גידול מובהק בעבירות מרמה והונאה במרחב המקוון (סייבר) נרשם בשנת הקורונה. כך עולה מנתוני הרשות לאיסור הלבנת הון על מגמות הפשיעה הכלכלית בדו"ח לסיכום 2020.
המשבר הכלכלי הוא הזדמנות לעברייני הצווארון הלבן, שמזמן "עברו לעבוד מהבית" ואין להם אין שום צורך "לשדוד בנקים", אומרת ד"ר שלומית ווגמן רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "הם עושים את זה מרחוק: בעוקץ והונאות מתוחכמות, התחזויות סייבר, העברות כספים בקריפטו (ביטקוין ומטבעות דיגיטלים) ובעוד שיטות יצירתיות".
לבד מהונאות מקוונות, ומיקוד בצמיחת השוק האפור על רקע המשבר הכלכלי, לדברי ווגמן רטנר הרשות ממקדת את פעילותה בהמשך מלחמה בפשיעה המאורגנת ה"מסורתית" ובמימון טרור, באמצעות המודיעין הפיננסי שהיא מספקת למשטרה ולגופי הביטחון. התוצרים המודיעיניים של הרשות מזינים עשרות חקירות כלכליות נגד גורמים עבריינים, תוך שיתוף פעולה בינלאומי מתרחב באופן מתמיד עם גופים פיננסיים ורשויות מודיעין בחו"ל, כנגד ישראלים המהווים חלק מרשתות פשיעה גלובליות, וכאלו המנצלים את האפשרויות הבלתי מוגבלות כמעט לתנועות כספים. לכסף הרי אין גבולות. מטרת הרשות היא לצייד את גופי החקירה שעוצרים את העבריינים במפה מודיעינית פיננסית, והיא נבחנת ביכולת לקטוע את אפיקי הכסף המוברח, לסמן את בעליו, ליירט העברות כספים ולזהות רכוש ונכסים שייתפסו מידי העבריינים לחילוט.
"ארגוני פשיעה וטרור לא רק שלא מפחיתים פעילות בזמן המשברים, אלא מנצלים אותם על מנת להגביר פעילותם, תוך ניצול הסטת תשומת לב של השחקנים השונים לנושאים אחרים והתערערות הביטחון האישי של הציבור", אומרת ווגמן-רטנר.
בשנת הקורונה נצפה, בין היתר, גידול משמעותי בפעילות העבריינית במטבעות וירטואליים, הונאות הנדסה חברתית (עוקץ כספי ברשת בהתחזות), הונאות ציוד רפואי והונאות פורקס. אחד האתגרים לתפיסת כספים הוא המעבר המואץ מהבנקאות המסורתית לבנקאות 'טכנולוגית' מתקדמת – אמצעי תשלום אלקטרונים, בנקאות מקוונת ודיגיטלית, הלוואות מקוונות, נכסים וירטואליים ועוד. הפשע משתכלל, אבל כך גם האמצעים הטכנולוגיים בחקירות.
לדברי ווגמן רטנר, חלק משמעותי ממשאבי המודיעין הכלכלי יוסט בשנה הקרובה למאבק בארגוני הפשע בחברה הערבית, ובכך מצטרפת הרשות לאיסור הלבנת הון למאמץ הכלל לאומי לרכז אכיפה במגזר המוזנח. "מתחילת השנה הפיקה הרשות לטובת המשטרה מאות 'כתבות מודיעיניות' על גורמי פשיעה בחברה הערבית, כדי לשים את זה בפרונט", אומר גורם ברשות. "אנו מניחים שבעוד שנה כבר תראו תוצאות דרמטיות".
ראש הרשות אומרת כי המטרה היא לספק מודיעין איכותי על הכספים של ארגוני הפשע בחברה הערבית ועל פעילויות כמו סחיטת דמי חסות, שוק אפור, חשבוניות פיקטיביות וניהול "בנקים" לא חוקיים (מתן שירותי מטבע) שזוהו כתחומי פעילות עיקריים של גורמי פשע ביישובים ערביים, לרבות תופעות פשיעה המכוונות נגד השלטון המקומי.
"הפשיעה בחברה הערבית היא אחד היעדים העיקריים, ונכנסנו למעורבות דרמטית שם כמודיעין פיננסי", מפרט גורם ברשות. "זה לא סוד שיש פחות משילות בחברה הערבית ויש אתגרים ייחודיים שם: חברה עתירת מזומן בהתנהלותה הכלכלית, שפעולות השיטור בה היו חסרות וכתוצאה מכך העבריינים הטילו 'טרור של פשיעה' על אזרחים נורמטיביים, ומגזר שיש בו פחות דיווח לרשויות… לאחר שארגוני הפשיעה הגדולים בארץ נדחקו לבתי הסוהר, צמחו הארגונים במגזר הערבי, ועכשיו בהתאם להחלטות הממשלה נעשה שם מיקוד אכיפה משמעותי, לרבות אכיפה כלכלית".
בעוד שנה נבחן את התוצאות האופרטיביות של הבטחות הרשות – בתיאום עם המשטרה והפרקליטות.
איזו מין הלבנת הון
מדוח הרשות לאיסור הלבנת הון עולה, כי שליש מהידיעות המודיעיניות שסיפקה למשטרה ולרשות המסים בשנת 2020, עסקו בעבירות מרמה. כ-20 אחוז מהידיעות עסקו בעבירות מס לרבות חשבוניות פיקטיביות כעבירות מקור להלבנת הון. 14 אחוז עסקו במידע פיננסי אודות חקירות שוחד ושחיתות ציבורית ותשעה אחוז עסקו בסיכול נתיבי מימון של גורמי טרור.
הדו"ח מפרט את תוצרי מודיעין הרשות במספר חקירות משטרה שהתנהלו בשנה החולפת: למשל, בפרשת סרסרות וסחר בנשים.
בתחילת שנת 2020 התקבלה ברשות בקשה משטרתית לסיוע בחקירה בחשד להפעלת דירות למתן שירותי מין על ידי תיירות ממדינות חבר העמים, באזור המרכז. בקשת המידע הציגה חשד אודות גורמים מעורבים בפעילות וקיומם של נכסים בבעלותם בחו"ל.
הרשות איתרה העברות כספים למדינה במזרח אירופה באמצעות נותן שירותים פיננסיים, פעילות חריגה במזומן וכן פעולות ניכיון שיקים. סך הפעילות העבריינית של החשודים הסתכמה בכ-12 מיליון שקל. כמו כן, אותר מידע המצביע על גורם שלישי שבמשך שנים הפעיל עסק שברשותו בתור פלטפורמה להעברת כספים לחו"ל, בהיקף של עשרות עד מאות אלפי שקלים עבור אזרחים זרים, בכלל זאת נשים ממדינות חבר העמים. באמצעות שיתוף פעולה עם המשטרה ורשות למודיעין פיננסי באחת ממדינות אירופה, אותר בחו"ל חשבון הבנק של חשודה מרכזית בפרשה, והכספים שהיו בו הוקפאו לבקשת הרשות.
במסגרת התקציר המובא בדו"ח, צוין כי בסיוע הרשות הוגש כתב אישום נגד החשודים בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סרסרות, הבאת אדם לעיסוק בזנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות והצעה לעיסוק בזנות, עבירות מס והלבנת הון.
מנגנון החוואלה
בפרשה אחרת תרמה הרשות לפיצוח פרשת הלבנת הון בשיטת ה"חוואלה" – רשת להעברות כספים בין-לאומית מתוחכמת שמנוהלת על ידי מלבין הון מקצועי. מקורם של הכספים שנוידו ברשת, לפי החשד, היה בעבירות מרמה ועוקץ (לחצו לכתבה על הפרשה באתר "פוסטה").
מהחקירה עלה כי מלבין ההון נתן שירותי הלבנת כספים לעבריינים, תוך שימוש בשירותיו של צ'יינג' שביצע העברות כספים בינלאומיות. בשיטת הפעולה של החלפן נעשה שימוש בכספים שהתקבלו מעובדים זרים בארץ שביקשו להעביר כספי משכורתם לבני משפחותיהם בחו"ל, תוך שהרשת שימשה על פי החשד בשכבתה הנוספת ככסות להלבנת כספי עבירות הונאה של עבריינים.
המנגנון פעל בהצלחה בזכות הביקוש והתדירות הגבוהים לשירותי העברות כספים בינלאומיות מצד העובדים הזרים והאמון שנתנו בחלפן, לאור העובדה שהכספים אכן הועברו למשפחותיהם. המודיעין הפיננסי שהעבירה הרשות שיקף את תמונת הפעילות של החלפן המעורב בפרשה וכן שפך אור על פעילות החשבונות הבין-לאומיים של מלבין ההון שניהל את הרשת. לצד זאת, הרשות פנתה לגופים מקבילים בחו"ל לשם העשרת המידע המודיעיני לגבי המעורבים והחברות הקשורות אליהם.
בפרפרזה המובאת בדוח לא זוהו החשודים בשמותיהם. עם זאת, בשנה האחרונה הגיעו לסיומן מספר פרשות בשיטה המתוארת. באחת מהן, כפי שדווח באתר "פוסטה", הורשע ישי ונונו, שהיה עד תביעה בתיק 512, בניהול רשת חוואלה להעברת כספי עובדים סינים בארץ לסין, או ליתר דיוק העמדת כספים לטובת המשפחות בסין ממקור שאינו ידוע, תמורת מסירת הכספים החודשיים של עובדים סינים בישראל לידי ונונו ושותפיו בתל אביב.
ונונו, שיוצג על ידי עו"ד טליה גרידיש, הורשע בעבירות על חוק איסור הלבנת הון וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בהיקף של 10 מיליון שקל, אבל נשפט לעונש של עבודות שירות בלבד.
צ'יינג'ים ושינויים
רשות איסור הלבנת הון מציינת לחיוב, כתוצאה מאכיפה, עלייה דרמטית בשיתוף הפעולה וב"ציות" של נותני שירותים פיננסיים (מנהלי צ'יינג'ים) בדיווח שוטף לרשויות בהתאם לחובותיהם – ובעיקר בתחום המוגדר כ"דיווחים בלתי רגילים". מדובר בדרישה מגופים פיננסיים לדווח לרשות על פעילות פיננסית חשודה, העברות כספים החורגות מהדפוס הרגיל של הלקוחות, וכאלו העשויות לעורר חשד לפעילות בלתי תקינה. וזאת בצד הדיווחים ה"רגילים" על כל פעולה כספית שמעל 50 אלף שקל.
ראש הרשות, ד"ר ווגמן-רטנר, ציינה כי מקורם של 47 אחוז מהדיווחים הבלתי רגילים בשנת 2020 היה במערכת הבנקאית, אך לא פחות מ-39 אחוז מהדיווחים הבלתי רגילים על פעילות כספית חריגה של הלקוחות הגיעו מצ'יינג'ים וחברות למתן שירותים פיננסיים – וכאן מדובר בעליה שנתית קבועה. לשם ההמחשה מספר הדיווחים הלא רגילים שסיפקו הציינג'ים ודומיהם לרשות קפץ ממספר זעום של 400 דיווחים בשנת 2013 ל-44 אלף דיווחים בשנת 2020.
מספיק לראות את מה שהערבים מעלים בטיק טוק