בחודש מרס הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום שמייחס לאוריאל אביטן (24), שוטר קבע במשמר הגבול, עבירת אינוס בנסיבות מחמירות.
בכתב האישום נטען כי בספטמבר 2018 ביצע אביטן את העבירה בצעירה שהכיר דרך חברים משותפים. נטען כי בעת שהותם בביתו, הוא אחז מול עיניה אקדח ואמר לה להיות בשקט, לטענת מח"ש במטרה לאיים עליה ולדכא כל התנגדות עתידית מצידה.
כעת טוען סנגורו של הנאשם, עו"ד מנחם רובינשטיין, כי במסגרת חקירת התיק הועלמו ראיות והחקירה שובשה. במכתב תלונה ששלח ליועמ"ש, למ"מ פרקליט המדינה ולראש המחלקה לחקירות שוטרים עו"ד קרן בר מנחם, כתב רובינשטיין: "במשך כשנה וחצי שעברו מליל האירוע ועד שהמתלוננת יצרה קשר טלפוני עם אחותה, עשתה המתלוננת ככל שעלה בידה לאסוף מידע על הנאשם, התנהלותו, יחסיו עם אחרות ואף פגשה אותו מספר חודשים לאחר אותו לילה לשיחה כאשר השניים שוחחו סמוך לפתחו של מועדון לילה".
לטענת הסנגור, לאחר שהמתלוננת הבחינה בו בעת ששהה עם חברתו ב-6 במרס, היא החליטה לפנות לאחותה. האחות, מציין רובינשטיין, עובדת כיום כקצינת מבחן ובעת שירותה הצבאי שירתה במחלקה לחקירות שוטרים בירושלים. ההתנהלות של חוקרי מח"ש בסיפור הזה, מזכירה את היחסים הבעייתיים בין חוקרים לבין מתלוננות ועדים, במשטרה ובמח"ש, כפי שבאה לידי ביטוי בסדרה "מנייאק" של כאן 11 עם שלום אסייג ועמוס תמם.
"בסוף השבוע שבין ה-6 ל-8 במרס במאורות הבילוי באילת, מחוץ לפאב, פוגשת המתלוננת את הנאשם, כאשר צמודה אליו חברתו הנוכחית", מציין הסנגור. "המראה של השנים ביחד אינו מניח למתלוננת, אשר מחליטה במוצ"ש ליצור קשר עם אחותה… המתלוננת מספרת עתה לראשונה לאחותה את מה 'שקרה' בביתו של הנאשם בלילה של ה-5 בספטמבר 2018 ואחותה אצה רצה ומגבשת את קשרי העבר עם חבריה במח"ש במטרה להיפרע מהנאשם".
לדברי הסנגור, בידי מח"ש מספר הקלטות של שיחות בין המתלוננת לבין אחותה, אך היא אינה מוכנה להעביר אותן לידי ההגנה. "האחות… אשר שירתה במח"ש היא זו המנצלת קשרים אלו במטרה לקדם את חקירת תלונת אחותה, כאשר מתוכן ההקלטה של השיחה שבינה לבין חוקר מח"ש עולה, כי לא נעשה דבר וחצי דבר על ידי האחות, במטרה לבחון ולבדוק בדיקה ראשונית את אשר קרה…".
הסנגור מוסיף וטוען כי משחזור מהלכי החקירה בתיק מסתבר כי "'הנעת החקירה' נעשית במיומנות ובזריזות על ידי חבריה במח"ש ובייחוד על ידי הוותיק והאחראי שבהם, שלו קשר טוב במיוחד עם האחות…". לדבריו, "בוצעה חקירה מוטה וחד צדדית לטובת קבלת תלונתה" של המתלוננת. הוא מסביר זאת בכך שכל החוקרים (למעט אחת) מתעלמים משינוי הגרסאות אצל המתלוננת, מהתמיהות העולות מהשתלשלות הדברים, מהמשיכה של המתלוננת לנאשם ולחידוש הקשר עמו ולכך שעוברת כשנה וחצי בין האירוע ועד לשיחה עם האחות ממח"ש ולהגשת תלונתה למשטרה".
לטענת הסנגור, המתלוננת לא עומתה עם הסתירות והבעיות שיש לכאורה בראיות. כמו כן, כך לדבריו, "שחזור תיק החקירה מעלה כי אותה קרבה של אחות המתלוננת לחוקר והמעורבות האישית שלהם בחקירה ובתלונה, מבלי ליידע את מי שצריך ולשמור על אובייקטיביות בחקירה, היא זו שהובילה לכך שלא נבדקה האפשרות שהמניע להגשת התלונה, באיחור כה רב ובנסיבות שצוינו, הוא למעשה רצונה של המתלוננת לנקום בנאשם, על רקע חוסר רצונו להיות עמה בקשר".
לדברי הסנגור, אין בתיק הסבר של הפיקוד הבכיר במח"ש לכך שהחוקר הבכיר בתיק הוא חברה הטוב של אחות המתלוננת ששירתה עמו. "מן הראוי היה להעביר את חקירת הפרשה לחוקרים אובייקטיביים יותר, שאינם מכירים היטב את אחותה של המתלוננת ומנסים להשביע את רצונה וכוונותיה".
עו"ד רובינשטיין מסיים את מכתב התלונה בציון כי "התחושה המתחזקת לאחר קריאת כל תיק החקירה שנמסר, הוא שמי שניהל את חקירת המקרה התעלם משלל ראיות ודברים לא הגיוניים העולים מגרסת המתלוננת ונדמה שמי שניהל את החקירה לא לקח בחשבון כלל גם את דמותה של המתלוננת ומעלליה, כולל האקטים המיניים שנתקיימו בינה לבין לא מעט מהאחרים". לדבריו, תיק זה היה צריך להתנהל כאשר הקשר בין אחות המתלוננת לחוקרי הפרשה היה צריך להיבדק, כמו גם "משיכתה האובססיבית של המתלוננת לנאשם, כפי העולה מקריאת חומר החקירה בתיק. דברים אלו צריכים שייבדקו. התנהלות החוקרים המקורבים לאחות המתלוננת ואי העמקת חקירת סתירות שנתגלעו ועלו בין השאר על ידי המתלוננת – טעונה בדיקה. בבסיס תיק החקירה תלוי ועומד לו סיפור של מתלוננת שרבות בו הסתירות. ההתנהלות לאורך ציר הזמן גם היה תמוהה ומעוררת סימני שאלה לא מעטים".
ממח"ש נמסר: "כתב האישום הוגש על סמך תשתית ראייתית מוצקה לאחר חקירה מקצועית ויסודית. מאחר שמדובר בתיק שמתנהל בימים אלו בבית המשפט, הרי שמקומן של הטענות להתברר במסגרת ההליך המשפטי. לגבי הטענות המובאות במכתב, נראה כי המדובר בניסיון להסיט את הדיון מהעבירות אותן לכאורה ביצע הנאשם, שכן הקשר בין אחות המתלוננת, ששירתה לפני מספר שנים במסגרת השירות הלאומי במח"ש לבין החוקר הינו קשר רופף, ממילא את המתלוננת עצמה החוקר לא הכיר כלל. ובנוסף לכך מדובר בחוקר שכלל לא שימש כחוקר המרכזי בתיק".
