בית המשפט העליון דחה את הערעורים של אבישי בן דוד ואבנר הררי שהורשעו בניסיון רצח של הכדורגלן קובי מוסא בפרשת "מטענים למפורסמים".
בן דוד הורשע גם בייצור והרכבת מטענים וניסיונות חבלה ברכבם של איש העסקים מאיר שמיר והזמרת מרגלית צנעני.
הררי הורשע יחד עם בן דוד בניסיון הרצח של הכדורגלן מוסא. לצד זאת, הררי זוכה משותפות לאירוע הפעלת המטען ברכבה של "מרגול".
על קבלן המטענים בן דוד נגזרו 15 שנות מאסר עקב ריבוי הפרשיות בהן היה מעורב. על אבנר הררי נגזרו 11 שנים.
בן דוד שיוצג על ידי עו"ד איתן סבג, טען בערעור כי כפי שבאישומים האחרים הפעלת מטענים נועדה רק לצורך הרתעת מאיר שמיר ומרגלית צנעני ופגיעה ברכבם, ולא יוחסה לו עבירה של ניסיון רצח – כך היתה כוונתו גם ביחס לקובי מוסא, הפחדה ואיום. לטענתו אין מקום להרשיעו בנסיון רצח בפרשה זו.
שופטי העליון יצחק עמית, דוד מינץ ויחיאל כשר דחו את טענותיו, עקב סוג ועוצמת המטען ומיקום הנחתו מתחת למושב הנהג של מוסא.
השופטים קבעו: "ההבדל בין המטענים הוא עצום, ואין להשוות את אפקט ההרג ורדיוס הנזק של מטען המכיל חומר נפץ תקני גדול, לבין מטעני צינור קטנים עם תערובת נפץ פירוטכנית (שפגעו ברכביהם של שמיר ושל מרגול)".
ברכבו של מוסא הוטמן מטען קטלני, "שהיה יוצר מכתש פיצוץ מתחת לרכב, ומעיף חלקי רכב למרחק של כ-30 מטר", כתב השופט עמית. "באלה יש ללמד על כוונה לחיסול, ולא להרתעה כפי שנעשה במקרים האחרים".
לעומת זאת, "המטען שהונח במרזב שמשת הרכב הקדמי של הזמרת מרגלית צנעני, אפילו לא שבר את שמשת הרכב". כזכור, המטען הופעל על ידי בן דוד בחניה, כאשר מרגול היתה במרחק בטוח במסעדה סמוכה. אחר כך שיגר בן דוד מסרוני איום שמזהירים את מרגול מהמשך שידור תוכנית הרדיו היומית שלה.
מספר שבועות לאחר הפגיעה ברכב של צנעני, מוסא כבר נלכד "על חם" כשהיה תחת מעקב משטרתי, רגע לאחר שהתכופף אל מתחת רכבו של קובי מוסא בחניית אצטדיון "גרונדמן" ברמת השרון. בזמן שהכדורגלן היה באימון, בן דוד הניח מטען מתחת לגחון, וחזר לרכבו בו החזיק משדר אלחוטי להפעלת המטען. באותו רגע נעצר על ידי הכוח שעקב אחריו.
"תזת הצבירה" ביחס להררי
בענינו של אבנר הררי, בשונה מבן דוד, הראיות היו נסיבתיות בלבד. ערעורו של הררי, באמצעות עו"ד אייל בסרגליק, התמקד בכך שאין ראיות הקושרות אותו באופן ישיר להטמנת מטען ותוכנית רצח נגד קובי מוסא. עו"ד בסרגליק ציין גם מחדלי חקירה, אשר לא ניתן להם משקל, וראיות מפריכות מהן לטענתו בית המשפט התעלם.
"אין חולק כי הררי הורשע על ראיות נסיבתיות, אך אלו מבססות היטב את הרשעתו", קבע השופט מינץ. לדבריו, שילובן של כלל הראיות, האזנות הסתר לשיחותיהם של הררי ובן דוד ששוחחו בקודים, ודוחות המעקב אחר בן דוד בשבועיים שקדמו להנחת המטען ברכב של מוסא – מלמדים על "תקשורת אינטנסיבית ביותר בין הררי ובן דוד. זאת בסמוך לתצפיות הרבות שערך בן דוד באזור מגוריו של מוסא ובאזור אצטדיון הכדורגל".
בית משפט העליון בדומה למחוזי פסל הסברים אחרים לתקשורת, לפגישות ביניהם ול"שפת הקוד", כמו ההסבר שנדחה כי בן דוד כביכול עבד בחנות הירקות של הררי בהרצליה וביצע משלוחים.
השופט מינץ ציין כי "אף שאין בכוחה של כל ראיה וראיה (לבד) נגד הררי לעמוד בזכות עצמה, צבר הראיות יחד מבסס את אשמתו לצורך הרשעה".
בסיכום הצטרף השופט יחיאל כשר לקביעת חבריו עמית ומינץ לדחיית הערעורים של הררי ובן דוד, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.
עו"ד בסרגליק, סנגורו של אבנר הררי מסר: "לצערי, בית המשפט העליון התיר על כנו את החלטת בית המשפט המחוזי. לאחר קריאת פסק הדין, אין לנו ספק כי מדובר בהחלטה מוטעית. השופטים מתייחסים יותר לעברו של הררי, ופחות לראיות ולטיעונים שהוכחו במהלך הערעור בבית המשפט".
עורכי הדין איתמר גלבפיש, חגי בנימין ומיכאל כהן שייצגו את המדינה מסרו בשם הפרקליטות: "ההחלטה היא אבן דרך חשובה נוספת במאבק הבלתי מתפשר שמנהלת הפרקליטות בתופעות הפשע המאורגן, והיא חשובה במיוחד על רקע התקופה הנוכחית שבה אנו עדים לעלייה מדאיגה באלימות ברחובות. החלטת בית המשפט שולחת מסר לא רק למי שנמצאים בחזית הפעילות העבריינית, אלא גם למי שעוסקים בה מאחורי הקלעים ומתפעלים אחרים לצורך פגיעה בחפים מפשע".
