פחות משנה לאחר הגשת כתבי אישום, בבית המשפט הוצג הסדר טיעון בעניינם של שני תושבי ג'לג'וליה שהואשמו, ביחד ובנפרד, בעבירות סחיטה וירי – כל אחד על פי חלקו.
בספטמבר אשתקד הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום נגד אסיר משוחרר מג'לג'וליה בשם עבד אל לטיף עודה (27). הואשם עמו גם עלאי עודה, אחיינו של קוטייר עודה המוגדר על ידי המשטרה והפרקליטות כראש ארגון פשע.
כתב האישום המקורי ייחס לשניים סחיטה באיומים של אדם שלווה מהם כספים, תוך שהציגו את עצמם כשליחיו של קוטייר. הפרקליטות טענה כי למרות שהלווה רצה להחזיר את כל הסכום שלווה, הנאשמים דרשו ממנו סכומים נוספים, ירו על מכוניתו ואיימו: "נפגע באשתך ובילדים".
בכתב האישום נטען כי סוחר רכב שהיה במצוקה כלכלית פנה ל-ב', שהכיר לו את עבד אל לטיף העוסק בהלוואות בריבית. הסוחר לווה כ-80 אלף שקל לשלושה חודשים, בריבית חודשים של עשרה אחוזים. נטען כי כחודש ממועד לקיחת ההלוואה, ולאחר שהתקשה לאתר את עבד אל לטיף, הסוחר איחר בתשלום ועבד אל לטיף דרש ממנו סכומי כסף גבוהים של ריבית עבור כל יום איחור בהחזר.
בנוסף נטען, כי כחלק מניסיונותיו להשיב את כספי ההלוואה, הסוחר מסר לעבד אל לטיף רכב וביקש להעביר לו את מלוא הסכום, אולם הוא סירב ויחד עם עלאי דרש ריבית מוגדלת, תוך שקצב לוח זמנים. השתלשלות זו הובילה למסכת סחיטה עד שב-14 באוגוסט אשתקד, סמוך לחצות, נורו שמונה כדורים לעבר הרכבים של הסוחר ושל שכנו.
לטענת הפרקליטות בכתב האישום המקורי, לאחר מעצרם של השניים סיפר הסוחר כי ב' סיפר לו שהתקשרו אליו ואמרו לו כי "קוטייר עודה ביקש שיסגור את הסיפור".
התשתית הראייתית נגד הנאשמים התבססה על עדויות שנגבו, הודעות טקסט, האזנות סתר, ממצאים ממכשירי טלפון ניידים, מחקרי תקשורת, דוחות פעולה של השוטרים וראיות נוספות.
הסנגוריות, עו"ד שני מורן ועו"ד תום הלפרין, הצביעו על קשיים ראייתיים לקשר של הנאשמים לאירוע הירי הנטען, ובין היתר העלו טיעונים ביחס למקום הימצאם של השניים בעת האירוע – מה שהחליש את התשתית הראייתית נגדם.
בסופו של דבר הגיעו הצדדים לאחר הליך גישור להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום המקורי.
במסגרת ההסדר צירף עלאי תיק נוסף. בתיק זה, שהוגש בנובמבר אשתקד נגדו ונגד סיף אלדין עודה (22) מג'לג'וליה, יוחסו להם במקור שלושה אישומים שונים של נשיאת נשק ושני אירועי ירי, ביניהם מקרה הירי לעבר אזור הסמוך לבית מגוריו של העבריין יצחק בר מוחא ביבנה.
התשתית הראייתית נגד השניים התבססה על איכונים, ממצאים מטלפונים, עדויות שכניו של בר מוחא ששמעו את הירי וראו רכב שנמלט, צילומי אבטחה, מחקרי תקשורת, ממצאים פורנזיים שונים וראיות נוספות.
בעוד עלאי צירף את התיק במסגרת ההסדר, לגבי סיף אלדין ההליך המשפטי עדיין נמשך, מפני שהואשם באישומים נוספים פרט לאלו שיוחסו לעלאי.
סופו של דבר, בתיק הראשון – עבד אל לטיף ועלאי עודה הורשעו על ידי השופטת הדס רוזנברג שיינרט בסחיטה באיומים, בעוד שאל לטיף הורשע גם בסחיטה בכוח. במסגרת התיק שצירף, עלאי הורשע גם בסיוע לנשיאת נשק וסיוע לירי מנשק חם באזור מגורים.
השופטת ציינה את הטעמים שעומדים בבסיס ההסדר: הנאשמים נטלו אחריות ללא צורך בשמיעת ראיות, חסכו זמן שיפוטי ובצורך לשמוע את עדות הקורבן, שההסדר הושג על דעתו.
השופטת הוסיפה כי לולא ההסדר, מן הראוי היה להטיל על הנאשמים עונשים חמורים מאלה שגובשו במסגרת ההסדר. בסופו של דבר היא קבעה כי ההסדר מאזן בצורה סבירה בין האינטרס הציבורי לבין טובת הנאשמים.
בהתאם להסדר, השופטת גזרה על עבד אל לטיף 18 חודשי מאסר ועל עלאי 21 חודשי מאסר. כמו כן, הוטלו על כל אחד מהם מאסרים מותנים וכל אחד מהם חויב בתשלום פיצוי של 5,000 שקל לקורבן. בנוסף הם נקנסו ב-5,000 שקל.
הסדר בדיחה, בן אדם מודה שירה בנשק ומקבל 21 חודשי מאסר וקנס 5000
לא פלא שהערבים משתלוללים במדינה….
תעשו חוק על אחזקת נשק 10 שנים בית סוהר תראו איך אין עבריינים במדינה
ירי על בן אדם 20 שנה
רצח מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה