כבר על הסיפתח של המלך (IL RE) – סדרת כלא איטלקית קשוחה, הדוקה, מרתקת וסופר-מומלצת, הצופה מקבל הצגת תכלית מיהו ברונו טסטורי (לוקה זינגארטי), המפקד האימתני של כלא סן מיקלה באיטליה. זה קורה כשסוהריו הצייתניים תופסים אסיר במקלחת ומנערים אותו עירום כביום היוולדו על גג הכלא, כשרגליו כלפי מעלה. ברונו מגיח מאחוריו אחרי כמה ניעורים מפחידים מוות, ונוזף קשות באסיר, כי גונב לאוזנו שהוא "עושה בעיות" לאחד מסוהריו. מהרגע הזה, אם האסיר הסורר לא רוצה למצוא עצמו מפוצפץ על רצפת חצר האסירים, הוא חייב לציית אך ורק להוראותיו, כי לא יהיה לו עוד צ'אנס.
בדיוק באותו לילה אפל, ניקולה יאקארינו (ג'ורג'יו קולאנגלי) – סגן מפקד הכלא והחבר הכי קרוב של ברונו במשך 30 שנה – מושלך מגג הכלא על ידי דמות מסתורית המגיחה מאחוריו במפתיע. בבוקר נמצאת גופתו מפוצפצת על רצפת חצר האסירים, כשחריץ עמוק ומדמם של סכין חדה שיספה את גרונו.
שעתיים לפני שהוא מודיע לתובעת המחוזית על הרצח פוקד ברונו על סוהריו לעשות חיפוש מהיר בתאים ולחשוב דרך הראש. לא דרך התחת. במקביל הוא מנסה לברר במהירות מה בדיוק השתבש בממלכתו. אחרי שהסוהרים אוספים מתאי האסירים את כל תכולתם, הוא מצווה עליהם להחזיר להם את חפציהם האישיים ולהשאיר אצלו את הסמים, הכספים, הסכינים ושאר ראיות מחשידות שעשויות להחשיד גם אותו.
במקביל הוא מנסה לחקור בכוחות עצמו מי רצח את סגן מפקד הכלא, שהיה בן אדם נוח, מקובל ואהוב, גם על הסוהרים וגם על האסירים. הוא קורא אליו את האסיר לצקוביץ' (איוואן פרנק), הסייען והדילר שלו בכל הנוגע לסחר האינטנסיבי בסמים שהוא מנהל בכלא. לצקוביץ' טוען שאין לו מושג מי רצח את ניקולה, מבהיר שבכל מה שקשור לסמים "הכול כרגיל", שולף מכיסו חבילה כבדה של כסף ומעביר לברונו, שתובע ממנו להפטר מהסמים לאלתר. "אולי ככה נמצא את הרוצח כמה שיותר מהר".
"אבל נשארו לי 150 גרם", מתחנן לצקוביץ'.
"תזרוק אותם לאסלה", מצווה עליו ברונו.
כעבור כשעה מופיעה בכלא התובעת המחוזית לאורה לומברדו (אנה בניוטו), חמושה במפקח פלגריני, ומתחילה לחקור את פרשת הרצח המסתורי בכלא השמור ביותר באיטליה, שבין חומותיו נטולי התקווה כלואים האסירים המסוכנים ביותר באיטליה, כולל מוסלמים ג'יהאדיסטים שזוכים בכלא לחופש פולחן ותפילות לאללה הוא אכבר.
ברונו מבטיח לשתף פעולה עם התובעת הקשוחה והחשדנית, אבל במקביל מנהל חקירה עצמאית, לפני שהתובעת תסיר את הלוט מעל ממלכת הפשע שהוא מנהל ביד ברזל בכלא, שם הוא מיישם את רעיון הצדק האישי שלו: מערכת המורכבת משחיתות וטובות הנאה.
כשהתובעת מתעניינת אצלו, כבדרך אגב, מדוע לקח לו שעתיים להודיע לה על הרצח, הוא מיתמם ופולט: "אם דבר כזה יקרה לך, תגלי שלהתקשר למשטרה זאת לא העדיפות הראשונה שלך".
"אני מבינה שהייתם חברים קרובים", מעירה התובעת.
"היינו הרבה יותר מחברים", משיב ברונו ומוחה דמעה.
בסוף הפרק הראשון של "המלך" מספיד ברונו במילים נרגשות את סגנו: "אבא שלי נהג לומר, כשאתה עומד מול המוות, אתה צריך להיות בשקט ולהוריד את הכובע. הוא צדק. כי אם המוות מותיר אותנו ללא מילים, הוא נותן לנו זמן לחשוב – על עצמנו, על אחרים, על החיים. על המשמעות של הכול. ופה, הכול דומה למוות. יש פה הרבה זמן לחשוב. ועבורנו, האנשים שחיים בכלא, דברים שקשה להגדירם, שאי אפשר לתפוס אותם בחוץ, נעשים לאט לאט ברורים יותר. ניקולה היה הנשמה של סן מיקלה. הוא אמר לי: 'להבין זה לא אומר לסלוח, ולסלוח זה לא אומר לשכוח. לעולם לא אשכח אותך אמיגו. ולעולם לא אסלח'".
רגע אחרי לוחש לו אחד הסוהרים משהו באוזן. נדמה שברונו מוטרד מהלחישה. כשהוא מגיע לתא של לצקוביץ', הוא מוצא אותו תלוי.
ואם כל זה קורה רק בפרק הראשון של "המלך", יש בהחלט סיבה טובה לא לדלג מעל אף אחד מעשרת פרקיו.
"המלך", סלקום TV
