כל בכירי משרד המשפטים – ביניהם צמרת הפרקליטות ומנהלי המחלקות, בכירי הסנגוריה הציבורית, בכירי הממונה על חדלות פירעון, הרשות להלבנת הון, ראש היחידה למאבק בגזענות ואחרים – התייצבו לוועידה בשם "דלתיים פתוחות", שמטרתה לפי משרד המשפטים "לשתף את הציבור בתהליכי העבודה ולשמוע מהציבור ביקורת, והצעות לשיפור וקביעת מדיניות" (9 יוני).
במהלך היום נערכים במתחם לאגו בראשון לציון, אתר הוועידה, כ-50 "שולחנות עגולים" שבראשם יישבו מנהלים מהיחידות של משרד המשפטים, ביניהם חמישה "שולחנות עגולים" של בכירים בפרקליטות, אשר ידונו במסגרת שיח פומבי עם עורכי דין ועם ארגוני חברה אזרחית, על השינויים שיש לעשות בהתנהלות, במדיניות בתחומים שונים, והתחומים שבהם יש לטפל ולשפר.
מילות המפתח שנשמעו בכנס והגדרת מטרתו הן "שקיפות והגברת אמון הציבור" מתוך "נכונות לפתוח לדיון פומבי את המדיניות ותוכניות העבודה ולתת לציבור הזדמנות להשפיע, באמצעות שיח ומשוב".
נראה שמדובר בניסיון לפתוח ולשדר "דף חדש" לציבור אחרי הסערות של עידן אביחי מנדלבליט–שי ניצן. לשם כך מנהלי המחלקות בחרו נושאים מרכזיים בטיפולם, ופותחים אותם לכאורה לשיח.
למשל, מנהל פרקליטות מיסוי וכלכלה יהונתן תדמור יוביל דיון פומבי על מדיניות החילוטים, תפיסות רכוש ואכיפה כלכלית בהליכים הפליליים.
הסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד כנען תוביל דיון על "קידום זכויות בהליך הפלילי".
המשנה ליועמ"ש עמית מררי תדון על "פשיעה ואלימות בחברה הערבית".
אווקה קובי זנה, מנהל היחידה לתיאום המאבק בגזענות, יוביל דיון בנושא.
ראש הרשות להגנת הפרטיות גלעד סממה ידון על "אתגרי עולם הפרטיות בשנת 2023".
וכן הלאה.
בפתח היום אמר מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי: "המטרה לשמוע קולות מהשטח, כדי לייצר פתרונות ולהתאים את מערכת המשפט למציאות העדכנית. הפער בין המשפט למציאות החיים ולהתפתחויות הטכנולוגיות הופך משמעותי יותר ויותר. עד שאנחנו חושבים איך לבצע הסדרה ברשתות חברתיות שפעילות כבר 20 שנה, נבנית מציאות חדשה. עד שאנו חושבים על עקרונות הפרטיות, הפרטיות של רבים מאיתנו נדרסת… אנחנו חייבים להפוך את המשפט לרלוונטי ועדכני, ולא מנוון".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אמרה: "אחד הנושאים הבוערים בהם עלינו לטפל הוא סוגיית אמון הציבור בנו. מוסדות השלטון אינם יכולים לצפות לאמון עיוור מצד הציבור. אמון עיוור של הציבור אינו עומד בקנה אחד עם ממשל דמוקרטי המבוסס על שיח נוקב. מוסדות השלטון צריכים להרוויח את אמון הציבור בזכות מקצועיות וענייניות. אמון הציבור אין פירושו שכל החלטה שתתקבל על ידנו תהיה פופולרית… עלינו להיות פתוחים לביקורת ולהפיק לקחים. עלינו לשאול כיצד לגשר על הפער בין איכות השירות המשפטי לבין אמון הציבור, ופער כזה קיים".
פרקליט המדינה עמית אייסמן: "באנו לחשוף את העשייה הרבה בפרקליטות, אבל בעיקר לשמוע את דעתכם ולהביא לשולחנות את נקודת המבט שלכם כצרכנים של השירותים אותם אנו מספקים. שיתופיות מצריכה שקיפות, אולם לא תמיד יכולה פרקליטות המדינה לנהוג בשקיפות בזמן אמת, כדי למנוע זיהום הליכי משפט. עם זאת אנחנו מכירים בכך ששקיפות רבה יותר תביא להגברת אמון הציבור. בשנה האחרונה העברנו חלקים מהנחיות פרקליט המדינה להערות הסנגוריה לפני פרסומן. התחלנו גם לערוך תהליך של משוב, מול סנגורים ציבוריים ופרטיים ומול קורבנות עבירה. בתהליך לקחו חלק 150 סנגורים מכל הארץ, ו-200 קורבנות עבירה וארגונים המסייעים בידם. הוצפו על ידי המשתתפים נקודות הטעונות שיפור".
אחד הנושאים המרכזיים שעלו היה משך הזמן שנדרש לפרקליטות לקבל החלטות בתיקים. הפרקליטות טוענת כי השתפרה בנושא זה, אולם דוגמאות מתיקים רבים מדי מראות ההפך.
שר המשפטים גדעון סער אמר כי "אמון הציבור הוא לא משהו שקיים, אלא משהו שצריך לרכוש. חשוב להקשיב לציבור ולהבין הלכי רוח, ומהם הפערים בין מה שאנחנו עושים לבין מה שמשתקף".
סער הזכיר כדוגמה לשקיפות את ההחלטה שאושרה בוועדה לבחירת שופטים – ביוזמתו ובתמיכת מערכת המשפט – לקיים שימוע פומבי ומשודר לכל השופטים ועורכי הדין שמועמדים להתמנות לבית המשפט העליון, החל משנת 2023 (בה אמורים להיבחר לעליון שני שופטים חדשים).
דובר משרד המשפטים, משה כהן שהנחה את הפאנל המרכזי, הזכיר שלאחרונה גם הרשות השופטת, ביוזמת הנשיאה אסתר חיות, החליטה לשדר כ-18 שידורים של פסקי דין מבתי המשפט השונים, בכל שנה כדי לפתוח את המערכת לציבור.
כהן שאל את המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר על "מעמד הציבור בהליכים משפטיים". למברגר אמר כי כבר היום, אחד השיקולים בהנחיה של פרקליט המדינה בעניין סגירת תיקים היא סוגיית אמון הציבור (מדובר באחת העילות לסגירת תיק שבעבר כונתה סגירה "מחוסר עניין לציבור", ושמה שונה לסגירה "בשל מכלול הנסיבות". מדובר בעילה שונה מסגירה בשל חוסר ראיות, או חוסר אשמה, אלא כאשר העניין אינו מצדיק ניהול הליך פלילי, ז.ק).
מצד שני, הבהיר למברגר, "אנחנו צריכים להיזהר שהחלטות לא יונעו משיקולים פופוליסטיים".
למברגר גילה כי בפרקליטות דנים כיום, לאחר קבלת עמדות מהציבור, בשאלה תקדימית – האם לסווג במערכת את התיקים הפליליים לפי מגדר, מין, מוצא ועוד, בעקבות הטענות בשנים האחרונות על כך שיש אוכלוסיות מוחלשות שמועדות ל"אכיפת יתר". זה נושא נפיץ: "התפיסה בפרקליטות תמיד היתה שאנחנו עיוורי צבעים", אמר למברגר.
האם עכשיו יתחילו לרשום נתונים במערכת לשם מעקב בענייני אכיפה לפי מגזר?
האם הנאשם יהודי/ערבי/גבר/אשה/ממוצא אתיופי/מזרחי/להט"ב וכדומה? קשה להאמין, אבל לפי למברגר הדיון נערך.
הפרשן המשפטי משה גורלי אמר בפאנל כי בשבועות האחרונים הוא ביקש לקבל נתונים על מספר עדי המדינה שמגייסת הפרקליטות בתיקים פליליים כל שנה, לאחר שבכירי הפרקליטות טענו בכנס לשכת עורכי הדין כי בשנים האחרונות גויסו עדי המדינה בודדים. במשרד המשפטים סירבו לספק נתון מדויק, ונראה שסיסמת השקיפות היא בגדר מס שפתיים.
הפרשנית תמר אלמוג מכאן 11 אמרה כי על הפרקליטות לספק לציבור תשובות מהירות יותר ובצורה מובנת, כאשר נשאלות שאלות על שיקול הדעת שלה, והבעיה פעמים רבות היא במהירות התגובה שלא מותאמת לזמנים.
אחד "השולחנות העגולים" שהתקיימו בהמשך, היה בנושא חילוטים. עו"ד אורי גולדמן שבא לייצג את הציבור, אמר לבכירי האכיפה הכלכלית בפרקליטות, יהונתן תדמור ושרון פרידמן, כי פסק הדין שנתן בשבוע שעבר בית המשפט העליון בפרשת רועי חיון מוכיח מה שסנגורים טענו תמיד – שחילוט הוא עונש. המנטרה של הפרקליטות תמיד היתה שחילוט הוא רק מניעת וביטול רווח כספי מעבירה – בא בית המשפט העליון וקורא לילד בשמו: חילוט כעונש.
פסק הדין מנע מחיון לנכות את הסכום שחולט כהוצאה מוכרת בסוף ההליכים הפליליים – אבל לעו"ד גולדמן היה מסר חשוב לפרקליטות בקשר לשלב הראשון של התיקים ולא לסיומם. כאשר חילוט הוא עונש, בולטת הדרקוניות של הליכי הקפאת רכוש של חשודים מהיום הראשון לחקירה – שנים לפני שיוגש נגדם כתב אישום ושנים לפני שיורשעו, אם בכלל. כבר אז לוקחים לחשודים את כל הנכסים בהליך שנקרא "חילוט זמני": עונש בשלב חפות מלאה.
לעו"ד גולדמן היתה בקשה לפרידמן ולתדמור ממיסוי וכלכלה: אם אתם תופסים את כל רכושו של חשוד, כאשר הוא חף מפשע, ותופסים חשבונות של חברות – לפחות תאפשרו להם לשלם מסים מתוך החשבונות שתפסתם, ואל תבצעו "וידוא הריגה" ותשלחו אותם לחפש כיס נוסף לאחר שכל נכסיהם כבר תפוסים, ועל הדרך גם תהפכו אותם לעברייני מס. עורכי הדין פרידמן ותדמור הבטיחו להקשיב, לא הבטיחו לבצע.
עו"ד טליה גרידיש, יו"ר ועדת חקיקה פלילית בלשכת עורכי הדין, השתתפה בשולחן עגול יחד עם בכירים בפרקליטות ובסנגוריה, שדנו בשאלה – "מה ההליך הפלילי הרגיל יכול להפיק מהנסיון שנצבר בבתי המשפט הקהילתיים".
בית משפט קהילתי בוחן שיקום של נאשם וממוקד בבניית "סל שיקום" במקום ענישה, כולל פתרונות דיור, תעסוקה, פריסת חובות בשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה והרשויות. לדברי עו"ד גרידיש ניתן להעתיק עקרונות מאותו מודל גם בהליכים פליליים "רגילים", שלא הוגדרו מראש כבית משפט קהילתי, במקרה של נאשמים שמתאימים לכך. הגורמים השונים שהשתתפו בדיון, בראשות הסנגור הציבורי במחוז ירושלים עו"ד ודים שוב ניסו להציע דרכים ליישום. עו"ד גרידיש אמרה כי יש להכשיר שופטים פליליים להתוות דרך שיקומית בתיקים המתאימים, ובעיקר לתת משאבים נוספים לפיתוח הגורמים הטיפוליים, ובראשם שירות המבחן. בדיון השתתפו בכירים בפרקליטות ובתביעה המשטרתית, וכן גורמים שעוסקים בתחום הטיפול בנוער.
