לשימוש בקנאביס בכמות המוגדרת לצריכה עצמית – עד 15 גרם, אשר ייחשב כעבירה מנהלית, ללא רישום פלילי לבגירים מעל גיל 21 (23 מרס).
התקנות קובעות כי הקנס על החזקה לצריכה עצמית יעמוד על 500 שקל, בעוד הקנס על שימוש יהיה 1,000 שקל. ההבדל הוא בין "ג'וינט דלוק ללא דלוק" – האם הקנאביס רק נתפס על האזרח, או שגם השתמש בו.
עוד קובעות התקנות כי הקנסות יהיו בסכום קבוע. עד כה, מתווה האכיפה שהסתיים קבע כי קנס ראשון יעמוד על 1,000 שקל; קנס שני 2,000 שקל; מתפיסה שלישית של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, האזרח הופנה לטיפול בשירות המבחן; מתפיסה רביעית נבחנה הגשת כתב אישום פלילי.

המתווה שנקבע כהוראת שעה (זמנית) בתקופת השר לביטחון פנים גלעד ארדן עמד לפוג מתוקף, וכעת על פי התקנות שהובאו על ידי השר גדעון סער ואושרו, לא תהיה אכיפה פלילית כלל, גם לאחר מספר דוחות רב על שימוש עצמי, "אלא במקרים חריגים ביותר", והקנסות יהיו קבועים ולא יגדלו. בנוסף, גם לבעלי עבר פלילי לא ייפתח תיק על שימוש עצמי בקנאביס, למעט קנס.

בשיחה עם אתר "פוסטה", הסנגור הפלילי עו"ד יניב פרץ, המתמחה בין השאר בטיפול בתיקי סמים ופעיל חברתית למען לגאליזציית קנאביס, מונה יחד עם חברי צוות המשרד שלו, עו"ד לירון בטיטו והמתמחה עידן מור (שם במה: גדי וילצ'רסקי), כמה נקודות שיש לשים אליהן לב, ושאינן ברורות במתווה החדש:

1. מדיניות האכיפה בבתים וחצרות הפרטיים (לא במרחב הציבורי). נכון להיום, שוטרים עדיין יכולים להיכנס לבתים, לעריכת חיפוש לכאורה בגין חשד לעבירה אחרת פלילית – ואז לאתר קנאביס בכמות קטנה המשמשת רק לצריכה עצמית של דייר הבית – ולתת לו דוח קנס. אף משרד המשפטים הבהיר כי על פי התקנות, שימוש עצמי "במקום לא פומבי" יישא תג קנס של 500 שקל.

2. אוכלוסיות כמו קטינים וחיילים הוחרגו מתוכנית "עבירת הקנס", וביחס אליהם ההליך הפלילי עדיין רלוונטי גם כשמדובר בשימוש עצמי בקנאביס. "מדובר באבסורד, שדווקא קטינים או חיילים עלולים להיות מורשעים בעבירה פלילית", אומר עו"ד פרץ, "אם המדינה מתקנת עוול ומונעת רישומים פליליים, כי הבינה שטעתה לגבי הצמח, שיש בו תועלת רפואית, שהוא משפר את חייהם ומסייע לכמעט רבע מהאוכלוסייה ללא רישיון, ולעוד 100 אלף איש ברישיון (קנאביס רפואי), אז מהו הרציונל להמשיך להפליל קטינים, ולא בעבירת סחר?".

3. קיימת תקלת אכיפה – המשטרה ממשיכה לאכוף קנסות גם על מטופלים בקנאביס רפואי, שמחזיקים ברישיון. עו"ד פרץ סבור שהמשטרה עושה זאת שלא כדין, משום שסעיף העבירה קובע "החזקה או שימוש בסם – שלא בהיתר מהמנהל". טענת המשטרה היא כי נעברת עבירה, שעה שמטופל בקנאביס מעשן קנאביס "בפרהסיה" שלא בהתאם לתנאי הרישיון שקובעים שעליו לצרוך את הקנאביס לבד, ולא בקרבת אנשים.
אמנם, בשנת 2017 כבר תוקנו התקנות, שאסרו עד אז על יציאה מהבית עם כמות כלשהי של קנאביס רפואי. ועדיין, לפי התקנות שבתוקף אדם יכול ללכת ברחוב ולעשן ג'וינט, או לשבת בבית קפה אפילו לבד ולעשן – ולקבל קנס כי עשה זאת "ליד אנשים". עו"ד פרץ אומר כי משטרת ישראל לא מנחה את השוטרים לאכיפה שונה מול צרכני קנאביס רפואי, שרשאים לצאת עם כמות מסוימת של התרופה מהבית – והנושא הזה עוד יגיע לבית משפט.

4. מתווה הקנסות המופחת לכאורה, טוען עו"ד פרץ, הוא "ישראבלוף". התקנות הישנות קבעו כי אזרח יקבל קנס 1,000 שקל על דוח ראשון ו-2,000 שקל על דוח שני של קנאביס לשימוש עצמי, ואחר כך יופנה לאפיקים טיפוליים, או פליליים. כלומר, האכיפה בקנס היתה רלוונטית רק לפעמיים ראשונות. כעת, התקנות החדשות קובעות כי אין הגבלה על מספר הקנסות. האזרח יקבל קנס על דוח שלישי, רביעי וחמישי – ו"מפעל הקנסות יוכפל וישולש", אומר עו"ד פרץ, "צריך לשאול מה המשמעות התקציבית לאוצר".

יו"ר הוועדה גלעד קריב והשר גדעון סער (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

ועדת חריגים
נציגי משרד המשפטים הבהירו אתמול בוועדת חוקה כי מהסדר תקנות הקנס הוחרגו אסירים, חיילים, שוטרים וסוהרים בשירות חובה. כל אלו עדיין יכולים להיות נתונים תחת הליכים פליליים עקב קנאביס בשימוש עצמי.
סא"ל אלי לברטוב מהפרקליטות הצבאית הסביר כי "מדיניות האכיפה בצה"ל ביחס לעבירות שימוש בסמים היא העמדה לדין בבתי הדין הצבאיים, אולם כבר מ-2011 חלה תמורה משמעותית ביחס לכלים שעומדים לרשותנו. תיקון לחוק השיפוט הצבאי איפשר רישום פלילי מופחת שמשמעו כאי-הרשעה ועונשים שמוגבלים עד 60 ימי מאסר. בנוסף, מאז 2017 קיימת במערכת הצבאית מדיניות (דומה להסדרים מותנים לסגירת תיק, ז.ק) המאפשרת לנו לכרות הסדרי הקפאה עם חיילים שביצעו עד חמישה שימושים בסם מסוכן בנסיבות אזרחיות (מחוץ לבסיס). ההסדר מותנה בתנאים, אשר המרכזי בהם הוא מסירת דגימות שתן לפרק זמן מסוים, שמלמדות שהחייל חדל משימוש בסם. בפועל הוא לא עומד לדין וההליך נגדו נסגר. אנו נמשיך לקיים את המדיניות הזו, החשובה ככלי שיקומי ומאפשרת השלמת שירות תקין. בשנת 2021 נכרתו 186 הסדרים כאלה והופרו 19".

הראל ירקוני, ראש ענף אבטחה בשב"ס, הסביר מדוע לאסירים ימשיכו להיפתח תיקים חדשים בגין שימוש בכמות עצמית: "גם אלכוהול מותר באזרחות, ואסור בכלא. אוכלוסיית האסירים היא הכי מורכבת ומסוכנת". ירקוני טען כי שימוש במדיניות קנסות במקום ענישה פלילית אינה ריאלית: "חייבים לוודא שלשב"ס יהיו כל כלי ההרתעה".

ואולם, יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב (עבודה), אמר כי סוגיית האסירים עדיין פתוחה: "המשטרה והשב"ס יצטרכו להראות מתווה שמאפשר גם לאסירים ללכת להסדר מותנה (הסדר לסגירת תיק בתשלום קנס וטיפול, ז.ק). לא נשאיר את אוכלוסיית האסירים ללא מסלול של טיפול".

בנושא אוכלוסייה נוספת, והמשמעותית ביותר – הקטינים במדינת ישראל – לא התקבלה עדיין החלטה על מדיניות סופית. נכון לעכשיו, מתווה הקנסות כתחליף לענישה פלילית לא אושר ביחס לקטינים. בוועדה נשמעו קולות החוששים מכך שביטול המתווה הפלילי ביחס לקטינים יעודד התנסות בסם והתמכרות מגיל צעיר, כאשר נשמעו ספקות האם קנסות שישולמו על ידי ההורים יהיו בעלי משקל של הרתעה.
מנגד הסכימו המשתתפים בדיון כי דרגת אכיפה מחמירה יותר ביחס לקטינים לעומת בגירים "אינה נראית טוב", וההסכמה המסתמנת בקרב רוב חברי הכנסת היא דרישה מהממשלה להגיש תוכניות ותקציבים משמעותיים לטיפול בקטינים מכורים ולהסברה, כתנאי לביטול ענישה פלילית.

אילוסטרציה: Jeff W מאתר Unsplash

עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד אמרה כי "המועצה מאוד מוטרדת מההחרגה המפלה של קטינים, שעלולים להישאר עם כתם פלילי. אנחנו סבורים שראוי שיקודם במהירות מתווה של טיפול בקטינים המשתמשים בסם על ידי שירות המבחן".
מאידך, ורדה רפפורט, סגנית מנהלת שירות המבחן לנוער, הביעה חשש כי "לשינוי והמעבר לעבירה מנהלית תהיה השפעה על בני הנוער וגיל השימוש בקנאביס ירד".
בטי חנן, מנהלת שירות המבחן לנוער, הוסיפה: "אנחנו מביעים דאגה מהחלת המתווה של עבירה מנהלית ללא הסברה. יש לנו דאגה מהתפרצות של התמכרויות ברמה גבוהה יותר ממנה שראינו עד עכשיו. לגיל הצעיר – ביקשנו החרגה עד גיל 21. המקום היחיד שנרצה להעמיד לדין הוא ביחס לאותם קטינים שצריך להגן עליהם מהדרדרות נוספת".
עו"ד יפעת רווה ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "יש ניסיון למצוא מתווה שיצמצם למינימום את הפערים בין בגירים לקטינים. עלו הרבה דילמות – האם אנחנו מחמירים עם קטינים לטובתם? מה ההסדר הסופי שמאפשר לדחוף קטינים לטיפול, ולא פוגע בהם מבחינה פלילית? יש מחלוקות, היועצת המשפטית תכריע בסוגייה".
ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה): ״התקנות לא מושלמות אבל הן צעד נוסף להקלה על מעל מיליון אזרחים נורמטיביים בישראל שמשתמשים בקנאביס. בשלושת החודשים הקרובים עלינו להתכנס ולשפר את המתווה ביחס לקטינים. אין שום הצדקה שלקטינים יפתחו תיקים פליליים שעשויים להשפיע על כל עתידם".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *