מיארה: "חשש מפוליטיזציה של המשטרה", בן גביר: "היא רוצה לסרס אותי"

שתף כתבה עם חברים

היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ כי תיקון פקודת המשטרה ביוזמת השר מעורר חשש מהתערבות פוליטית. היועצת ממליצה לפתור את "הקשיים" באמצעות הבהרה משפטית של בג"ץ שיגביל את סמכויות השר

יועמ"שית מיארה, השר בן גביר (צילומים: פוסטה; יונתן זינדל פלאש 90)

"תיקון פקודת המשטרה, באופן המוסיף לשר לבטחון לאומי סמכויות התווית שיקול דעת למשטרה, מעורר חשש כבד מפני מפני פוליטיזציה של המשטרה ואפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי".
כך טוענת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ, כנגד השר איתמר בן גביר וכנסת ישראל.

העתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ (יש עתיד), סיעת העבודה, ו-ועדת המעקב של ערביי ישראל, מבקשות לפסול את התיקון בפקודת המשטרה.
התיקון שאושר בכנסת לבקשת השר בן גביר, קובע בין היתר כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות, תקציב המשטרה, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה".

עוד קבע התיקון כי "השר יתווה מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות".
עוד נקבע בתיקון "כי המפכ"ל יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה – והכל בהתאם למדיניות ולעקרונות שיתווה השר".

העותרים מבקשים מבג"ץ לפסול את התיקון עקב היותו לא חוקתי. לטענתם, החוק מאפשר את התערבות השר לביטחון לאומי בעבודת המשטרה, ובכך הוא פוגע בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי. היועצת המשפטית לממשלה הגישה כאמור את עמדתה לעתירות, ולפיה תיקון פקודת המשטרה אכן מעורר קשיים וחששות. היועצת מציעה לפתור את הקשיים באמצעות פרשנות שייתן בג"ץ למילות החוק, במקום לפסול את החוק עצמו – מהלך מרחיק לכת.

"התיקון לפקודה עוסק בסוגיה רגישה ביותר, שעניינה במערכת היחסים בין הדרג הפוליטי לגורמי אכיפת החוק", כתבו עוה"ד ענר הלמן, דניאל מארקס, תהילה רוט וקובי עבדי בשם היועמ"שית. "התיקון מעורר את שאלת האיזון בין אחריותו המיניסטריאלית של השר כלפי המשטרה, לבין חובתה של המשטרה לפעול באופן עצמאי, ממלכתי, שוויוני, נטול אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים וללא משוא פנים".

עמדתה של בהרב מיארה חד משמעית: "חובת המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט".
עמדת היועמ"שית היא שגם ה"תיקון בנוסח בן גביר" שאושר כאמור בכנסת, לא מעניק לשר סמכות להתערב בשיקול הדעת המבצעי והאופרטיבי הנתון למשטרת ישראל. החלטות אופרטיביות ומבצעיות צריכות להתקבל על-ידי גורמי המשטרה בלבד, כאשר תפקיד השר לדבריה הוא "התווית מדיניות וקביעת עקרונות כלליים בלבד" ולא הנחיות לביצוע בשטח.

השר בן גביר, המפכ"ל שבתאי (צילום: פלאש 90)

היועצת סבורה כי העותרים צודקים: "ניתן לקרוא את התיקון ככזה שמוביל לפגיעה בעצמאותה המקצועית של המשטרה בהפעלת סמכויותיה, תוך פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ופגיעה בצורה לא מידתית בזכויות היסוד של הפרטים בחברה".
יחד עם זאת, ליועצת פתרון והוא שבג"ץ ינטרל את המוקשים – לא באמצעות ביטול החוק אלא באמצעות קביעת הפרשנות המשפטית: "בהינתן שהוראות התיקון כלליות ועמומות, הרי שניתן לצקת פרשנות העומדת באמות המידה החוקתיות".

לדברי נציגי הפרקליטות, עוד קודם לתיקון פקודת המשטרה, היה ברור כי בסמכות השר לקבוע מדיניות כללית. אולם, התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה. הצעת נציגי היועמ"שית להוסיף לפקודה סעיף שיעגן את "חובת המשטרה לפעול בממלכתיות ובאופן נטול אינטרסים פוליטיים" – הצעה זו נדחתה על ידי השר בן גביר ועל ידי חברי הכנסת.

בן גביר וניצב עמי אשד. הדחה פוליטית (צילום: פלאש 90)

לפי עמדת היועמ"שית, חלק מהחששות מפרשנות השר לחוק כבר התממשו, כאשר בן גביר ניסה להתערב בטיפול המשטרה בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, שלטעמו היה "טיפול רך", ובהדחה של מפקד מחוז תל אביב עמי אשד ללא שימוע, ובדוגמאות נוספות, לרבות מתן "הנחיות" למשטרה לפינוי צירים במהלך ההפגנות.
לעמדת היועצת אם בג"ץ יפרש את התיקון לפקודה, באופן שישמר את עצמאות משטרת ישראל ואת חובתה לפעול באופן מקצועי, ללא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח – אז יובהר המצב המשפטי, יינטל 'העוקץ' והפקודה תעמוד באמות המידה החוקתיות.

תגובת בן גביר
השר לבטחון לאומי הגיש לבג"ץ את עמדתו בנפרד, באמצעות ייצוג פרטי על ידי עו"ד נדב העצני.
העצני כותב בתגובה: "הבסיס לכוח העצום שניתן לזרועות הביטחון השונות, בכלל זה למשטרה, הוא העובדה שאלו פועלות מכוח המדינה ובשמה. רק במשטרים שאינם דמוקרטים ניתנת עצמאות למשטרה, לצבא, למנגנוני הבטחון ולעומדים בראשם. עצמאות זו, אי הכפיפות למרות המוחלטת של נבחרי העם, היא סממן מובהק של מדינות ומשטרים אפלים", כתב העצני, "משטרים בהם מוקנים לזרועות הבטחון חיות ושיקול דעת משל עצמם, שלא תחת מרות נציגי העם, מי שנבחרו על ידי הציבור ומשקפים את רצונו".

בן גביר תוקף את העותרים ש"פועלים ממניעים זרים ועל מנת להשיג מטרות פסולות, של פגיעה ביכולת הממשלה והשר לפעול על פי המנדט שקיבלו מרוב הבוחרים, הם מנסים להפוך את הפירמידה הדמוקרטית על ראשה".
בתגובה אחרת לתקשורת, תקף בן גביר את בהרב-מיארה : "היועצת המשפטית לממשלה מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר – מה ששוב מוכיח כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות. התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *