על רקע המתקפות הקשות על רשויות אכיפת החוק, חיזוק נציבות הביקורת על הפרקליטות והתביעה המשטרתית חיוני לשיקום אמון הציבור במערכת המשפט. כך כתב נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, בדוח סיכום שנתי שהגיש היום (17 אוגוסט).
בשנת 2019 בירר רוזן 633 פניות, מתוכן 435 תלונות – עלייה של כ-20 אחוז משנה קודמת. רבע מהתלונות נמצאו מוצדקות, בהן 66 תלונות מוצדקות נגד הפרקליטות, 15 תלונות נגד התביעה המשטרתית, 10 נגד תובעים עירוניים ואף חמש תלונות נגד היועץ המשפטי לממשלה.
בשליש מההחלטות בתלונות המוצדקות, רוזן הגיש המלצות מערכתיות-אופרטיביות לשינוי נהלים בפרקליטות או במשטרה, למרות שהוסמך לטפל בתלונות נקודתיות בלבד, בעקבות מאמץ הפרקליטים לגמד את הביקורת בימי המאבק מול הנציבה הקודמת הילה גרסטל.
נשאלת השאלה, עד כמה הדוחות של רוזן אפקטיביים?
מהדוח עולה כי חלק משמעותי מהמלצותיו יושמו, נמצאות בשלבי יישום או שקיימת התחייבות לכך על ידי הפרקליטות והמשטרה. מדובר בהמלצות בתחומים של שמירה על זכויות חשודים ונאשמים; העברת חומרי חקירה לידי ההגנה; מניעת עיכוב והשתהות בטיפול בתיקים, הרחקת שוטרים שסרחו משורות המשטרה ועוד. "הנציבות מקפידה לעקוב אחר יישום כלל ההמלצות", נמסר. עם זאת, היו מקרים שהפרקליטות דחתה בגלוי המלצות של רוזן, כמו בעניין תיעוד "רענונים" (ראיונות) של עדי תביעה.
מאז שנת 2017 מונחת על שולחן משרד המשפטים הצעת חוק של רוזן המבקש לחזק את סמכויותיו, באמצעות מתן תוקף ברור וחד משמעי להמלצות הנציב, ועיגון סמכותו לפתוח בבירור יזום של סוגיות מהותיות וכשלים חמורים ולברר תלונות מגופים ציבוריים. בינתיים, מדיניות רוזן היא להרחיב את "גבולות הגזרה" שלו דה-פקטו, ולהפוך את בירור התלונות הנקודתיות למנוף לשידוד מערכתי.
לצד המלצות רוחביות בולטות שאכן מניעות שינויים במערכי התביעה, רוזן אינו מרבה יחסית במתן המלצות על נקיטת צעדים אישיים נגד פרקליטים ותובעים. כפי שהוא הבהיר בעבר, הוא מעוניין יותר בתיקון כשלים מערכתיים מאשר בעריפת ראשים שעליה ימליץ לדבריו רק במקרים של פעולה בזדון של תובע, כגון הטעיה מכוונת של בית המשפט – והיו מקרים כאלה.
המקרה הבולט הוא הדחתה של ראש מערך התביעות באגף התנועה של המשטרה, ניצב משנה שרית פיליפסון, שהועברה מתפקידה על ידי מ"מ המפכ"ל, לאחר שרוזן קבע כי התביעה שיקרה במכוון לבית המשפט לתעבורה והסתירה ממנו עובדות מהותיות בתיק מצלמות המהירות שניהל עו"ד תומר גונן. כבר שדווח בעבר, היועמ"ש אף בוחן פתיחת חקירה פלילית נגד נצ"מ פיליפסון.
החלטות בולטות של רוזן מהדוח השנתי. האם ההמלצות יושמו?
טוען מעצרים של מרחב דן מסר הצהרה שקרית לבית המשפט בעניין שעת הגשת בקשת הארכת מעצר שנייה, לאחר שמעצרו החוקי של עצור פקע. בעקבות תלונת עו"ד מנחם רובינשטיין, ולאור המלצת רוזן, המשטרה מסרה כי טוען המעצרים אורי וולף הושעה מהתפקיד למשך שנה וננקטו נגדו הליכי משמעת.
טוען מעצרים במחוז צפון הטעה את בית המשפט בדיון במעצרו של עורך דין שנעצר בחשד להחזקת מקום לזנות. טוען המעצרים טען כי המשטרה ביקשה צו מעצר מראש בעניין העורך דין, בעוד שלא ביקשה צו כזה. בנוסף, בדיון בערר המשטרה לבית המשפט המחוזי על שחרורו של עורך הדין, ניפחה התביעה את בקשת המעצר והוסיפה עבירות פיקטיביות של סחר בנשים, שלא הוזכרו בפני בית משפט השלום, במטרה לקבל ימי מעצר נוספים (שלא קיבלה). רוזן הגיע למסקנה כי לא היתה הטעיה של בית המשפט בזדון, ולאור זאת המליץ לראש אגף חקירות לשעבר גדי סיסו רק על הפקת לקחים.
ניגוד עניינים של תובע – ושוב מדובר באגף התנועה. התובע ניהל תיק פלילי כשמולו סנגור, אותו שכר התובע בעניין אישי שלו, לצורך ייצוגו בעתירה מנהלית שהגיש נגד משטרת ישראל. רוזן קבע כי לא מצא עדות למשוא פנים של התובע, אך היה עליו למשוך ידיו מידית מתיק התעבורה, לאחר ששכר את שירותי הסנגור, ולדווח על ניגוד העניינים שלו למפקדיו. גם במקרה זה ניתנה המלצה מערכתית, וראש חטיבת התביעות דדו זמיר הודיע לרוזן כי הביא את המקרה בפני סגל הפיקוד וכלל התובעים.
כתיבת דוחות פעולה שקריים על ידי שוטרים. בעקבות תלונה על שוטר שנגח בעצור ופוטר, ועל שותפתו למשמרת שכתבה דוח פעולה כוזב וטייחה את תקיפת העצור מבלי שננקטו נגדה צעדים – רוזן המליץ כי כל שוטר שיורשע בשיבוש חקירה יפוטר לאחר דין משמעתי או פלילי. מ"מ המפכ"ל מוטי כהן הודיע כי שוטרים החשודים בתקיפה ובשיבוש, יורחקו ממגע עם אזרחים עד קבלת החלטה בעניינם.
ועוד החלטה טרייה של רוזן מאתמול – בעניין תיעוד תיקי חקירה נגד שוטרים שנסגרו. רוזן קבע כי המשטרה מפלה בין אזרחים לשוטרים בכל הנוגע לרישום תיקים סגורים. כאשר חקירת מח"ש נגד שוטר נסגרת מחוסר ראיות, התיק נסגר ללא זכר או רישום כלשהו. לעומת זאת, כאשר נסגר תיק פלילי כנגד אזרח מהשורה בגין חוסר ראיות, מתבצע רישום אוטומטי של התיק הסגור במרשם המשטרתי.
תלונה בעניין הגיש עו"ד אייל אבולפיה. רוזן דחה את עמדת הפרקליטות בעניין וקבע: "ספק רב אם ניתן להשלים עם מצב בו כאשר ישנן תלונות הדדיות בין שוטר לאזרח, הדברים יירשמו ויתועדו לחובתו של האזרח, והשוטר ייצא בלא כלום". לדברי רוזן, "הדברים מקבלים הטעמה מיוחדת, נוכח ההערכה הרווחת כי בכל מקרה בו מתלונן אזרח על תקיפת שוטר, מוצא עצמו זה במהרה כחשוד בתקיפת השוטר", רוצה לומר ששוטרים מדביקים לאזרחים פעמים רבות חשד שווא כדי להתגונן מתלונה, והתיק נגד האזרח יירשם במידה ונסגר שלא מחוסר אשמה, בעוד התלונה נגד השוטר תימחק לעולם. "בהעדר רישום משטרתי, מיטשטשת הדרך לעקוב ולפקח אחר אנשי אכיפת החוק, אשר יכול ועושים לרעה בסמכויותיהם", כתב הנציב.
המלצות בולטות לפרקליטות – 2019
תיקון הנחיית פרקליט המדינה בעניין העברת חומרי חקירה לצדדים שלישיים: עו"ד בני כץ התלונן כי המחלקה הכלכלית בפרקליטות מסרה חומרי חקירה מתיק פתוח לפני הגשת כתב אישום, למתלוננים שבמקרה זה היו גופי תקשורת גדולים וחזקים כגון קשת והוט. גופי השידור ביקשו וקיבלו חומרי ראיות מחקירה מתנהלת נגד חשודים בהעתקה ושידור פיראטי של הערוצים למנויים בחו"ל. רוזן דחה את ההסברים הסותרים שנתן מנהל המחלקה דן אלדד – והמליץ על תיקון הנחיית פרקליט המדינה כך שיהיה ברור שאין להעביר חומרי חקירה טרם סיומה לצד כלשהו, אלא במקרים חריגים ביותר. המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר עדכן את רוזן כי ההנחיה תוקנה בהתאם.
כתיבת הנחיית פרקליט מדינה בעניין מדיניות הגשת כתבי אישום בעבירות איומים. הפרקליטות הודיעה כי אימצה המלצה של רוזן לקביעת הקריטריונים להעמדה לדין, בעקבות תלונה על התנהלות התביעה המשטרתית שהעמידה לדין בגין איומים נאשם מבוגר, שמעשיו היו ברף הנמוך.
עדכון הרישום הפלילי. מבירור תלונות עלה כי הרישום הפלילי עליו מסתמכים בפרקליטות, במשטרה ובבתי המשפט – אינו עדכני ומדויק. רוזן המליץ להוציא הנחיה מחייבת לכל התובעים, כי עליהם לוודא שדיווחם בסיום טיפול בתיקים נקלט במערכת. כפועל יוצא, החלה הפרקליטות בשליחת "מכתבי סגירה" לחשודים ולמתלוננים, המודיעים להם על החלטת סגירה עוד בטרם החזרת התיקים למשטרה לצורך דיווח למרשם הפלילי.
מעקב אחר השלמות חקירה. בעקבות תלונות על שיהוי ארוך בטיפול בתיקי פרקליטות, התברר כי תיקים מתעכבים שנים בשל החזרתם להשלמות חקירה, שאיש אינו עוקב אחר קצב ביצוען. רוזן המליץ על הנחיה לפיה בתקופה בה תיק מצוי בהשלמת חקירה, ייקבע גורם בפרקליטות שיפקח על התקדמותו. היועמ"ש הודיע כי מתקיימת עבודת מטה בעניין.
מחדל מערכתי בטיפול בעררים על סגירת תיקים. בעקבות תלונה של עו"ד אורית חיון, רוזן מצא שערר על סגירת תיק אלימות חמור במשפחה שכב בפרקליטות מבלי שהועבר לטיפול מחלקת עררים במשך יותר משנה. בעקבות המלצת רוזן, המשנה לפרקליט המדינה הודיע כי הפרקליטות הציבה יעד לקיצור זמן הטיפול בעררים ותקפיד על מעקב.
ועוד על מיצוי זכויות בעררים: הפרקליטות קיבלה את עמדת רוזן למסור בכתב למתלוננים את עיקרי הנימוקים בהחלטות סגירת תיקים. בעקבות תלונה נוספת של עו"ד פיני פישלר, בעניין קצינה שהתלוננה נגד מפקדה על שעשה שימוש בעבודה אקדמית שלה, קבע רוזן כי הודעות על החלטת סגירת תיקים יש לשלוח בדואר רשום.
עבודת מטה לקביעת פירוט פרפרזות (תמצית ראיות חסויות) הנמסרות להגנה: תלונה הוגשה לרוזן על ידי עו"ד קובי סודרי, בעקבות זיכויו של רכז המודיעין גלעד גרנביץ בבית המשפט מעבירות שוחד. רוזן ביקר בדוח את מח"ש על העלמת האזנות סתר מההגנה, אי-תיעוד מגעים להסכם עד מדינה בתיק ומסירת ידיעות לא נכונות לבית המשפט. בסיכום הדוח המליץ רוזן לפרקליטות על פרסום הנחיה בעניין סיווג ומיון האזנות סתר, והיקף הפירוט הנדרש בפרפרזות אודות חומר חקירה עליו מוטל חסיון. לרוזן נמסר כי הנושא הועבר לבחינת המשנים ליועמ"ש ולפרקליט המדינה, אשר התחייבותם מעורפלת: עדכון יתקבל בסיום "עבודת המטה".
