
בלילה שבין ה-15 ל-16 במאי אשתקד, מעט אחרי השעה 01:20, צוות בילוש מתחנת טירה קיבל דיווח על קולות ירי שנשמעו בצפון העיר. כמעט במקביל, שלושת השוטרים ברכב המוסווה הבחינו ברכב מזדה נוסע במהירות בדרך עפר הממוקמת בשטח חקלאי, ומיהרו לנסוע אחריו.
בכתב אישום שהוגש מאוחר יותר על ידי הפרקליטות נטען, כי נהג המזדה היה טאהר חאסקיה (32) ויחד איתו נסע איסלאם מנצור (37), שניהם מטירה. לפי כתב האישום נגד השניים, המעקב הזה הסתיים בירי ובפציעה קשה של אחד השוטרים.
מכתב האישום המקורי, שהוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת ימ"ר מרכז, עולה כי הנאשמים שקשרו לבצע ירי לעבר יעד כלשהו, נפגשו באותו לילה סמוך לחלקה חקלאית השייכת לבני משפחתו של מנצור. את מכשירי הטלפון שלהם הותירו סמוך לבית שליד החלקה החקלאית, ואז גם שינו את מספרי הרישוי בלוחיות הרישוי של הרכב, באמצעות סרט דביק בצבע שחור. מחקירת הימ"ר עלה, כי הם הצטיידו בכלי נשק דמוי רובה סער M16 עם כוונת לייזר, ובשתי מחסניות תואמות מלאות בכדורים. לבושים במעילים כהים, מסכות סקי על ראשיהם וכפפות לידיהם – השניים יצאו לדרך.
במהלך המעקב של הבלשים אחר הנאשמים, חאסקיה פנה ימינה בעיקול בדרך עפר, וירד מהדרך בנסיעה לאחור סמוך לבתי מגורים. לטענת הפרקליטות, כאשר הרכב של הבלשים התקרב, חאסקיה הבין שמדובר בשוטרים, ולכן הסיר את המסיכה מעל פניו וראשו. אלא שאז הבחינו השוטרים במנצור כשהוא רעול פנים. שניים מהשוטרים יצאו מהרכב והחלו להתקרב לעבר רכבם של הנאשמים. מכתב האישום עלה, כי מנצור יצא מהרכב עם הנשק, ולמרות שאחד מהשוטרים צעק "עצור", הוא ירה לעברם מספר כדורים ממרחק קצר. אחד השוטרים נפצע בידו, בעוד שהשוטר השני, בתגובה לירי, שלף אקדח וירה לעבר מנצור. בכתב האישום נטען כי מנצור ירה ממרחק קצר מספר כדורים לעבר השוטר עם האקדח, שנפל פצוע. מנצור, כך נטען, המשיך לירות ממרחק קצר ופגע בראשו של השוטר.
לפי הפרקליטות, מנצור חדל מהירי לאחר שרוקן את מחסנית הנשק, ובסך הכל ירה לעבר השוטרים 14 כדורים. בכתב האישום נטען כי לאחר מכן חאסקיה נמלט עם הרכב, בעוד שמנצור נמלט רגלית כשבידו הנשק, והשליך אותו במהלך מנוסתו. הבלשים התכוונו לרדוף אחר השניים, אך כאשר הבינו שחברם נפצע בראשו, הכניסו אותו מיד לרכבם, חסמו את הדימום ופינו אותו בדחיפות לבית החולים בילינסון.
הפרקליטות טענה כי לאחר הבריחה חאסקיה הותיר את הרכב בדרך עפר והמשיך בהימלטות רגלית, ובדרך פגש את מנצור. נטען עוד, כי בדרך לבית הוריו של מנצור השניים שרפו את בגדיהם והתקלחו. בהמשך, כך נטען, נסעו לבית שבו הותירו את מכשירי הטלפון שלהם. בהמשך סיכמו השניים כי חאסקיה יגיש תלונה כוזבת במשטרה על גניבת רכב. מנצור הבטיח לחאסקיה שיפצה אותו אם "יחזיק מעמד" בחקירה במשטרה. לאחר מכן מחק חאסקיה ממכשיר הטלפון שלו את רישומי השיחות מליל האירוע.

הבלש א' (32) נפצע קשה, בעוד שחברו, הבלש ר' (24), פונה במצב קל לבית החולים מאיר. א' היה נתון בסכנת חיים ונזקק לניתוח ראש דחוף, וגם לאחר הניתוח נותר במוחו רסיס ירי בשל הסכנה הכרוכה בהוצאתו. כתב האישום שהוגש ביוני אשתקד לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד ייחס למנצור שתי עבירות ניסיון רצח, בעוד שחאסקיה הואשם בשתי עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. שניהם הואשמו גם בקשירת קשר לפשע, נשיאת נשק ותחמושת, שינוי זהות רכב ושיבוש הליכי משפט.
ההליך המשפטי נגד השניים התנהל בנפרד, בעיקר מאחר שחאסקיה הפליל את שותפו לעבירות. סנגוריו של חאסקיה, עורכי הדין אבי כהן ופרידה וול, הציגו קשיים ראייתיים שונים בתיק החקירה, וטענו כי מרשם מודה בשיבוש, אך מכחיש נשיאת נשק. הסנגורים הוסיפו כי חאסקיה לא קשר לפגוע באף אחד וגם לא רצה שמנצור יפגע בשוטרים. לדבריו, את הנשק הביא מנצור, ולמעשה – כל מעשיו של חאסקיה היו בהוראתו של מנצור, ממנו חשש ביותר. במהלך הליך גישור, הפרקליטות דחתה את הבקשה לתיקון כתב האישום ומחיקת העבירות החמורות, והודיעה כי בכוונתה לדרוש עונש של שמונה שנות מאסר.

בהיעדר הסכמה החל משפט הוכחות. מעל דוכן העדים נחקרו שלושה קצינים מימ"ר מרכז, וגם חאסקיה עצמו העיד. בתום פרשת ההגנה ובטרם הסיכומים, עקב קשיים ראייתיים השופטת מיכל ברנט רמזה לפרקליטות כי בכוונתה לזכות את הנאשם מעבירות של חבלה חמורה, קשירת קשר ושינוי זהות של הרכב.
הסנגורים פנו בשנית לפרקליטות, ובמהלך דין ודברים בין הצדדים הסכימה המדינה להסדר טיעון, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן. חאסקיה הודה והורשע בנשיאת נשק ושיבוש. עם זאת, הצדדים לא הסכימו על העונש.
הפרקליטות עתרה לגזור על חאסקיה בין 36 ל-66 חודשי מאסר בפועל, תוך שהדגישה את חומרת מעשיו ועברו הפלילי, הכולל גם עבירת נשק.
הסנגורים הזכירו כי חאסקיה הפליל את מנצור, וביקשו להסתפק בשמונה חודשי מאסר – תקופה זהה לזו בה שהה במעצר מאז המקרה. לטענת הסנגורים, למרשם נעשה עוול. "השתלשלות החקירה בתיק והפללת הנאשם את מנצור תביא לכך שהנאשם ומשפחתו יהיו בסכנה תמידית", ציינו הסנגורים והדגישו את נסיבותיו האישיות של חאסקיה והעובדה שהוא מתנדב ועוזר לנזקקים, ובעל פוטנציאל שיקומי.
לדוכן העדים עלתה גם אמו של חאסקיה, שסיפרה כי המשפחה קיבלה איומים מצדו של מנצור. לטענתה, המשפחה חיה בפחד ומנצור אף שלח אל בנה אנשים שהיכו אותו בעת שהיה במעצר. האם העידה שבני המשפחה לא יוצאים מהבית וסיפרה כי בנה הורשע בעבר בהחזקת לבנת חבלה מאחר ש"לקח על עצמו את התיק" שבו מנצור היה אמור להיות מואשם – טענה שהפרקליטות בודקת.
השופטת ברנט ציינה כי אין ספק שעונש מאסר בפועל יפגע בנאשם שבשנים האחרונות ניהל אורח חיים נורמטיבי. לדברי השופטת, הנאשם לא רק שנטל אחריות על מעשיו, אלא הוסיף וסייע ליחידה החוקרת להגיע למבצע העיקרי. השופטת הוסיפה כי מכתב האישום המתוקן עולה שהנאשם לא הצטייד בנשק מראש, ולמעשה נקלע לסיטואציה ולא היתה לו כל שליטה על מעשיו של מנצור, או ציפייה לאופן בו יפעל.
בסיכומו של דבר, השופטת הטילה על חאסקיה 18 חודשי מאסר בפועל שיחושבו מיום מעצרו באמצע חודש מאי, מאסר על תנאי וחילוט רכבו.
יש לציין כי עניינו של מנצור, המיוצג על ידי עו"ד איהאב ג'לג'ולי, טרם הסתיים.











