בשורה למי שמתקשה לקבל את המזונות: לא הצלחתם לגבות חוב מזונות בהוצל"פ? יתכן שאתם זכאים להבטחת מזונות רטרואקטיבית מהמוסד לביטוח לאומי.
עד היום, הורה שנפסקו לו מזונות והצד החייב אינו משלם, עשוי להיות זכאי לקבל דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר הזכאות מותנית במבחן הכנסות. בשלב זה, המוסד לביטוח לאומי משלם את דמי המזונות וגובה את התשלום מהחייב. לחילופין ניתן היה לבחור במסלול של פתיחת תיק הוצאה לפועל. כלומר, יש לבחור באחד מהמסלולים, ולא ניתן לקבל דמי מזונות מהביטוח הלאומי במקביל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל.
אבל פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה קובע כי מי שמבקש לגבות את כספי המזונות המגיעים לו באמצעות הוצאה לפועל ואינו מצליח, לא יצטרך לסגור את תיק ההוצאה לפועל בטרם יפנה להבטחת מזונות מביטוח לאומי (26 אפריל). לפי פסק הדין, כל עוד לא הצליחו לגבות דבר – ניתן לקבל את קצבת המזונות מביטוח לאומי רטרואקטיבית, ממש כמו כל קצבה אחרת.
פסק הדין עוסק במקרה של אישה, אם לילדה שהתגרשה מבעלה. במסגרת הליך הגירושין, בשנת 2010 ניתן פסק דין למזונות הילדה בבית המשפט לענייני משפחה, בסך 1,600 שקל. הגרוש לא שילם את המזונות ובשנת 2013 האישה פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל. אלא שגם שם היא לא הצליחה לגבות את החוב, שתפח ל-320 אלף שקל.
בדצמבר 2020 הגישה האישה בקשה להבטחת מזונות לפי חוק המזונות למוסד לביטוח לאומי, וחודש מאוחר יותר סגרה את תיק ההוצאה לפועל נגד הגרוש, לאחר שכאמור לא הצליחה לגבות דבר. המוסד לביטוח לאומי הסכים לשלם לאישה הבטחת מזונות רק ממועד סגירת תיק ההוצאה לפועל (ינואר 2021), אולם דחה את תביעתה לתשלום רטרואקטיבי, בנימוק שהחוק מונע תשלום במקרה בו קיים תיק הוצאה לפועל פתוח.
האישה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה, אך תביעתה לתשלום מזונות שנה למפרע נדחתה. האישה לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור לבית הדין הארצי באמצעות עו"ד עינת אביב ועו"ד יוליה קרימצ'נסקי, בשיתוף עם עו"ד איתן ליברמן מטעם הסיוע המשפטי. האישה טענה כי על ביטוח לאומי לשלם לה את התשלומים למפרע למשך שנה, בהתאם לסעיף 6(א) לחוק המזונות.
נציגת המוסד לביטוח לאומי, עו"ד ילנה צ'וקלר, התנגדה לתשלום האמור בטענה שהוראת סעיף 9(א) לחוק ברורה וחד משמעית, ללא פרשנות ושיקול דעת, ולפיה – מאחר שהאישה נקטה בהליכי ביצוע באופן עצמאי (דרך הוצל"פ), היא אינה זכאית לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי.
הרכב השופטות בבית הדין הארצי – לאה גליקסמן, חני אופק-גנדלר ומיכל נעים דיבנר – דן בהוראות החוק ובתכלית חוק מזונות, קיבל את הערעור וקבע:
"המערערת סגרה את תיק ההוצאה לפועל, הפסיקה את הליכי הביצוע והגישה למוסד בקשה לתשלום מזונות. בכך הוסר חסם הכניסה של המערערת להגשת בקשה למזונות על פי חוק המזונות ומשלב זה על המוסד לבחון את זכאותה לתשלום, הן לעתיד והן למפרע, כפי שהיה נבחן כל זוכה אחר. הליכי ביצוע שננקטו בעבר אינם מהווים חסם לזכאות למפרע, אלא עשויים להיות רלוונטיים ככל ששולמו מכוחם תשלומים למערערת. לפיכך הערעור מתקבל ואנו מורים למוסד לבחון את זכאותה של המערערת לתשלום מזונות בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק".
עו"ד מרב שיבק, ממונה ארצית תחום אזרחי בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "הסיוע המשפטי מייצג בתחום הביטוח הלאומי ללא מבחן זכאות כלכלית, בכ-7,000 תיקים בממוצע בשנה, תוך שהוא פועל בנחישות להבטיח את מימוש הזכויות הסוציאליות של הציבור בכללותו וביתר שאת של הציבור המוחלש. בין היתר, הסיוע המשפטי מייצג נשים הנזקקות לקצבת הבטחת מזונות בשל אי-תשלום מזונות על-ידי בן הזוג לשעבר. מדובר בקצבה המהווה רובד סוציאלי בסיסי ותמיכה כלכלית חיונית עבור אותן נשים וילדיהן המתקיימים בדוחק. בפסק דינו התקדימי, יישם בית הדין את תכלית חוק הבטחת תשלום מזונות אשר ביקש לתת מענה לבעיה אנושית וחברתית כאובה. בצדק קבע בית הדין כי ניתן לתבוע קצבת מזונות רטרואקטיבית, גם בגין תקופה שבה היה קיים תיק הוצאה לפועל פתוח שלא נעשתה בו גבייה. אנו מברכים על פסק הדין שיש בו משום בשורה של ממש עבור הנשים הנזקקות לקצבת הבטחת מזונות".
עו"ד עינת אביב, ממונה תחום ביטוח לאומי בסיוע המשפטי (מחוז תל אביב): "חוק המזונות הבטחת תשלום מהווה רשת בטחון מינימלית לאוכלוסייה מוחלשת אשר ספק אם הכנסותיה מספיקות לקיום בסיסי בכבוד. קביעתו התקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, כי קיימת זכאות רטרואקטיבית להבטחת מזונות למי שלא הצליחו לגבות מזונות דרך ההוצאה לפועל, עושה צדק עם אוכלוסייה זו אשר הכנסותיה נמוכות ממילא".
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
