בית המשפט השלום בכפר סבא זיכה תושבת לוד (44) שהואשמה כי הסיעה ברכבה שוהה בלתי חוקי (9 ינואר).
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של הסעה ברכב של תושב זר השוהה שלא כדין, לאחר שב-26 לינואר 2021, היא נהגה בצומת צור עם התושב הזר, כשאין לו אישור שהייה בישראל כדין.
בחודש אפריל האחרון (2022) כפרה הנאשמת בכתב האישום, וטענה באמצעות הסניגורית עו"ד מירב נוסבוים, כי עומדת לה הגנה של "טעות במצב דברים". הנאשמת טענה כי אינה חולקת על העובדה שלנוסע, "אמיר", לא היה אישור שהייה בישראל, אלא שהוא "עבד" על הנאשמת, והציג עצמו כמי שמתגורר בצפון הארץ ביישוב שלומי מזה שנים רבות, וכי בשום שלב לא חשבה הנאשמת כי מדובר בתושב הרשות הפלסטינית.
בחקירתה לא ידעה הנאשמת לומר את שם משפחתו של אמיר ומסרה כי עבר אצלה באתר ניקיון שבוע לפני שנתפסה עמו ברכב. כשהכירה אותו סיפר לה כי הוא מתגורר בשלומי ונשוי לאישה מטול כרם, וכי הוא ובני משפחתו בעלי אישור כניסה. הנאשמת גם מסרה פרטים נוספים על בני משפחתו, כפי שנמסרו לה על ידי הגבר.
כשנשאלה בחקירה לאן התכוונה לנסוע ביום האירוע, השיבה הנאשמת כי נסעה באותו היום לטול כרם לצרכי עבודה, וכי בשעה 8:00 התקשר אליה אמיר ושאל אותה מתי תוכל לאסוף אותו לעבודה. השניים סיכמו כי תאסוף אותו מתחנת דלק ביישוב טייבה, וכך היה.
במהלך ניהול התיק הובא קטע מדו"ח שכתב אחד השוטרים: "היא (הנאשמת) אמרה לו (לשוטר האחר) שהנוסע הוא עובד שלה, וכאשר ביקש מהנוסע תעודה מזהה, השיב כי אין לו תעודה וכי הוא מתגורר בצפון הארץ, ולאחר מספר דקות כשמסר את מספר תעודת הזהות שלו, התברר כי הוא תושב האזור (פלסטיני)".
כמו כן, הסכימה התביעה כי דו"חות הפעולה שערכו השוטרים, שהיו עדי התביעה, וכן התיעוד ממצלמת הגוף שלהם – יוגשו בהסכמה לתיק בית המשפט, ובכך למעשה התייתר זימונם להעיד. כל שכן, הראיה המרכזית במהלך המשפט מטעם התביעה הייתה הסרטון והעובדה כי מדובר בשוהה בלתי חוקי. בנוסף, לא התביעה ולא ההגנה הצליחו לאתר את אותו שוהה בלתי חוקי הפלסטיני ולהביא אותו לעדות.
לבסוף, השופט שרון דניאלי כאמור זיכה את הנאשמת. "הרי שאין חולק כי הנוסע במקרה כאן הינו תושב האזור (פלסטיני) שהיה חסר אישור שהייה בישראל, אך יש לבחון את טענת הנאשמת לפיה לא הייתה מודעת לכך שהנוסע הוא 'תושב זר', שכן סברה באמת ובתמים כי מדובר בבן למשפחה של משתפי פעולה שעברו להתגורר בישראל…", קבע השופט.
הוא הוסיף כי "הנאשמת העידה, ועדותה לא הופרכה, שיש לה היכרות ממושכת יחסית עם אשתו של הנוסע, וכי למדה ממנה על נסיבות החיים המשפחתיות המורכבות של הנוסע ובני משפחתו, שנמלטו מ'השטחים' לפני שנים רבות.. הנוסע אמנם לא העיד לפניי, אך מצפייה בתיעוד מצלמת הגוף, ניתן ללמוד כי יש ממש בטענת באת כוחה של הנאשמת לפיה לא מדובר ב'שב"ח המצוי', לנוכח שליטתו הגבוהה יחסית בשפה העברית.
"לנוכח כל האמור לעיל, ומאחר שהמאשימה לא עמדה בנטל המוכח עליה להוכיח את התקיימות היסוד הנפשי (מודעות כי מדובר באזרח פלסטיני) של העבירה שיוחסה לנאשמת, יש לזכות את הנאשמת, ולו מחמת הספק".
