ועדת המכרזים בעיריית תל אביב אישרה בישיבתה האחרונה את המלצת אגף הנכסים למכור זכויות בעלות על מגרשים בגבעת עמל, בהיקף של יותר מ-320 מיליון שקל.
במידה ומועצת העיר תאשר את החלטת ועדת המכרזים, קבוצת "חג'ג' מגדלי בבלי 4 בע"מ" תרכוש את הזכויות בשניים מהמגרשים (5א ו-5ב) תמורת 187,972,026 שקל בתוספת מע"מ. חברת "צרפתי גבריאל אבידר בע"מ" תרכוש זכויות בשני מגרשים אחרים (6א ו-6ב) תמורת 138,134,520 שקל בתוספת מע"מ. בעקבות מכירת הזכויות צפויה העירייה לקבל כ-365 מיליון שקל (כולל מע"מ).
לעיריית תל-אביב-יפו יש זכויות בקרקע ל-166 דירות בחלק משני מגרשים במה שמוגדר כ"תוכנית בבלי". בחלק משני המגרשים ישנם מספר מחזיקים, לגביהם קיימים פסקי דין חלוטים של בית המשפט העליון, לפינוי כל הדיירים על פי מתווה פיצוי של שלושה מיליון שקלים לכל משפחה גרעינית. את הבניינים אמורים לבנות שלוש חברות, ביניהן שתיים בבעלות איש העסקים יצחק תשובה.
החלטת ועדת המכרזים התקבלה בעיצומו של קמפיין מחאה של תושבי גבעת עמל נגד שיווק מגדלי יוקרה בשטח. זאת לאחר ש-28 תושבי גבעת עמל עתרו לבית המשפט בבקשה לפסול את הנאמן שמונה בעניינם לצורך הסדרת הפיצויים למי שעתידים להתפנות מהמקום (17 בפברואר).
"בלחיצת כפתור אחת שולחים פקסים ומיילים לכל חברי ועדת המכרזים בעיריית תל אביב. אחה"צ תתכנס ועדת המכרזים בעיריית תל אביב כדי להצביע על אישור מכירת דירות העיריה בגבעת עמל לטייקוני נדל"ן, בזמן שעל הקרקע חיים תושבים ותיקים שמאוימים בפינוי כפוי ללא קורת גג חליפית. מדובר באישור למכור זכויות העירייה לכ-120 דירות יוקרה בשני מגדלים שיוקמו בגבעת עמל ליזמי נדלן בסכום כולל של 365,000,000 ש"ח… אנו רואים בעיריית תל אביב אחראית למצבם של תושבי גבעת עמל וקוראים לה להתעשת ולעמוד לצידם להבטיח דיור חליפי לכל המשפחות המתגוררות בשכונה".
כך נכתב בפוסט שפרסמו בפייסבוק ראשי מטה המאבק של תושבי גבעת עמל, במסגרת קמפיין שמטרתו להציף את חברי ועדת המכרזים בהודעות דואר אלקטרוני, על מנת למנוע את מכירת הדירות שבמקום ליזמים. כ-1,000 הודעות תמיכה בתושבים נשלחו לחברי ועדת המכרזים -חברי המועצה איתי פנקס (מרצ) שמשמש כיו"ר, מאיה נורי (תל אביב 1), אלחנן זבולון (ש"ס) אייל אקרמן וחן קראוס (רוב העיר), אמיר בדרן (אנחנו העיר) ורועי אלקבץ (יש עתיד).
רונית אלדובי כהן הגיעה לגבעת עמל לפני כ-20 שנה, לאחר נישואיה לבן השכונה. כיום היא פעילה מרכזית במטה המאבק. לדבריה, בדיון תעלה השאלה האם העירייה יכולה להסיר את אחריותה מתושבי גבעת עמל ולהשאיר את המאבק בין התושבים לבין היזמים. "העיריה רוצה לברוח ולהשאיר את התושבים להתקוטט עם היזמים. במסגרת הקמפיין נשלחו אלף מיילים לכל חבר מועצה. אלף אנשים שונים שתומכים בנו שלחו מייל לחברי הוועדה".
כזכור, בחודשים האחרונים קבע בית המשפט כי כל בית אב בגבעת עמל יקבל פיצוי של שלושה מיליון שקל. בגבעת עמל 14 בתי אב וקרוב ל-40 משפחות שמתגוררות על החלקות. "כל משפחה מקבלת מיליון שקל… זה אומר שאין לאנשים לאן ללכת. אנחנו רואים במדינה ובעירייה כאחראית למצב", אומרת אלדובי כהן ומוסיפה כי במקביל הוגשה תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל, כדי לקבל פיצוי גבוה יותר.
"בעלי נולד בשכונה בשנת 1972", אומרת אלדובי, "ההורים שלו גם נולדו בשכונה. והם מתגוררים בשכונה משנות ה-50". המשפחה התגוררה בעבר בשכונת שבזי (נווה צדק של היום) והועברה לשכונה במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1947".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בסוגיה שאינה ייחודית לתל אביב-יפו אלא במקומות בהם התיישבו אנשים לפני עשרות שנים, בעיקר על קרקעות מדינה, מבלי שהדבר הוסדר, ותוך שבמשך השנים התווספו בנייה ופלישות. עם השנים מכרה המדינה את זכויותיה בקרקע ליזמים ללא הסדרה של זכויות המתגוררים בשטח. בהתאם לכך, סוגיית פינוי המחזיקים השונים בגבעת עמל הינה מחלוקת משפטית בין התושבים לבעלי הקרקע, אשר נמצאה בערכאות שיפוטיות, לרבות בית המשפט העליון, קרוב לשני עשורים. במקביל עשתה העירייה מאמצים רבים לקדם התחדשות של האזור, על ידי קידום תכנון מסודר וסיוע בהסדרת פיצוי הוגן לאותן משפחות שזכאיות לכך".
