האפוטרופסית הכללית והממונה על הליכי חדלות פירעון, עו"ד סיגל יעקבי, פרסמה דו"ח שנתי המסכם את שנת המעבר בה נכנסה לתוקף הרפורמה בחדלות פירעון (החל מספטמבר 2019), במסגרתה בוצע בין היתר ייעול בהליכים של יחידים בעלי חובות של עד 150 אלף שקל, המתנהלים בהוצאה לפועל.
עיקר הדוח מתייחס לסיכום שנת 2019. יחד עם זאת, עו"ד יעקבי פרסמה גם נתונים ראשונים מ-2020: החל מ-1 בינואר ועד 15 בנובמבר 2020, הוגשו 18,990 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים. מתוכן, 4,283 בקשות הועברו לרשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל) עקב חובות של מתחת ל-150 אלף שקל. מהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עולה כי נרשמה עלייה של 41 אחוזים במספר הבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
בכל שנת 2019 הוגשו רק כ-16 אלף בקשות לפתיחת הליכים וצו כינוס, ומספר התיקים לאחר צו הכינוס עמד על כ-62 אלף. כמו כן הוגשו ב-2019 כ-1,200 בקשות פירוק לחברות.
עו"ד יעקבי, המשמשת גם כממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, אמרה כי "עיקר מאמצי האגף בשנת 2019 הושקעו בתחום הליכי חדלות פירעון, על מנת להביא את הארגון לרמת המוכנות הנדרשת. במסגרת זו, הוקמו שלוש יחידות ארציות חדשות: יחידה ארצית לפתיחת הליכי חדלות פירעון הבוחנת ומכריעה בבקשות היחידים באופן אחיד, כאשר לכל תיק מונה פרקליט ומנהל תיק; יחידה להנחיה ולפיקוח על נאמנים ויחידת ידע ומדיניות. שתי יחידות נוספות במבנה ארגוני חדש הן מחלקת תאגידים ויחידה ארצית לחקירות. כמו כן, הוקם מוקד שירות ותמיכה בתחום חדלות פירעון לטובת החייבים. למוקד הוגשו מעל 10,000 בקשות במהלך ארבעה חודשים".
בשנת 2019 הוגשו לממונה (הכנ"ר בשמו הקודם) תביעות נושים בסך 29 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, תביעות ב-19 מיליארד שקל הוגשו בהליכי פשיטת רגל של יחידים, וסך של 10 מיליארד שקל בהליכי פירוק וחדלות פירעון תאגידים. לצורך השוואה, מינואר 2020 עד 15 בנובמבר הוגשו תביעות חוב בסך יותר מ-25 מיליארד שקלים. מתוכם, תביעות ב-15 מיליארד הוגשו בתיקי חדלות פירעון של יחידים. במהלך שנת 2019 נתנו בתי המשפט 7,633 צווי הפטר לחייבים.
היחידה הארצית לפתיחת הליכים:
הדוח מבהיר כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף, הסמיך את הממונה להכריע בבקשות יחידים לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ובהתאם לכך לתת צו לפתיחת הליכים. היחידה הארצית בוחנת את בקשות היחידים, מכריעה באופן אחיד בעניינן, קובעת את התשלום העתי שישלמו היחידים בהליך, קוצבת מזונות לזכאים, ממנה את הנאמן בהליך, מטילה הגבלות על היחידים, שולחת את צו פתיחת ההליכים לנושים, לנאמן ולחייב ומשייכת את ההליך לצוות ניהול.
בחודש פברואר 2019, ועם החלת חובת ההגשה המקוונת בבקשות יחידים למתן צו כינוס ולהכרזתם כפושטי רגל, הוקם מוקד שירות ותמיכה בנושא חדלות פירעון. עם כניסת החוק לתוקף בספטמבר 2019 חלה עליה של פי חמישה בכמות הפניות למוקד.
היחידה הארצית לחקירות פשיטות רגל:
חוקר הכנ"ר הוסמכו לבצע חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו ונכסיו. בחוק החדש הוענקו לחוקרי הממונה סמכויות חקירה וחיפוש פליליות. יחידת החקירות הפכה ליחידת חקירות פלילית ארצית ועצמאית הפרוסה במספר מוקדים ברחבי הארץ, המשתפת פעולה בצוותי חקירה מיוחדים (צח"מ) עם המשטרה ורשויות חקירה נוספות כגון רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ורשות ניירות ערך.
לאחרונה נראו ניצני שיתוף הפעולה הזה, עם מספר חקירות פליליות בשיתוף המשטרה נגד חשודים בהונאת נושים והברחת נכסים. בשנת 2019 הוגשו רק חמישה כתבי אישום נגד פושטי רגל, עם שמונה תיקים נוספים בחקירה ועוד16 תיקים בחקירה סמויה. המספרים האלו צפויים לעלות מאוד בשנה הקרובה.
כתוצאה מחקירות כנגד המנצלים לרעה את הליכי פשיטת הרגל, נמסר, הסתיימו אותם תיקים בהסדרים המיטיבים עם הנושים. אחד מתפקידי יחידת החקירות הוא יצירת הרתעה על-מנת למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי, וזאת גם בדרך של העמדה לדין פלילי.
"מוצא אחרון"
בעלי חברת י.ש.ש להסדרי מחיקת חובות, יואב שיינר אומר לפוסטה כי הגידול בפשיטות רגל, כתוצאה מהמשבר הכלכלי, בא לידי ביטוי גם בעלייה של 60 אחוז בפניות חייבים העורכים תוכנית הבראה כלכלית.
שיינר ממליץ: "לא ללכת להליך חדלות פירעון אלא רק כאין ברירה. במסלול הזה, לאחר תקופה של דחיית הליכי הגבייה, בית המשפט צפוי לקבוע לחייב צו תשלומים המגיע עד אלפי שקלים בחודש, ללא התחשבות בהכרח ביחס בין ההוצאות להכנסות". מרגע ההחלטה, אומר שיינר, "אדם בעל משכורת ממוצעת ומטה, אף כזה שנכסיו מועטים, אמור לשלם 2000-3000 שקל בחודש, כך כ-60 תשלומים. החייב סובל. מי מרוויח? המנהל המיוחד בתיק. מי מקבל הפטר תוך תקופה קצרה ולאחר תשלום נמוך? נתמכי ביטוח לאומי".
האלטרנטיבה לכניסה להליך המשפטי הארוך, היא יישום תוכנית הבראה כלכלית עצמאית. הרכיב ההכרחי בשיקום כלכלי הוא היכולת לנהל מו"מ מול הבנק של החייב ולהגיע להסדר לסילוק החוב בתשלום של כ-30 אחוז במזומן.
שיינר: "בתוכנית הבראה כלכלית, נקודת הציון הראשונה היא אי יצירת חובות חדשים. מומחה בעל מקצוע המנוסה בהליכי מו"מ מול הבנקים וחברות גבייה, יציג להם בשקיפות את יכולתו של החייב וגבולות יכולתו לפרוע חוב במזומן".
הזווית הפלילית: יחידת החילוט
דוח האפוטרופוס השנתי מספק נתונים גם על יחידת החילוט, המופקדת על ניהול רכוש שנתפס במסגרת המאבק בפשיעה הכלכלית. לפי נתוני היחידה, מספר תיקי החילוט ב-2019 גדל מאוד. בשנה זו נפתחו 3,024 תיקי חילוט לעומת 1,900 תיקי חילוט ב-2018.
בסוף 2019, יחידת החילוט ניהלה כספים תפוסים בסך 591 מיליון שקל בחילוט זמני ב-689 תיקים פליליים. הרכוש כולל נדל"ן, כספים ומיטלטלין. בשנת 2019 התקבולים ממימוש נכסים לטובת המדינה, בדרך כלל בגמר ההליך הפלילי, עמדו על כ-66 מיליון שקלים בקרנות החילוט מכוח החוק לאיסור הלבנת הון (פשיעה כלכלית), וכ-19 מיליון שקלים בקרנות מכוח פקודת הסמים.
