טענתו המעניינת של דור אזולאי (30) משוהם, לפיה נמנם בזמן שחברו נסע במהירות מופרזת, עבר ברמזור אדום ואף נסע בניגוד לכיוון התנועה, הובילה יחד עם טענות אחרות לזיכויו, למורת רוחם של השוטרים ונציגי הפרקליטות. לעומת זאת, הנהג ניר אליהו (26) מלוד, שזרק מחלון הרכב שקית שהכילה קנאביס, הורשע במיוחס לו.
ב-1 באפריל 2018 נהג אליהו ברכב שכור ברחוב כצנלסון בגבעתיים. ניידת הבחינה כי עצר באמצע נתיב נסיעה ולאחר מכן עבר מנתיב לנתיב מבלי לאותת. הבלשים הפעילו אורות מהבהבים וכרזו לנהג לעצור, אך אליהו החל לנסוע במהירות גבוהה, תוך שהוא חוצה צומת ברמזור אדום, נכנס לכביש שבו הכניסה אסורה ואף נסע כנגד כיוון התנועה. הבלשים טענו כי במהלך המרדף ראו שקית המושלכת מחלון הרכב מצד ימין, ומצאו בה 60 גרם קנאביס. הבלשים גם מצאו למעלה מ-6,000 שקל במזומן ברכב ועל גופו של הנהג. אליהו ואזולאי שהיה איתו ברכב נעצרו והובאו לתחנת המשטרה.
שני הנאשמים מוכרים היטב למשטרה. אזולאי הסתבך בעבר בעבירה של התנגדות למעצר ועבירת סמים ונכון למועד הגשת כתב האישום היה תלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. גם אליהו הסתבך בעברו בעבירת סמים. כבר בשלב הראשון בחקירה, אליהו הודה במיוחס לו, ו"ניקה" מכל חשד את חברו אזולאי. למרות זאת הוגש נגד שניהם כתב אישום.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד ניר ליסטר, טען כי באחת הפגישות עם הממונה על התיק מטעם הפרקליטות, הבהיר לו האחרון כי לא קיימת תשתית ראייתית מספקת נגד אזולאי, ואף הגיע להסכמה על מחיקתו מכתב האישום. כמו כן, לטענת עו"ד ליסטר הושגו הבנות נוספות בעניינו של אליהו. בפרקליטות הכחישו כי הושגו הסכמות מחייבות כלשהן, למרות שהודו כי התקיימו מגעים. בפרקליטות הוסיפו וטענו כי ארבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, נמצאו טביעות אצבע של אזולאי על שקית הקנאביס שהושלכה מהרכב, והוא זומן לחקירה נוספת, במהלכה סירב למסור דגימה של טביעת אצבע.
הטענות הקשות שהעלה עו"ד ליסטר נגד התנהלות המשטרה והפרקליטות, בעניין הבקשה המאוחרת לדגום טביעת אצבע של אזולאי, זכתה להתייחסות בהכרעת הדין של השופט שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב: "בדיקת טביעות אצבע על השקית היא בבחינת פעולת חקירה מתבקשת ואלמנטרית, שניתן וצריך היה לצפות ולהעריך את נחיצותה עוד בטרם הגשת כתב האישום. בנוסף, במקרה דנא לא התחדש דבר בהקשר זה לאחר הגשת כתב האישום, למעט העובדה שההגנה הציפה לפני התביעה את הקושי הראייתי הקיים בהוכחת הקשר של נאשם 1 (אזולאי) לסמים שנתפסו. בנסיבות אלה, והגם שביצוע השלמת החקירה אושר על ידי גורם מוסמך, ברי כי השלמת החקירה נעשתה בניגוד להנחיית פרקליט המדינה".
השופט אבינור החליט להרשיע את אליהו בהחזקת סמים, נהיגה בקלות ראש והפרעה לשוטר, וכתב בהכרעת הדין: "בעובדות והנסיבות המופיעות בכתב האישום אמנם אין כדי להוכיח, במידת הוודאות הנדרשת בפלילים, כי נאשם 2 (אליהו) החזיק בסמים שבשקית למטרות סחר; אך בוודאי שיש בהן כדי לשלול את האפשרות לסתירת החזקה שבדין, שלפיה מדובר בכמות סמים שאינה לצריכה עצמית. המסקנה המתבקשת היא, אפוא, כי אשמתו של נאשם 2 הוכחה בבית המשפט כדבעי, כנדרש בהליך פלילי, ולפיכך אני מרשיע אותו בכל העבירות שבהן הוא הואשם". אליהו הורשע בהחזקת סמים, נהיגה בקלות ראש והפרעה לשוטר.
על הזיכוי של אזולאי כתב השופט: "כל נסיבות שפורטו בכתב האישום מעוררות חשד, ואפילו כבד, כי חרף הכחשותיו הנמרצות, נאשם 1 (אזולאי) אמנם היה שותף לעבירות שאותן ביצע כאמור נאשם 2. אף ניתן לשער, כי אם נאשם 2 היה מנסה להשליך את שקית הסמים מהרכב בעצמו, כפי טענתו, הוא היה עושה זאת מהחלון השמאלי של הרכב, הקרוב אליו, ולא מהחלון הימני, הקרוב דווקא לנאשם 1. בנוסף, גם שתיקתו ההתחלתית של נאשם 1 מעוררת תמיהות, במיוחד נוכח הגרסה התמימה לגמרי שאותה מסר בסופו של דבר. דא עקא, שבחשדות, בתמיהות ובהשערות אין די בהליך משפטי פלילי, בו נדרשת הוכחת אשמתו של הנאשם במידת ודאות שמעבר לספק סביר. זאת ועוד: לא זו בלבד שנאשם 2 הודה בביצוע העבירות, אלא שנסיבות וראיות נוספות מצביעות באופן ספציפי, לכאורה דווקא עליו, ולא על נאשם 1 כמבצע העבירות".
עו"ד ליסטר מסר בתגובה: "אחרי מאמץ הצלחנו לשכנע את בית המשפט ולהראות לו כי התנהלות התביעה בתיק זה לא הייתה ראויה ולשמחתי הרבה בית המשפט קיבל את עמדתנו וזיכה את הנאשם מכל אשמה".
קרא גם:
