היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מאמצת את עתירת התנועה לאיכות השלטון, ומבקשת מבג"ץ להורות על ביטולו של "חוק הנבצרות החדש", שלדבריה חוקקה הקואליציה "כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט".
בחודש מרס אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד הממשלה, העוסק בהסדר הנבצרות. התיקון צמצם את עילות הנבצרות של ראש ממשלה לטעמים של אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד, וקבע דרישת רוב חריגה בממשלה ובכנסת לשם הוצאת ראש הממשלה לנבצרות.
התנועה לאיכות השלטון טענה כי רה"מ בנימין נתניהו מפר הסדר ניגוד עניינים שאושר על ידי בג"ץ והיה למעשה תנאי לכהונתו תחת כתב אישום, כאשר התנאי המשפטי הוא שלא יעסוק אישית בעניינים משפטיים העשויים להשפיע על עניינו.
היועמ"שית מיארה מסרה בתגובה לעתירה לבג"ץ כי לעמדתה, הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה כדי "לחסן" את ראש הממשלה מאכיפת ההסדר המשפטי שקיבל תוקף של פסק דין – ועל כן דינה של החקיקה להתבטל.
ראשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות כתבו: "בבחינה של מכלול הנסיבות, ענייננו בתיקון חוקתי פגום מיסודו.
"תוצאתו הינה תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות".
לדברי היועמ"שית, החקיקה מנוגדת גם לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, ועל ראש הממשלה חל "השתק שיפוטי" מלטעון אחרת, לאחר שחתם על ההסדר המגביל אותו מעיסוק בעניינים משפטיים, ולאחר פסיקת בית משפט שקבעה כי הפרשנות שביקש נתניהו לתת להסדר מופרכת.
עו"ד מיארה מוסיפה בחריפות כי "חוק הנבצרות כפי שנחקק בחודש מרס נועד לאפשר את מעורבותו של ראש הממשלה בקידום חקיקה, שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן העולה כדי קיצון של שימוש לרעה בסמכות".
נוכח זאת, מבקשת היועצת המשפטית לממשלה כי בג"ץ יוציא צו על-תנאי, שיורה לכנסת ולנתניהו "ליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון חוק היסוד", ובשלב הבא לעמדתה יש להוציא צו מוחלט שיבטל את החוק.
ההסדר שנקבע ב-2020
הסדר ניגוד העניינים החל על נתניהו דרש מניעת עיסוק בדרכי מינוי וסיום כהונה של שופטים ובעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק; ומניעת קידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי.
ההסדר נקבע ב-2020 על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, לאחר שבג"ץ דן בעתירות נגד מסירת המנדט להרכבת ממשלה לנתניהו עקב כתב האישום.
בג"ץ, פה אחד על ידי 11 שופטים דחה את העתירות, וקבע כי הציבור אמר את דברו הדמוקרטי וכי אין הוראת חוק המונעת כהונה מראש ממשלה תחת כתב אישום. יחד עם זאת בג"ץ קבע כי הכהונה בנסיבות החריגות והרגישות האלה, תהיה תחת מגבלות בנושא המשפטי, ועל מנת למנוע שימוש לרעה בסמכות רה"מ.
מנדלבליט קבע הסדר שגידר את ההתערבות של נתניהו ברפורמות במערכת המשפט, שעשויות לשפר את מצבו, ובג"ץ אישר את ההסדר.
רק בממשלה הנוכחית כאשר היועמ"שית מיארה ביקשה לחדש את ההסדר, נתניהו התנגד. שר המשפטים יריב לוין הודיע כבר כי התערבות בג"ץ לאכוף את ההסדר או לבטל את "חוק הנבצרות" (ובכך להניף 'שוט' על ראש הממשלה שיחייב אותו לעמוד בהסדר המשפטי) יהיה דומה ל"הפיכה צבאית".
עו"ד מיארה כתבה לבג"ץ כי "מצב שבו חקיקת יסוד המעצבת הסדר משפטי (נבצרות) מרכזי וחשוב, שתכליתו רציפות שלטונית, מהווה אמצעי להסרת מגבלות מראש הממשלה, מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק.
"מתעורר חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט, המכונה הרפורמה המשפטית".
היועמ"שית מתריעה גם כי המדינה עלולה להכנס לוואקום שלטוני בשל החוק המסוכן, גם בעתיד ללא קשר למצב הנוכחי, וגם אם ראש הממשלה יהיה לא כשיר רפואית – בשל דרישת הרוב בחוק החדש.
לפי החוק, הוצאת ראש ממשלה לנבצרות תהיה רק בתמיכת שלושה רבעים מחברי הממשלה ו-90 חברי כנסת, במקרה שבו ראש הממשלה מתנגד להודעה.
לפי היועמ"שית, הדבר "עלול להביא למצב אבסורדי שבו ראש הממשלה לא יכול למלא את תפקידו, למשל בשל מצב רפואי קשה, אך מטעמים פוליטיים לא יימצא הרוב הדרוש להביא להכרזה על נבצרותו, תוך שבמצב שכזה המדינה תידרש לתפקד ללא ראש ממשלה.
"אף במצב תיאורטי שבו לא יהיה חולק כי ראש ממשלה אינו מסוגל מבחינה בריאותית למלא את תפקידו, יהיה צורך בגיוס רוב פוליטי חריג ביותר. מצב זה עלול להוביל לתקלה משטרית ולוואקום שלטוני, בניגוד לתכליות העומדות ביסוד הסדר הנבצרות עצמו".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא מסר בתגובה: "היועצת המשפטית לממשלה הזכירה פעם נוספת לכולם ששלטון החוק שולט גם בשלטון, ושבמדינה דמוקרטית יש בלמים ואיזונים בין הרשויות, ולכן החקיקה האנטי דמוקרטית תיפסל בשערי בג"ץ, במבצר זכויות האדם".
