לבית משפט השלום בתל אביב הוגש כתב אישום נגד מוחמד סוכר (27), שנעצר לאחרונה בטענה שסחט באיומים מחברות שונות תשלום עבור שירותי שמירה באתרי בנייה בתל אביב-יפו. כתב האישום מייחס לסוכר גם עבירות כלכליות.
בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן") בענף הבנייה; גורמים עבריינים מציעים "שירותי שמירה" לבעלי עסקים ובעיקר קבלנים, בתמורה לתשלום. מי שמסרבים לשלם מוצאים עצמם מאוימים וסובלים מפגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים. מי שמשלמים זוכים ל"שקט" וביטחון יחסיים.
גורמים עבריינים אלו מכונים "ראיסים". לפי המשטרה והפרקליטות, הם קבעו לעצמם טריטוריות וגזרות בהם הם אחראים על גביית דמי חסות. לפי הפרקליטות, לאור דרישות חברות הביטוח לחתום על חוזה מול חברת שמירה, אותם ראיסים מוצאים חברות שמירה "לגיטימיות" ויוצרים דרכן התקשרות חוזית וחשבונאית מול הקורבנות.
לפי כתב האישום שהוגש על יד עו"ד נועה ברחד ועו"ד שאול אשחר מפרקליטות המחוז, החל משנת 2018 שימש סוכר כ"ראיס" ודרש מחברות בנייה לשלם לו עבור שירותי שמירה באתרי בנייה בעיר.
מכתב האישום עולה כי סוכר הפעיל עסק לשירותי שמירה מבלי לדווח לרשויות המס על העסק ועל העובדים שלו, ומבלי לבקש ולקבל רישיונות רלוונטיים. נטען כי הוא כפה את שירותיו על מספר חברות בנייה, הנפיק חשבוניות מס וגבה תשלומים בין היתר באמצעות חברות שמירה שונות שהעניקו לו כיסוי חשבונאי מתאים, הוציאו במקומו משכורות ותלושי משכורת, והעבירו לו תשלום במזומן שלא דווח לרשויות המס.
אחד המקרים בכתב האישום מתאר מפגש בין סוכר וקרוב משפחתו לבין אחד המתלוננים, מנהל הביטחון בחברות בנייה שסוכר נהג לגבות ממנה דמי שמירה באמצעות חברת "מוקד יפו", עד לפתיחת חקירה בעניינה (במהלך יוני 2021).
נושא הפגישה היה דרישת סוכר לשוב ו"לשמור" באתרים עליהם אחראי המתלונן. האחרון הבהיר ששכר חברת שמירה אחרת המשתמשת במצלמות אבטחה. נטען כי כשיצא מהפגישה לנוכח התנהלות בוטה של סוכר, האחרון רדף אחר המתלונן על אופנועו, התקרב עם האופנוע לחלון רכבו של המתלונן, נצמד אליו ואיים עליו: "אל תעשה בעיות יותר מדי, אני יודע בדיוק מי אתה ומה אתה".
בכתב האישום נטען כי במהלך החודשים לאחר מכן ניסה סוכר לגרום למתלונן לחתום על חוזה עם חברת שמירה שפועלת איתו בשיתוף פעולה. המתלונן שהחליט להפסיק לשתף פעולה עם תופעת הפרוטקשן הסביר שהוא עובד עם חברה אחרת, אבל סוכר המשיך והתעקש, תוך שציין: "שמע שמע שמע… יפו האזור שלנו, אתם הגעתם למגרש שלנו, אני לא עובד איתו".
סוכר, כך נטען, אף הסביר שהוא היחיד שיתאפשר לו לשמור באזור זה. המתלונן אמר לסוכר: "שרוף ת'אתר מה אתה רוצה שאני אגיד לך?".
סוכר השיב: "הם רק יזיקו לכם".
לטענת הפרקליטות, סוכר הוסיף להתקשר למתלונן ולהגיע לאתר לעיתים תכופות, ואף "הטיל אימה" על המתלונן ועל העובדים באתר. נטען כי הוא איים במספר הזדמנויות על המתלונן. בהקשר הזה אפשר לציין כי הפרקליטות מייחסת לסוכר גם עבירת עושק, בטענה שניצל את מצוקתו של המתלונן וחששו מפני נזק באתר, כדי לדרוש שלא כדין לשלם לו "דמי שמירה".
במקרה אחר במהלך שנת 2020, ביצע קבלן אחר עבודה בנמל יפו. סוכר, כך נטען, הגיע במהלך העבודות לאתר הבנייה כשהוא רכוב על אופניים חשמליים, שאל מי השומר והציע שמירה על האתר. המתלונן ענה שאין בכך צורך, מפני שאין ציוד באתר, ובכל מקרה יש לנמל שמירה.
סוכר ציין בתגובה: "הם לא קשורים לאבטחה של הנמל ואתה חייב להעמיד שומר פה". נטען כי למרות התנגדות המתלונן, סוכר התעקש ואמר כי הוא צפוי לחזור. נוכח התעקשותו של סוכר, המתלונן פנה למכר שלו, המיודד גם עם נציג חברת "מוקד יפו", וביקש ממנו לסייע לו. לפי כתב האישום, המכר יצר קשר עם סוכר, שאישר כי פנה למתלונן. הוא הסביר לאותו מכר כי הוא וחבריו אחראים על השמירה בנמל יפו, ואם המתלונן השאיר כלים באתר – הוא חייב לשלם, אחרת יהרסו לו את האתר.
מלבד זאת טוענת הפרקליטות כי סוכר ביצע עבירות מס בכך שלא דיווח על העסק והכנסותיו, שהגיעו עד כדי לפחות 941 אלף שקל. נטען כי הוא עשה זאת ללא רישיונות, וביצע גם עבירות הלבנת הון בכך 1.198 מיליון שקל בחשבון הבנק של קרובי משפחתו, למרות שלא דווח כנהנה בחשבון.
כתב האישום מייחס לסוכר גם נהיגה בזמן פסילה.
כתב האישום מתבסס על הקלטות, תכתובות, האזנות סתר, עדויות, ניירת וממצאים נוספים שנתפסו. מלבד כתב האישום, הפרקליטות הגישה בקשה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, ובקשה נוספת לחלט 315 אלף שקל שנתפסו בחשבון קרובי משפחתו של הנאשם.
בבקשת ציין נציגי הפרקליטות: "על פני תקופת זמן ממושכת עשה הנאשם שימוש באיומים ובהטלת מורא כאמצעי לשליטה בטריטוריה שהוא תפס לעצמו ולסחיטת דמי חסות מחברות בניה… בבחינת מסוכנתו של הנאשם יש לתת את הדעת גם ל'מכת המדינה' של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, והחברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם".
מבקשת המעצר עולה כי לסוכר עבר פלילי משמעותי, הכולל עבירות רכוש, מרמה ועבירות תנועה.
התיק נחקר על ידי היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, במסגרת כוח משימה הכולל גם את חקירות מע"מ באר שבע וחקירות מס הכנסה מרכז ברשות המיסים.
סנגוריו של סוכר, עורכי הדין שחר חצרוני ושלי גבאי ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, מסרו בתגובה: "נראה כי מדובר במיחזור חקירה שהפכה לגלויה כבר בחודש יוני 2021, אנחנו מאמינים כי לאחר שנלמד את חומר החקירה יעלה בידנו לשכנע את בית המשפט הנכבד כי אין מקום למעצרו של הנאשם".
