תושב מעיליא שבצפון, שנתפס עם שקית ובה כ-100 גרם קוקאין מתחת למושב הרכב ועליה טביעות אצבע, הואשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, אבל שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני בחודש מאי האחרון.
בחודש יולי הגיש סנגורו של הנאשם, עו"ד רונן חליוה, בקשה נוספת להקל בתנאים, ולאשר לנאשם לצאת לעבודה בחברת בנייה שישה ימים בשבוע, למשך עשר שעות בכל יום.
הפרקליטות התנגדה לבקשה בתוקף, בטענה שיציאת הנאשם מהבית לשעות ארוכות בכל יום מנוגדת למטרות המעצר בפיקוח אלקטרוני, וסותרת את מעמדו של הנאשם כעצור עד תום ההליכים.
תסקיר משלים שהגיש שירות המבחן תמך למעשה בעמדת המדינה וקבע כי מסוכנות הנאשם אינה מתיישבת עם הקלה בתנאי הפיקוח. זאת מאחר שהנאשם "מחזיק בעמדה קורבנית ומתקשה לערוך התבוננות ביקורתית".
שירות המבחן העריך כי המסוכנות נותרה בעינה מאחר והנאשם מכחיש את העבירות המיוחסות לו.
עו"ד חליוה טען כי שירות המבחן שוקל שיקולים לא רלוונטיים, ואף לא לגיטימיים. הסנגור הפנה לפסק דין עקרוני שנתן השופט חאלד כבוב בבית משפט העליון רק לפני חודש.
השופט כבוב קיבל ערר בתיק אחר, שבו נאשם בתיק של הובלת ונשיאת נשק ביקש להקל בתנאי שחרורו. גם בתיק זה ניתן תסקיר שלילי מסיבות זהות, אבל השופט כבוב מתח ביקורת נוקבת על שירות המבחן: "העובדה שנאשם עומד על חפותו, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש את שירות המבחן כדי להסיק מכך ממצאים בדבר מסוכנותו… תפקיד שירות המבחן הוא להעריך את מסוכנותו של נאשם על בסיס מאפייניו הרלוונטיים. זאת, ללא קשר לקו ההגנה שננקט על-ידו במשפט – אף אם קו ההגנה שנבחר הוא כפירה מוחלטת".
השופט כבוב הוסיף כי "קביעה אחרת עלולה ליצור תמריץ שאינו הוגן כלפי נאשם, להודות בפני שירות המבחן – הודאת שווא – בעבירות שלא נעברו על ידו".
עמדת שירות המבחן עמדה תחת ביקורת גם בתיק הנוכחי, לאחר תסקיר קודם. חרף זאת, קצינת המבחן חזרה על אותם דברים גם בתסקיר המשלים, כאילו מצופה מהנאשם לתת "ראשית הודאה" בפניה.
עו"ד חליוה ציין כי הנתון הרלוונטי הוא שהנאשם יצא מביתו עשרות פעמים מאז הוא נתון באיזוק אלקטרוני, לצורך טיפוליים רפואיים, ולא נרשמו לחובתו הפרות. עוד הוא טען, כי יש לשקול את מצבו הכלכלי של הנאשם שהגיע לפת לחם מאחר שנאסר עליו לצאת לעבוד ומתקיים מ-1,800 שקל לחודש מביטוח לאומי.
השופט דניאל קירס מבית משפט השלום בקרית שמונה כתב: "צודק הסנגור בטענותיו. כפירת המבקש במיוחס לו היא שיקול בלתי רלוונטי… והסתמכות (שירות המבחן עליה) נוגדת את ביקורת בית המשפט והפסיקה העקרונית של העליון".
"זאת ועוד. בתקופה בת שלושה חודשים, יצא המבקש באישור מהפיקוח האלקטרוני 42 פעמים למשך 4-6 שעות כל פעם, ולא נרשמה לגביו או לגבי מפקחיו כל הפרה. לנתון זה משקל של ממש, אך שירות המבחן לא התייחס לנתון זה בתסקיר המשלים".
השופט קירס ציין כי פסיקות העליון תומכות גם במתן אפשרות לעצור באיזוק אלקטרוני לפרנס את עצמו. לפיכך, הבקשה התקבלה; הנאשם ייצא כל יום לעבודה, ויחזור לפיקוח אלקטרוני בשאר שעות היממה.
עדכון: בעקבות ערר שהגישה המדינה
הפרקליטות הגישה ערר על החלטת השופט קירס, וטענה כי פתיחת חלונות יומיים אינה מתיישבת עם מעצר באיזוק אלקטרוני. המדינה טענה גם כי העובדה שהנאשם ריצה בעבר מאסרים, תומכת במסקנה כי "לא מגיעים לו חלונות יציאה, ובטח לא בהיקף משמעותי כזה".
הדיון נקבע לפני השופט המחוזי חנא סבאג. עו"ד חליוה הגיב בדיון: "לא ניתן על ידי המדינה נימוק רלוונטי. הנאשם עצור למעלה משמונה חודשים, העבירה לא ברף גבוה (החזקת סם שלא לצריכה עצמית), הכמות אינה מופלגת, והנאשם לא הפר תנאים".
השופט סבאג הנחשב שופט קשוח האזין ונתן החלטה חריגה: בסופו של הדיון, ערר הפרקליטות נמחק בהמלצת השופט – ולא רק נמחק, אלא הנאשם זכה להקלה גדולה אף יותר בתנאים. בניגוד להחלטת השלום ולפיה הנאשם ישוב לאזיק אלקטרוני כל יום כאשר יחזור מעבודתו – הוסכם על ידי המדינה בהמלצת בית המשפט – כי האיזוק האלקטרוני יבוטל לחלוטין.
לדברי הפרקליטות, הסכמתה לביטול האיזוק ניתנה "כדי לשמור על הכלל שפתיחת חלונות באיזוק ניתנת במשורה".
