הרשות לאיסור הלבנת הון החליפה מידע מודיעיני עם 82 מדינות במסגרת שיתופי פעולה בחקירת פשיעה פיננסית, איתור מקורות הרכוש של עבריינים וביצוע העברות ופעולות בנכסים וירטואליים ופיזיים. כך עולה מהדוח השנתי של הרשות המסכם את שנת 2021.
הרשות אוספת ומנתחת מידע מהגופים הפיננסיים בישראל, בנקים, נותני שירותי אשראי ופיננסים חוץ בנקאיים, נותני שירות מוסדרים בתחום הקריפטו ומספקת מודיעין כלכלי לחקירות משטרה, רשות המסים ולגופי הביטחון. בתוך כך מתקיימים שיתופי מידע ענפים במסגרת הסכמים בינלאומיים עם 82 מדינות וגופי אכיפה ומודיעין כלכלי באירופה, אמריקה ומדינות באסיה. כ-15 אחוז מהפראפרזות המודיעיניות של הרשות סופקו בשנה האחרונה למדינות זרות. 85 אחוז סופקו למשטרה וגופי האכיפה בישראל.
אחד משיתופי הפעולה הבינלאומיים החדשים המעניינים שנרקמו הוא עם מדינת איחוד האמירויות. בחודש מרס 2021 חתמה רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור הישראלית על מזכר הבנות עם הרשות המקבילה למודיעין פיננסי באיחוד האמירויות הערביות. לדברי ראש הרשות עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, "כינון היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות יצר הזדמנויות כלכליות חדשות אדירות ומסמך ההבנות הראשון שנחתם היה בנושא שיתופי פעולה בתחומי הבנקאות והפיננסים".
"עם זאת", היא מוסיפה, "גם גורמי פשיעה ומימון טרור עלולים לנצל לרעה את ההזדמנויות שנוצרו כתוצאה מכינון היחסים הכלכליים בין המדינות במטרה לבצע פעילות פלילית, להלבין הון או לממן טרור תוך שימוש בערוצים הפיננסיים. שיתוף הפעולה בין המדינות משפר את יכולתן לפעול, לשתף פעולה במישור המודיעיני, לזהות סיכונים, להגן על המערכות הפיננסיות ולסכל ניסיונות להלבנת הון ומימון טרור", ובתוך כך הברחת רכוש של עבריינים בציר החדש ישראל-דובאי.
דוח הרשות מסכם את המגמות בתחומי הלבנת הון וחקירת פשיעה כלכלית בישראל ב-2021.
רבע מהחקירות להן היתה שותפה הרשות השנה יחד עם משטרת ישראל, עסקו בעבירות מקור של מרמה, זיוף, סייבר והונאות מקוונות.
19 אחוז מהחקירות עסקו בפעילות פיננסית ונכסים של ארגוני פשיעה, לרבות מעבירות סחיטה וגביית דמי חסות.
16 אחוז מהחקירות עסקו בהפצת חשבוניות פיקטיביות והונאות מס מתוחכמות.
15 אחוז מהחקירות עסקו במימון טרור.
תשעה אחוז מהחקירות עסקו בעבירות שחיתות במגזר הציבורי ושוחד של נבחרי או עובדי ציבור.
הרשות שותפה עם גופי האכיפה, משטרה ורשויות המס ב"מלחמה הכלכלית" שהוכרזה בשנה האחרונה על ארגוני הפשע במגזר הערבי. לדברי עו"ד אוסטרוביץ-לוי, המודיעין הפיננסי ממוקד בשוק האפור ואיתור נש"פים – צ'יינג'ים ונותני שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים שמזוהים כצירים מרכזיים של גורמי הפשע ביישובים הערביים, ואיתור מסלולי הכסף והלבנתו מעבירות דמי חסות, השתלטות על מכרזים ואיום על השלטון המקומי.
הרשות מדווחת כי ב-2021, לראשונה, העבירו נותני שירותים פיננסיים, נותני אשראי, צ'יינג'ים וגופים חוץ בנקאיים יותר דיווחים מהבנקים, במסגרת חובות הדיווח שלהם על פעולות פיננסיות, ובכללן 73 אלף "דיווחים בלתי רגילים" על פעולות של לקוחות בדפוס חריג או מעורר חשד. לדברי הרשות, פעילות נותני השירותים הפיננסיים החוץ בנקאיים ממשיכה לגדול ולצמוח במהירות, כפי שעולה מתמונת הדיווחים, עם זינוק של 166 אחוז בהיקף הדיווחים בשנה האחרונה.
מדובר בסקטור שהיקף הפעילות שלו עומד על 230 מיליארד שקל בשנה, ומזמן לא מדובר בצ'יינג'ים פרטיים וחנויות המרת מטבע בלבד. חלק מנותני השירותים כוללים תחומים מסורתיים, כמו ניכיונות שיקים ושירותי המרה, אך השירותים הפיננסיים התפתחו והשתכללו בשנים האחרונות, וכוללים מגוון סוגי אשראי חוץ בנקאי, פתרונות טכנולוגיים להעברות בינלאומיות של כספים, שירותי תשלום, פעילות בנכסים וירטואליים, מטבעות קריפטו ועוד.
דוגמאות לא חסר
במסגרת הדוח מתארת הרשות מספר חקירות פשיעה שהיתה שותפה להן ב-2021 ודפוסי המודיעין הפיננסי שסיפקה – מבלי ציון שמות החשודים.
כך למשל, הוצגה פרשת סחיטה באיומים, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה.
צוות חקירה משותף בהובלת המשטרה ובשיתוף רשות המסים, פרקליטות ורשות איסור הלבנת הון חקר פרשה שעניינה פעילות חברות שמירה אשר בעליה סחטו קבלנים וחברות בנייה גדולות בכל רחבי הארץ, תוך שימוש במוניטין הפלילי שלהם.
בפועל, חברת השמירה לא העסיקה שומרים ועל פי רוב אף לא הוצבו שומרים באתרים והשתמשה בשירותים של חברות משנה. חברות המשנה לעתים לא עמדו בתנאי הרישיון או בתנאי החוזה. בחלק מהמקרים תשלום עבור "שירותי השמירה" בוצע במזומן ללא תלושי שכר או חשבוניות, ובחלק אחר של המקרים הונפקו חשבוניות פיקטיביות שהציגו מצג שווא של נוכחות שומר באתר.
החשודים המרכזיים הקימו וניהלו את כל החברות וחברות המשנה במטרה לבצע תהליך של הלבנת הון. לכאורה סיפקו החברות שומרים זו לזו אך בפועל הן שימשו לכיסוי תקבולים אחת של השנייה באמצעות הנפקה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות. זאת, במטרה להציג כסות של פעילות לגיטימית לסכומי הכסף האדירים שהיה עליהן להלבין ואסמכתאות להעברת הכספים.
החקירה הפיננסית שביצעה הרשות הניבה עשרות דוחות מודיעיניים בהתבסס על מאות דיווחים, על פעילות בלתי רגילה ואלפי דיווחים על פעילות רגילה, על החשודים והחברות המעורבות. עבודת הניתוח הובילה לזיהוי מסלול ההלבנה והעברות הכספים בין מארג החברות ועד למשיכות המזומנים אצל נותני שירותים פיננסיים.
כידוע, בשנה האחרונה נוהלו מספר חקירות בתוואי זה. לפני שנה נעצרו תושבי יפו, בעלי חברת "מוקד יפו" שעומדים לפי החשד בראש רשת פשיעה מהסוג הזה, והיום (14 אוקטובר) דיווחה היחידה לפשיעה כלכלית בלהב 433 על חקירה נגד רשת שירותי "שמירה" וסחיטת דמי חסות בראשות עבריינים מכפר מנדא, ביר אל מכסור ובסמת טבעון מהצפון.
