אפשר להוציא את "הצרות" מבלפסט, בירת צפון אירלנד, אבל אי אפשר להוציא את בלפסט מ"הצרות".
זה מה שקורה בסדרה "אורות כחולים" – דרמת משטרה אנגלית עטורת שבחים בהפקת ה-BBC, שכבר חודשה לעונה שנייה.
קצת רקע היסטורי: סכסוך הדמים הפוליטי בצפון אירלנד הידוע גם בשמו "הצרות" (The Troubles), התחולל מסוף שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-90 בין הפלגים האתנו-דתיים באוכלוסיית צפון אירלנד:
מצד אחד הרוב היוניוניסטי-פרוטסטנטי, שעשה הכול כדי לשמור על ההגמוניה האנגלית והאיחוד עם בריטניה.
מצד שני המיעוט הקתולי שדרש שוויון זכויות וחלקו אף קרא להתנתק מאנגליה ולהצטרפף לרפובליקה של אירלנד.
למרות שהסכסוך בין הקבוצות היה נדבך קבוע בתולדות האזור מאז המאה ה-17, הוא התפרץ במלוא אלימותו במהלך "הצרות", והתבטא במהומות רחבות-היקף ובטרור, שהצריכו את פריסת הצבא האנגלי בחבל הארץ ב-1969.
בשנים הבאות ניהלו גורמים קיצוניים משני הצדדים מסע טרור ואלימות נגד אויביהם, כולל פיגועים מדממים נגד כל סממני הממשלה האנגלית.
יותר מ-3,500 בני אדם נהרגו בסכסוך הדמים הזה שהגיע לקיצו ב-10 אפריל 1998 בזכות פעולות תיווך אישיות של ביל קלינטון, נשיא ארה"ב.
חתימת הסכם השלום מכונה "יום שישי הטוב" אבל גם "הסכם בלפסט" על שם העיר בה הוא נחתם.
אדריכלי ההסכם משני הצדדים, ג'ון יום ודיוויד טרימבל, זכו בפרס נובל לשלום לשנת 1998.
25 שנים אחרי עשרות השנים של המלחמות העקובות מדם בין האנגלים לבין האירים שהתמקדו בעיר בלפסט מגיעה סדרת משטרה שמלמדת על יחסי הכוחות והאנרגיות העוינות בין השוטרים האנגלים לבין הנתינים האירים, שנמשכו גם אחרי הסכם השלום, סצינות שהמשקל שלהן מזכיר לעיתים את יחסי הכוחות בין השוטרים הישראלים לבין התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים.
מלחמת הישרדות
גיבורי "אורות כחולים, הם שלושה שוטרים אנגלים חדשים בתקופת מבחן בתחנת בלקת'ורן של משטרת בלפסט אשר מוצמדים לשוטרים ותיקים כדי ללמוד את רזי המקצוע הקשוח תחת כל המורכבות של התנאים הפוליטים והחברתיים.
גרייס אלי בת 41 היא אם לנער מתבגר, שנפרדה מעבודתה כעובדת סוציאלית לטובת הסבה מקצועית לשוטרת.
טומי פוסטר הוא שוטר צעיר שהחליט לא ללכת לאקדמיה בעקבות הוריו, כי רצה לראות מהי עבודת המשטרה מנקודת מבט אנתרופולוגית.
אנני קונלון היא שוטרת צעירה, שנאלצה לצאת מהבית בלחץ הוריה האלימים, ומתאמצת בכל הכוח להסתיר את האלכוהוליזם הזורם בדמה.
שלושתם נאבקים תחת הלחץ האדיר של התפקיד המחוספס שהם העמיסו על כתפיהם, ורוב הסיכויים הם שלפחות אחד מהם לא ישרוד במקצוע התובעני.
הסדרה מסופרת דרך עבודתם המשטרתית הרגילה, עצירת מכוניות חשודות של אזרחים ועבריינים אירים קשוחים והתערבות בסכסוכי שכנים עוינים למשטר.
הדברים מתחילים להסתבך מול אנג'לה מאקל, אם חד הורית לא יציבה בנפשה, שבנה ג'ורדי מאקל נסחף לחיי פשע בחסות משפחת הפשע מקינטיייר האימתנית.
השוטרים הזוטרים האומללים מתקשים מול העבריינים המקומיים אבל במקביל הם מסתבכים עם סוכני MI5 (המקבילה האנגלית לשב"כ), שמכונים במשטרה "הכוסיות הערמומיות" וכולם יודעים על נוכחותם הלא רשמית בשטח.
הלחץ עצום, אבל אם ייכנעו לו, לא ישרדו את תפקידם במקום העבודה החדש שלהם.
לעתים קרובות השוטרים הטירונים אינם יודעים מהי מידת הסכנה שבה הם נמצאים, או על מי הם יכולים לסמוך.
איך זה להסתיר את העבודה שלך מהשכנים, חברים, אפילו משפחה?
איך אתה מבחין בין מי שצריך את עזרתך, לבין מי שרוצה שתמות רק בגלל המדים שאתה לובש?
לכל שוטר במבחן צמוד מנטור:
ג'רארד (ג'רי) קליף חונך את טומי
רטין מק'אן את גרייס
הלן מקנילי את אנני קונלון.
המנטורים הם השוטרים הוותיקים שמלווים את החדשים, כל אחד עם סיפורו האישי והחוויות שעיצבו את השוטר שהוא עכשיו, ואף אחד מהם אינו באמת כמו שהוא נראה.
בנק המטרות
שלושת השוטרים הירוקים עושים את טבילת האש שלהם, תרתי משמע, וחושפים זרמים טקטוניים פוליטיים תת קרקעיים, שעדיין מבעבעים ומאיימים להטביע את בלפסט בדם אש ותימרות עשן.
עד שזה יקרה – או שלא – נחשף חשוד השייך לבנק המטרות של "מבצע גוליבר": מבצע חשאי הנרקם במשטרת בלפסט במטרה לחסל תא טרור מחתרתי בראשו עומד ראש משפחת הפשע ג'יימס מקינטייר, מפקד מיליציה מקומית חמושה העומדת מאחורי פשעים ועבירות הקשורות ישירות למחתרת הטרור האירית, שטרם השלים סופית עם הסכם "יום שישי הטוב" שהביא קלינטון.
אחרי חודש התנסות בשטח שלושת טירוני המשטרה מוזמנים לשיחה אצל מפקדת התחנה, שלא עושה להם הנחות:
"הצליפה שלך לא טובה", היא מצליפה בטומי.
"עצרת מישהו שלא היית צריכה לעצור", היא יורדת על גרייס
"היום באת לעבודה עם הנגאובר", היא נוגעת בעקב אכילס של אנני.
"נשארו לכם חודשיים", היא מתריעה בפנים חתומות, "ושלא תחשבו שאם ארצה לא אכשיל אתכם".
"אורות כחולים" היתה יכולה להיות בקלות עוד סדרה "נוסחתית" ו"מבושלת" היטב, עם כל מרכיבי הפשע המאורגן, מורשת האלימות הטרוריסטית, קהילות מפולגות על ידי כיתתיות, וקורטוב של ריגול מלעיט דמיון.
אך במקום כל זה, "אורות כחולים" היא אחת מסדרות המשטרה היותר טובות של השנה. היא מתחילה לאט מאוד עם האיפוק הבריטי המפורסם, אבל אחרי הפרק השני כאשר נכנסים להיכרות עם הדמויות האמינות והאותנטיות משני צדדי המתרס של בלפסט האפורה ומוכת העוני, היא עוצרת נשימה.
למרות שסדרות משטרה רבות נוהגות להתמקד בשוטרי סיור, מעטות יכולות להדביק יחד שניים כאלה במכונית אחת לסצנות ממושכות שיוצרות טלוויזיה איכותית וסוחפת, אפילו ברגעים בהם נעדר מהמסך האקשן המסורתי, ותחתיו מוצגת מערכת יחסים חברתית פוליטית ואנושית מיוחדת.
תשכחו מסדרות כמו "שחיתות" (Line of Duty) – ההשראה הטלוויזיונית ל"מנאייכ" המקומית – "אורות כחולים" מרגישה יותר כמו הגרסה של בלפסט ל"הסמויה" מבולטימור האמריקאית, שתיהן מביאות לחזית את השוטרים ואת העבריינים. בדיוק כמו שם, החרא רץ במורד וכל מה שאתה יכול לעשות כשוטר הוא להיות "איש דלי", לתפוס כמה שיותר חרא, ואז לנסות להשאיר אותו מאחוריך בסוף כל משמרת.
שחקנים:
סיאן ברוק (גרייס אלי),
קתרין דוולין (אנני קונלון),
ניית'ן ברניף (טומי פוסטר),
ריצ'ארד דורמר (ג'רארד קליף),
מרטין מק'קאן (סטיבי ניל),
ג'ואן קרופורד (הלן מקנילי),
מו מקינטייר (מייקל שיאה),
ג'ון לינץ' (ג'יימס מקינטייר),
גורדון מקאל (דן ווייטי א'והרה),
אנג'לה מקאל (ואלני קייל).
"אורות כחולים" (Blue Lights). שישה פרקים.
כל הסדרה בבינג' ב-yesVOD וב-yes LONDON.
החל מה-14.3 בערוץ TV ACTION yes וב-STING +
