בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 18 חודשי מאסר בפועל על הגניקולוג בני שכטר שהורשע בביצוע מעשים מגונים במרמה בשלוש מטופלות, במסגרת עבודתו כרופא ומטפל מיני.
השופטים טלי חיימוביץ, גרשון גונטובניק ואברהם הימן קבעו כי ד"ר שכטר רימה את המתלוננות, וביצע פעולות החורגות מגדר הטיפול המיני המקובל. עם זאת, בהכרעת הדין זיכו את הגניקולוג מעבירה של אינוס בנסיבות מחמירות, והרשיעו אותו בגין מעשים מגונים במרמה, העולים כדי ביזוי מיני.
השופטים כתבו: "הנאשם רופא גניקולוג בעל מוניטין, קיבל לטיפולו את שלוש המתלוננות, אשר התלוננו על בעיה רגישה של כאבים בעת קיום יחסי מין. הוא ניצל את האמון שנתנו בו המתלוננות, על רקע מעמדו המקצועי הבכיר, ואת חוסר הידע שלהן בדבר ההליך המקובל לטיפול בבעיה, וביצע בהן פרוצדורה שהיא מן הרגישות והאינטימיות ביותר בגופה של האישה, גירוי הדגדגן על מנת להביא לעוררות מינית. זאת עשה ביודעו כי פעולה זו חורגת מגבולות כל טיפול מקובל, וביודעו כי לא קיבל הסכמה מדעת של המתלוננות לביצוע הפרוצדורה החריגה.
"הנאשם ידע או צריך היה לדעת כי הבאת אשה לעוררות מינית במסגרת טיפול רפואי-מיני תגרום לביזויה המיני". עוד נקבע כי "הבאת מטופל לעוררות מינית איננה בשום אופן חלק מטיפול מיני ואינה אתית".
קו ההגנה של ד"ר שכטר היה כי המתלוננות טעו בתחושתן כי במהלך הטיפול הוא הפעיל מכשיר רוטט לגירוי הדגדגן, בעוד שלדבריו בוצע מגע בנרתיק שלא באמצעות רטט. "כל חריגה של הנאשם מטיפול מקובל, ללא הסכמה מפורשת, מהווה ניצול לרעה של מעמדו", כתבו השופטים. בנסיבות אלו, בוצע טיפול אסור.
עם זאת, לא נשללה טענת ההגנה כי הטיפול לא בוצע לסיפוק מיני של הרופא, אלא למטרה כנה. "קבענו כי עולה מהראיות כי תיתכנה סיבות מגוונות לביצוע המעשים, הקשורות בטיפול וברצון לקדם את רווחת המטופלות. יחד עם זאת, קבענו כי גירוי מיני של מטופלת במהלך טיפול, מבלי לבקש ולקבל את הסכמתה המודעת, גורם לביזויה. פרקטיקה כזו, גם אם יש בה כדי לשרת מטרה טיפולית כלשהי, היא אסורה, ומקיימת את יסודות עבירת מעשה מגונה במרמה".
הפרקליטות ביקשה לגזור על ד"ר שכטר 30 חודשי מאסר בפועל. במסגרת הטיעונים לעונש נמסרו תצהירי שלוש נפגעות העבירה, שהעידו על תחושת טראומה וחווית פגיעה מינית.
הסנגורים, עו"ד יניב שגב ועו"ד אורנת קמרון, הגישו מעל 40 מכתבים של מטופלות אחרות המודות לנאשם על הטיפולים במרפאתו ומתארות את אופיו הטוב. הסנגורים הדגישו בהתאם להכרעת הדין, כי המעשים לא נעשו לסיפוק היצר המיני של הרופא, אלא למטרות אחרות טיפוליות. ההגנה ציינה כי כתב האישום הוגש כתקדים בהיעדר כללים מחייבים של משרד הבריאות או האתיקה הרפואית לאסור את שיטת הטיפול שבחר הנאשם, וכי רק עכשיו משרד הבריאות קובע כללים כתובים בנושא (פרוטוקול לעבודת מטפל מיני).
הנאשם הוסיף בדבריו לבית המשפט כי סייע במסגרת עבודתו למאות זוגות בהתמודדות עם בעיות אינטימיות ולנשים שלא היו מסוגלות לקיים יחסי מין, ואשר המשיכו להגיע למרפאתו גם בשנים האחרונות, כי הן מרגישות בטוחות. בית המשפט ציין כי הרופא "הביע עצב ותסכול על כך שהמתלוננות חשו כי פגע בהן ובכבודן, לדבריו מעולם לא היתה לו כוונה לפגוע או לבזות ואילו היה חושב שהן היו עשויות להיפגע, היה נוקט בגישה טיפולית שונה".
השופטים סיכמו: "שקלנו לקולא במסגרת קביעת המתחם את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות. בנסיבות העניין סברנו כי יתכן והמעשים האסורים כשלעצמם, נעשו אגב הטיפול, בכוונות טיפוליות. בשים לב לכלל השיקולים, החלטנו להשית מאסר בפועל למשך 18 חודשים ופיצוי כולל של 145 אלף שקל למתלוננות".
עו"ד רוזי כבאז, מפרקליטות מחוז תל אביב שניהלה את התיק מסרה: "הפרקליטות ביקשה 30 חודשי מאסר בפועל, בית המשפט קבע אחרת וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר. אנו נלמד את גזר הדין ונשקול את צעדינו. חשוב להדגיש כי לאחר הרשעתו פעלה הפרקליטות מול משרד הבריאות לצורך התליית רישיונו".
