כחצי שנה לאחר שנעצר והועמד לדין, בית המשפט העליון הורה על שחרור בתנאים מגבילים של תושב רמלה הנאשם בתיק סחיטה תוך שימוש בשמו של איסמעיל ג'רושי.
תזכורת: ביולי 2025 הוגש כתב אישום נגד 12 נאשמים.
חלק מהנאשמים משויכים לכנופיית SSQ.
בהמשך הוגש גם כתב אישום נגד איסמעיל ג'רושי, בטענה שהיו מעורבים בעבירות סחיטה באיומים וירי כלפי צ'יינג'.
בין הנאשמים היה גם חרב אבו סייף (43) מרמלה. הוא הואשם בעבירות קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים בצוותא (ריבוי עבירות).
נטען כי הנאשם קשר קשר עם הנאשמים האחרים לסחוט את בעל העסק, כשיצרו איתו קשר ודרשו ממנו לפרוע חוב שנותר מעסק שהיה בבעלותו ונסגר.
במהלך ההתקשרויות, לעיתים הזדהו לכאורה אבו סייף והאחרים בשמו של איסמעיל ג'רושי ולעיתים כפועלים בשליחותו. כמו כן נטען כי בהמשך, במשך מספר חודשים, חלק מהאחרים נפגשו עם המתלונן ואיימו עליו מספר פעמים.
מכתב האישום עולה כי במסגרת כתב האישום, ב-13 בפברואר פנה אבו סייף למתלונן וכתב לו: "תענה זה איסמעיל ג'רושי".
נטען כי בהמשך, אבו סייף דרש להיפגש עם המתלונן בנוגע לחוב, וזה הסכים בשל חששו.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של אבו סייף עד תום ההליכים.
ב-19 בנובמבר, השופט שמואל מלמד קיבל את עמדת הסנגור עו"ד ווליד כבוב, והורה על שחרורו של אבו סייף למעצר באיזוק אלקטרוני בעקבות עיכוב בקבלת תעודת חיסיון.
בעקבות ערר שהוגש בזמנו על ידי המדינה, השופטת רות רונן עיכבה את ביצוע החלטת השחרור, ובחלוף יומיים הערר של המדינה התקבל והחלטת השחרור בוטלה (23 נובמבר).
ב-7 בדצמבר התקיים דיון המשך בעניינו של אבו סייף ונקבע כי חלקו בפרשה מצומצם מאוד בהשוואה לאחרים, אך מנגד באמתחתו עבר פלילי מכביד.
בדיון שהתקיים למחרת בפני השופט עלאא מסארווה מבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה התביעה שהפנייה של אבו סייף למתלונן תרמה לחששו ולתחושת הלחץ והובילה בסופו של דבר לכך שנענה לדרישה להיפגש.
עו"ד כבוב ציין מנגד כי חלפו ארבעה ימים מאז ההודעה המדוברת ועד למפגש, כאשר לפי כתב האישום הפגישה התקיימה בסופו של דבר התקיימה הודות לפנייה
נוספת של נאשם אחר, שגם שם אוזכר שמו של איסמעיל ג'רושי. כל העובדות הללו, טען הסנגור, מובילות למסקנה שהתרומה של אבו סייף לעבירת הסחיטה היא אפסית או לכל היותר שולית או זניחה.
השופט ציין כי מקובלת עליו טענת התביעה לפיה קיימת תשתית ראייתית לכאורה, לכך שהנאשם היה מעורב באירועים. ואולם, לנוכח חלקו המצומצם של הנאשם והעובדה שהוא עצור מזה כחצי שנה, השופט החליט לשחרר את אבו סייף למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה וערערה לבית המשפט העליון. השופט אלכס שטיין דחה את הערר, אולם העלה את סכום ההפקדה הכספית של הנאשם במסגרת תנאי השחרור, מ-30 אלף ל-60 אלף שקל.
כמו כן קבע השופט כי מעצר הבית יהיה מלא, וכי הפרה של כל תנאי תביא למעצרו המיידי של הנאשם.
השופט העריך כי ההליך העיקרי עלול להמשך עוד זמן רב, וציין את חלקו המצומצם של הנאשם ומעצרו הממושך.
