זיכוי לצעירה שהואשמה כי הכלב שלה תקף הולכת רגל שנפלה ונפצעה

השופט איתן קורנהאוזר מבית משפט השלום בתל אביב זיכה בתחילת השבוע צעירה בת 26 מהרצליה מעבירה של "אי נקיטת צעדי זהירות בחיה" (19 ספטמבר).

לפי כתב האישום שהוגש נגד הצעירה, בערב ה-31 במרס 2018 טיילה המתלוננת עם כלבה ברחוב יגאל אלון בהרצליה. בעת שחלפה ליד בית ספר במקום, רץ לעברה כלבה של הנאשמת, שהיה ללא רצועה וללא השגחה, והחל לתקוף את הכלב שלה.
המתלוננת, כך נטען, ניסתה למשוך את הכלב שלה ומעדה על הכביש ונחבלה. כתוצאה מכך נגרם לה שבר בכתפה והיא נזקקה לניתוח.
התביעה טענה כי האירוע נגרם מאחר שהנאשמת שחררה את כלבה במתחם בית הספר ללא רצועה, ואילו הכלב הצליח לברוח מהמקום ולהגיע למתלוננת ששהתה מחוצה לו.

הנאשמת, באמצעות עו"ד איתי ברדה, כפרה במיוחס לה וטענה כי שחררה את כלבה במקום מותר המהווה מתחם כלבים, והוסיפה והכחישה את טענת התביעה לפיה הכלב ברח מהמתחם.

הסנגור טען כי ההליך המשפטי הושפע מכך שבעלה של המתלוננת שימש בעבר כקצין בכיר בתחנה שחקרה את המקרה, והוסיף וטען כי על אף שחקירת הנאשמת עברה מתחנה אחת לאחרת בשל שירותו של הבעל בעבר במקום, הודעת המתלוננת ניתנה באותה תחנה. בהקשר הזה הוא הדגיש כי בתיק החקירה לא נמצאה עדותו של הבעל, אשר הגיע למקום פציעת אשתו מיד לאחר האירוע. המתלוננת עצמה, הזכיר הסנגור, אישרה שבעלה מסר הודעה במשטרה. אם כך, מדוע עדות זו לא נמצאת בחומר החקירה.

בנוסף טען הסנגור לסתירות בעדות המתלוננת, וגם למחדלי חקירה, ביניהם העובדה שהמשטרה לא תפסה צילומי אבטחה מהמקום. הסנגור הציג צילום של שער בית הספר, על גביו הודעה לפיה המקום מצולם 24 שעות ביממה.

זאת ועוד, הסנגור הציג צילום מהמדרכה עליה מעדה המתלוננת. בצילום זה נראית מדרכה שבורה, ולדברי הסנגור – יתכן שהמתלוננת מעדה בשל המהמורה במדרכה, ולא בשל התקרית עם כלבה של הנאשמת.

לסיכום טען הסנגור כי התביעה לא הוכיחה את מידת הרשלנות הנדרשת בהליך פלילי, ואילו הנאשמת הוכיחה שנקטה באמצעי הזהירות המתבקשים.

התביעה הזכירה מנגד, כי בשל הקשר המשפחתי הועברה החקירה לתחנה אחרת.
השופט קורנהאוזר מתח ביקורת על אופן חקירת המשטרה וגם על התביעה המשטרתית: "במהלך שמיעת הראיות התעוררו סימני שאלה ביחס לאופן חקירת המקרה ואיסוף הראיות. לא ברור מדוע ראיות שונות אשר התקבלו לכאורה במשטרה, אינן מצויות בחומר החקירה: הקלטת שיחת הטלפון בין המתלוננת והבעל לבין הנאשמת, מיד לאחר האירוע, אשר לדברי המתלוננת נמסרה למשטרה, עדות הבעל אשר הגיע לזירה מיד לאחר האירוע, ולטענת המתלוננת אף מסר עדות… קשיים נוספים ומשמעותיים מתעוררים בשל אי ביצוע פעולות חקירה אותן צריך היה לבצע, כגון: חיפוש תיעוד מצלמות".

בנוסף ציין השופט, בין היתר, כי התביעה לא ערכה עימות בין הנאשמת לבין המתלוננת, שיתכן והיה שופך אור על המקרה. "מדובר בהתנהלות חקירתית בעייתית ביותר, במיוחד בהתחשב בריבוי הקשיים, מהותם, ושיוכם לחקירה פשוטה ולא מורכבת", ציין השופט אולם שלל את הטיעונים המתייחסים לבעלה של המתלוננת ושירותו בעבר בתחנה שחקרה את המקרה.

השופט גם מתח ביקורת על עדות המתלוננת: "במהלך כל עדותה לא הבהירה המתלוננת האם הבחינה בשער פתוח בטרם יצא ממנו כלבה של המתלוננת או שמא הבחינה בכך רק לאחר יציאתו. הדבר מותיר לכל הפחות ספק סביר ביחס לסוגיה נקודתית זו של השער כפתוח עוד בטרם הגעת המתלוננת למקום, בוודאי בהתחשב במחדלי החקירה המתייחסים אף לכך".
עו"ד ברדה מסר בתגובה: "התיק הזה לא היה ראוי לבוא לעולם ונוכח האמור בסיפא של פסק הדין. למשטרה היה את כל החומר הראייתי ואת כל הנסיבות שלא לעמוד על כתב האישום והם מסיבותיהם שלדעתי לא היו אובייקטיביות לא משכו את כתב האישום. הזיכוי מדבר בעד עצמו".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הכרעת הדין נבחנת בימים אלה. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית, הרי שהיא נלמדת ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".