ניצב ניסו שחם הולך לכלא – נשפט ל-10 חודשי מאסר

שתף כתבה עם חברים

פסק הדין שניתן על ידי השופט שמואל מלמד מקבע סופית נורמה של יחסי מין במשטרה כהפרת אמונים שבסופה נמצא הכלא, גם כשהיחסים מתקיימים בהסכמה. האם גם שוטרות הנותנות ומקבלות טובות הנאה יתנו את הדין?

ניסו שחם בבית המשפט: "לא עברתי שום עבירה מהעבירות האלה"

"מפולת הניצבים" לפני ארבע שנים הולידה שורה ארוכה של ניצבים שהלכו הביתה וטיהור מסיבי של צמרת הפיקוד, עקב חשיפת יחסים אינטימיים ושינוי חד של הנורמות. משטרת ישראל היא הגוף שחוטף הכי חזק בעידן Me Too, ועכשיו נקבע עוד תקדים: ניצב ראשון נכנס לכלא.

האג'נדה הפמיניסטית נכנסה בשער המרכזי של בית המשפט, כאשר היפוך פסקי הדין בעניינו של ניסו שחם הוא קיצוני. לפני שנה וחצי גזר עליו השופט בני שגיא, שהחל לדון בתיק כשופט של בית משפט שלום, רק מאסר על תנאי ועבודות של"צ בהיקף של 240 שעות, לאחר שזיכה אותו כמעט מכל העבירות והרשיעו במעשה מגונה אחד. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, והרשיע את שחם בעבירת הפרת אמונים עקב מכלול כתב האישום – יחסים אינטימיים סדרתיים בהסכמה עם שוטרות, כשלאחר מכן דן בענייניהן המקצועיים והאישיים בארגון. התיק חזר לבית משפט השלום למתן גזר דין חוזר, אל השופט שמואל מלמד ולא אל השופט שגיא, שכבר מונה למחוזי.

השופט מלמד גזר על שחם 10 חודשי מאסר בפועל, עונש מהדהד אשר צפוי עליו ערעור – והשאלה היא האם בשלב הבא, כחלק מהתפתחות הנורמות, יתנו את הדין גם נשים, גם שוטרות שנעזרו ביחסים האינטימיים עם קצינים בכירים לקידום אישי. תיק תקדימי בעניין כזה כבר בוער בדיון הציבורי – במערכת רגישה עוד יותר, בעניינה של השופטת אתי כרייף.

התיק בעניינו של שחם כלל שמונה פרשות. גם לאחר ערעור המדינה, נקבע כי רק בשתי פרשות שחם ביצע עבירות מין (מעשה מגונה אחד והטרדה מינית). ההבדל הגדול מפסק הדין הראשון של השופט שגיא, הוא הרשעתו של שחם בכל הפרשות של יחסי מין בהסכמה – עקב הפרת אמונים. סנגורו של שחם, עו"ד בעז בן צור, הצביע במידה רבה של צדק על כך שמדובר בהרשעה תקדימית על בסיס יחסים אינטימיים מוסכמים.

השופט שגיא ערך בהכרעת הדין שלו באפריל 2018 הבחנה בין ניגוד עניינים פלילי – למשמעתי או אתי. שופטי בית המשפט המחוזי דחו את טענת שחם, כי משהחליטה המדינה שלא להעמידו לדין בגין עבירות מין תוך ניצול מרות, היא מנועה מלטעון לניצול המרות לצורך ביצועה של עבירת מרמה והפרת אמונים. בית המשפט המחוזי קבע כי היחסים האינטימיים בארגון, במיוחד כשהם עוטים סוד, קיימו בפועל ניגוד עניינים חריף, ונמצאים בטריטוריה הפלילית.

על פי האישומים, שחם יצר קשרים מיניים עם שוטרות בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי. הקשר כלל התקשרויות טלפוניות ומפגשים מיניים מזדמנים, במשרדו של שחם, ברכב, ובביתו. במקביל, טענה המדינה, הוא טיפל בבקשותיהן של אותן שוטרות, תוך שהוא מושפע מסוד היחסים האסורים (ובמשתמע, מאזן האימה הכרוך בו), גם במקום שהקרבה הפיזית עם אותן שוטרות הצטמצמה או נפסקה.

לפני גזר הדין המחמיר, השופט מלמד שב וסוקר את הפרשות. לדוגמה: קשר רומנטי שהחל בין הנאשם לשוטרת א.א בשנת 2000, עת היתה השוטרת בת 20 והנאשם שימש בדרגת סנ"צ. הקשר כלל מגעים מיניים עד 2004 לערך, ונמשך על בסיס טלפוני עד לשנת 2012. בשנת 2002 המליץ שחם על אישור בקשתה של השוטרת לסיוע במימון לימודים. כעבור שנה, בתפקידו כמפקד מרחב דוד, ערך הנאשם ראיון לשוטרת בעקבות הערכה תקופתית נמוכה שניתנה לה על ידי מפקדיה הישירים. בתום הראיון הוא הורה על הוצאת ההערכה הנמוכה מהתיק האישי. בנוסף הביא שחם את מפקדה הישיר של השוטרת, שהיה פקודו, לכתוב מכתב התנצלות על ההערכה הנמוכה שנתן לה. כאשר שחם היה סגן מפקד מחוז ירושלים, והשוטרת ביקשה לעבור לשרת בתחנה הקרובה לביתה, הוא החליט כי בקשתה תישקל בחיוב, בניגוד לעמדת מפקדה הישיר.

ניסו שחם עם סנגוריו, עו"ד בעז בן צור ועו"ד דקלה סירקיס

פרשה שנייה: בשנת 2007 התפתח קשר רומנטי בין שחם לשוטרת ביחידת הסיור של מרחב ציון, תוך קיום יחסי מין שהתקיימו בחורשה ליד ביתו וברכב המשטרתי. בשנת 2011 מונה שחם למפקד מחוז ירושלים. בהמשך הורה לראש הימ"ר לקלוט את השוטרת ביחידה, בניגוד לעמדתו.

פרשה שלישית: ג.ג שוטרת צעירה שהמשיכה משירות חובה לשירות קבע. סגן מפקד המחוז שחם נפגש עם השוטרת באקראי ביום ספורט, ואחריו יצר איתה קשר, החמיא לה על עבודתה והעניק לה אישור חד פעמי לקבלת רכב משטרתי לסוף שבוע. השניים החלו בקשר טלפוני אינטנסיבי וקשר מיני, ובעוד הוא מתנהל, שחם ערך לשוטרת ראיון בנוגע לבקשתה לעבור מתפקידה, ואישר את בקשת המעבר.

בפרשה שביעית בכתב האישום, התקבל ערעור המדינה גם על זיכוי מעבירת הטרדה מינית. בעת ששחם היה סגן מפקד מחוז, שלחה לו השוטרת ברכת "שנה טובה". שחם הורה למזכירתו ליצור איתה קשר ולבקש את מספר הטלפון. שחם הטריד את השוטרת בהתקשרויות בעלות תוכן מיני חוזרות, ושאל אותה על צבע בגדיה התחתונים למרות שלא היתה מעוניינת בקשר.

בפרשה השמינית, שחם הורשע במעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות בשוטרת מהמטה הארצי, כאשר הוא היה אחראי על תחומי עבודתה. הוא נשק על שפתיה במהלך סיור, מבלי ששיתפה איתו פעולה, ניסה לשכנע אותה להיפגש עמו ליחסי מין, נטל את ידה והניחה על איבר מינו. כל זאת בניגוד לרצונה, אך לאחר מכן פנתה השוטרת לשחם וביקשה שיסייע בהעברתו של בעלה שאף הוא שוטר, לתפקיד חדש.

שחם, בן 61, המשיך לראות גם בדבריו לשירות המבחן, וגם לפי דברים שאמר בבית המשפט, בקשרים אלו כקשרים הדדיים לגיטימיים עם נשים בוגרות, מתוך בחירה הדדית. שחם טען – על פי מה שנחשף בצדק – כי מדובר בהתנהגות שהיתה רווחה בסביבתו. לכן הוא סבור שאין בה היבט פלילי. לדבריו, התלונה האנונימית הראשונה, התקבלה לאחר הודעה כי הוא מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה.

השופט שמואל מלמד

עו"ד בן צור ועו"ד דקלה סירקיס ממשרדו הדגישו כי ההרשעה מתייחסת לעבירה אחת של הפרת אמונים ללא מרמה, עבירה אחת של הטרדה מינית מילולית ועבירה של מעשה מגונה שהתייחסה בעיקר לנשיקה. לטענת עו"ד בן צור, מדובר בהרשעה תקדימית כיוון שאף אחד לא הועמד לדין בגין קשר אינטימי מוסכם. החקירה החלה לפני שמונה שנים (!) בחשד לביצוע סדרתי של עבירות מין, והתבררה תמונה שונה לחלוטין. החקירה שינתה כיוון והחלה להתמקד בשאלה האם הנאשם דן בבקשות שונות של אותן שוטרות. נוכח התקדימיות, טען עו"ד בן צור, אין מקום להטיל על הנאשם ענישה מכבידה. כתב האישום גם כולל אירועים מתחילת שנות האלפיים, הרחק מתקופת ההתיישנות. דבריו האחרונים של שחם לשופט היו: "אני לא עברתי שום עבירה מהעבירות האלה".

המחלקה  לחקירות שוטרים ביקשה 11-18 חודשי מאסר. השופט מלמד קבע בגזר הדין: "יתכן ומתקיימת תקדימיות של קיום יחסים אינטימיים בהסכמה המהווים בסיס להפרת האמונים". עם זאת, לדבריו כאשר מתייחסים אל הקשר האינטימי כטובת הנאה, התמונה אחרת: "קיימת פסיקה רבה של הימצאות אדם בניגוד עניינים חריף לאחר קבלת טובת הנאה, וטובת ההנאה במקרה הנוכחי הוא יחסים אינטימיים… טענת התקדימיות מתכהה לנוכח העובדה כי עצם קיומו של טובת הנאה ועמידה בניגוד עניינים היא הפרת האמונים… לגבי הדרגתיות הענישה, יש לתת לטענה זו משקל מועט נוכח ריבוי הפרשיות". בגזר הדין מוזכר גם גזר הדין של הסמפכ"ל נסים מור, שעשה דרך דומה, כאשר בתי משפט שלום ומחוזי גזרו עליו שעות לתועלת הציבור בגין קשרים עם שלוש שוטרות, ובית המשפט העליון הטיל עליו ארבעה חודשי עבודות שירות. עם זאת מור הודה בעבירת הפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון, ואילו שחם הורשע לאחר הוכחות.

השופט מלמד הטיל על שחם קנס של 7,500 שקל ופיצוי של 3,500 שקל בסך הכל לשלוש מתלוננות. עו"ד בן צור ביקש לעכב את עונש המאסר כדי להגיש ערעור.

השארת תגובה

2 תגובות על “ניצב ניסו שחם הולך לכלא – נשפט ל-10 חודשי מאסר”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *