מ"ח היה איש קש של סוחרי זהב מוברח מהשטחים, או "קוף" ככינוי בעולם העברייני. הוא נרשם כבעל המניות בחברה שנחזתה כמבצעת עסקאות לגיטימיות בזהב. בתוך 24 ימים מ"ח הוציא בשם החברה חשבוניות מס בסכום של שבעה מיליון שקל עבור זהב שכביכול מכר לאחר.
סך המע"מ בחשבוניות, 1.2 מיליון שקל, נוכה על ידי "רוכש הזהב" שהזדכה על התשומות.
מנהל מע"מ טען כי הוצאת החשבוניות על ידי מ"ח הייתה חלק מתכנית הברחת זהב לשטח ישראל, ללא תשלום מע"מ, תחת כיסוי חשבונאי שסיפק איש הקש לצדדים הפעילים בעסקת ההברחה.
בהתאם, חויב מ"ח בשומת כפל מס בגין הפצת חשבוניות פיקטיביות בסך 2.4 מיליון שקל. ערעור שהגיש מ"ח על השומה נדחה בבית המשפט המחוזי על ידי השופט הרי קירש. בית המשפט קבע כי עסקאות הסחר בזהב על ידי מ"ח היו למראית עין, וכי החברה לא רכשה ומכרה זהב, אלא שימשה ככיסוי חשבונאי פיקטיבי למבריחים.
מ"ח הוא מהשכבות החלשות בחברה, המתקיים מקצבת נכות עקב מצבו הבריאותי. לדברי פרקליטו עו"ד יואב ציוני, הוא נוצל על ידי אחרים ואינו חלק מהעולם העברייני.
בשלב הבא מ"ח פתח באמצעות עו"ד ציוני הליך חדלות פירעון וביקש צו לפתיחת הליכים וקבלת הפטר לאלתר מהחוב החלוט למע"מ בסך שני מיליון שקל, עקב התקיימותו על קצבה. בשל מצבו, צו התשלומים שנקבע בפתיחת ההליך היה – אפס.
למרות זאת, מע"מ ביקש מבית המשפט להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל ואי מתן יד להפטר מלא או חלקי, שכן "חותמת כשרות להליך זה תביא עמה השלכות רוחב וכל יחיד אשר לא יהיה מרוצה מהפריסה שרשות המסים מציעה, יבקש להיכנס להליך חדלות פירעון".
גם הנאמן שמונה בהליך, עו"ד עידן פרידון, התנגד למתן הפטר וטען כי הליך חדלות פירעון אינו "עיר מקלט", במיוחד כאשר החוב הוא לנושה יחיד. עו"ד פרידון טען כי על מ"ח להגיע להסדר פריסה מול מע"מ. לדבריו, המבקש אינו זכאי למחיקת החוב שכן הוא לא צעד "כברת דרך" (לא הפגין מאמץ, ז.ק) לעבר שיקום כלכלי.
סנגורו של החייב, עו"ד ציוני הדגיש כי החוב למע"מ נוצר בעקבות תרגיל עוקץ והברחה שמ"ח לא היה מודע אליו, והוא נוצל על ידי אחרים. עו"ד ציוני ציין כי נגד מ"ח לא הוגש כתב אישום, אינדיקציה לכך שתפקידו בפרשה היה שולי. החוב גם נוצר בתקופה קצרה של 24 ימים ולא בפעילות עבריינית ממושכת, כמעט לפני עשור – בשנת 2013.
שופט בית משפט השלום בתל אביב, דן סעדון, החליט לקבל את בקשת החייב ולתת לו צו שיקום כלכלי הפוטר אותו לאלתר ובאופן מוחלט מהחוב.
השופט סעדון ציין כי מע"מ לא טען שהחוב נוצר במרמה או בחוסר תום לב. "ההצדקה שהציג מע"מ לביטול ההליך, היא שיקול רוחבי לפיו כאשר מדובר בנושה יחיד, קבלת בקשה למתן הפטר תביא למצב בו כל יחיד אשר לא יהיה שבע רצון מפריסת חוב המס שלו, יוכל לעקוף את הפריסה המוצעת בדרך של פתיחת הליך חדלות פירעון".
השופט דחה את עמדת מע"מ וקבע כי ניתן לאשר שמיטת חוב גם לחייב שיש לו נושה אחד ויחיד. זאת לאור תכלית הליכי חדלות פירעון, שהנה תכלית שיקומית – שיקום כלכלי ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית.
"החוק וההלכה הפסוקה מאפשרים מסלול העוקף גיבוש הסדר תשלום מס עם רשות המסים, (גם) כאשר רשות המס היא נושה יחיד", כתב השופט סעדון. "מעבר לכך, ספק אם נוכח מצבו של היחיד, הנעדר כושר השתכרות או נכסים ברי מימוש, אם היה ביכולת היחיד לגבש הסדר תשלום חוב בר-מימוש".
לדברי השופט, אין טעם בהמשך הליך חדלות פירעון, המיועד למיצוי כושר ההחזר של החייב, כאשר לחייב אין כל יכולת. "החוק מאפשר מתן הפטר לאלתר (ללא צו תשלומים, ז.ק) ליחיד שכושר השתכרותו נופל מגובה דמי המחיה הנדרשים לו… מהטעם שאין בניהול ההליך כדי להביא תועלת לנושים".
השופט סעדון הדגיש כי "מתן הפטר לאלתר ליחידים נעדרים הכנסות ונכסים עולה בקנה אחד עם המגמה הרווחת בהליכי חדלות פירעון, להבחין בין יחידים היכולים לשלם בתכנית תשלומים – ולחייב יחידים אלה לעמוד בתכנית – לבין יחידים שאין ביכולתם לשלם ולו מקצת חובותיהם אשר יופטרו לאלתר מחובותיהם". אי לכך החוב למע"מ בסך 1.9 מיליון שקל נמחק, כבקשת החייב.
