רגע לפני שהחוק לאיסור צריכת זנות בישראל נכנס לתוקף (שישי, 10 יולי), גוברים הקולות לדחיית החלתו.
החוק קובע שגבר הצורך זנות או מנסה לצרוך זנות, עובר עבירה שעונשה בעבירה ראשונה הוא קנס מנהלי של 2,000 שקל, כפל קנס של 4,000 שקל בפעם השנייה, ובמידה וייתפס פעם נוספת – יהיה ניתן גם להגיש נגדו כתב אישום פלילי. בהודעת משרד המשפטים נמסר כי את הקנסות יטילו שוטרים סמויים שיבלשו ויזהו את "ביצוע העבירה" בשטח, על פי מיקומו של חשוד סמוך למקום העבירה, שגם הוא אסור על פי חוק, ולפיכך לא ברור מדוע שוטרים לא יסגרו את מקום העבירה, פשוט, במקום לצוד לקוחות.
רק אתמול, כפי שפורסם בפוסטה, הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד "מאדאם", בטענה שהפעילה שני בתי בושת במרכז תל אביב במשך 10 שנים (2008-2018), תוך שגלגלה לכאורה 78 מיליון שקל, שלקוחות הזנות השוליים יכולים רק לחלום עליו. לא ברור מדוע המשטרה אפשרה את את התנהלות העסקים בצורה חופשית במשך 10 שנים אם מדובר בעבירה כל כך חמורה, ומדוע אפשרה לכאורה לנאשמת, מחוללת העבירה, לצבור כל כך הרבה רכוש במשך עשור, בטרם ביצעה אכיפה. זאת כאשר כעת פונים בדרך הקלה ביותר, לגורם שבקצה – צרכן הזנות הבודד.
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פנה לשר המשפטים אבי ניסנקורן, וביקש ממנו לדחות את תחילת החלת החוק (האכיפה) משום שתוכניות שיקום וטיפול שנקבעו בחוק – הן עבור עובדות המין (הזונות) והן עבור הצרכנים, עדיין לא מוכנות, למרות שהממשלה קיבלה זמן הכנה ארוך של שנה וחצי אחרי אישור החוק ב-2018.
גם הארגונים המייצגים את עובדות המין, והגורמים המקצועיים במשרד לביטחון פנים ובמשרד הרווחה, התריעו כי המענים השיקומיים לא מוכנים, ורק לאחרונה הועברו תקציבים של 30 מיליון שקל לטובת הקמת מוסדות כמו הוסטלים, דירות מעבר ופתרונות תעסוקה לעובדות המשתקמות, כמו גם הקמת סדנאות לטיפול בגברים מכורים למין.
השר ניסנקורן דחה את פניית אוחנה, וכעת הוא דוחה גם פנייה של השרה אורלי לוי-אבקסיס, שמשרדה לקידום קהילתי עוסק בעניינים חברתיים.
השרה לוי קיבלה לטיפולה בין השאר את הרשות הלאומית למלחמה בסמים, אלכוהול ואלימות, שהוזנחה יחד עם האוכלוסיות הרלוונטיות במשך שנים. היא פנתה לניסנקורן בקריאה לעצור את החוק עד שמשרדי הממשלה ייערכו לטיפול בעובדות המין והקמת מנגנוני שיקום וטיפול הנדרשים לוודא שהן יקבלו את המענה הדרוש להן.
"משרדי הממשלה והמערכות לא נערכו בצורה מספקת ועלולה להיווצר פגיעה דווקא באוכלוסיית הזנות", כתבה לוי אבקסיס בפנייתה. לדבריה קיים חשש מ"הידרדרות כלכלית ופגיעה קשה באוכלוסיית הזנות והסמוכים על שולחנן, וסכנה כי פעילות הזנות תעבור לתוך בתי העוסקות בכך, פעמים רבות לעיניי ילדיהן".
השרה הוסיפה וכתבה כי מדובר בחוק חשוב, אך "משרדי הממשלה שהיו אמורים להכין ולבצע את תוכניות הטיפול והשיקום לאוכלוסיות הזנות, לא ביצעו זאת מסיבות שונות… אינני יכולה לשאת את המחשבה על ילדים רכים הנאלצים להיות עדים לאמן עוסקת בזנות בשל הצורך להתפרנס, שלא לדבר על הסכנה המובנת לילדים אלה, בהכנסת גברים זרים לביתם. איננו יכולים להשלים עם מציאות כזו, ותפקיד המדינה הינו לוודא כי גם האוכלוסיות הנדחקות לזנות, וממילא נמצאות בקצה הרצף התפקודי והאזרחי, מקבלות מענה ולא שוקעות למצב קיצוני עד כדי סיכון חיים".
"חלק מהותי ממטרת החוק לא מקבל מענה", כותבת לוי אבקסיס, "ולאור זאת יש לשקול בשנית את הפעלתו בזמן זה. אני קוראת לבניית מתווה לשיקום וטיפול באוכלוסיות הזנות, כפי שהחוק מחייב, על ידי משרדי הממשלה ובשיתוף הארגונים המייצגים אוכלוסיה זו… אל לנו לבצע שינוי כזה ללא מעורבותן, וללא התחשבות במצבן".
בדיון לקראת הפעלת החוק שנערך בכנסת בשבוע שעבר, הציג גם מרכז המחקר של הכנסת, המוסר דיווחים מקצועיים לוועדות הכנסת, כי האוצר העביר רק בחודש יוני את 30 מיליון השקל המיועדים למשרד הרווחה, והליכי המכרזים והתקשרויות עם מוסדות שיקום, בתי מחסה ועוד, מתחילים רק עכשיו. כך, "שמרבית המענים החדשים טרם החלו לפעול בשטח".
לינור אברג'ל מארגון טראנסיות ישראל מסרה באותו דיון בוועדת חוקה, כי "כרגע אין מענים לקהילה הטראנסית, והמענים היחידים שהוצעו לנו הם הוסטל ל-12 בנות במיטות קומותיים". לדבריה, "החוק הוא גזר דין מוות עבורנו. יש בארץ כ-5,000 טראנסיות ומתוכן כ-400 במעגל הזנות. צריך לדחות את החוק בשנתיים כדי שנוכל לשבת עם הגורמים ולבנות מודל נכון".
נציג משרד הרווחה נפתלי יעבץ אמר כי "האומדן למעגל הזנות מתייחס לכ-14 אלף נשים וגברים, ואנחנו מגיעים לסייע רק ל-1,200". לדבריו, סל הסיוע הכספי הישיר לפרט, למשוקמות הזנות, יגיע ל-10,500 שקל בסך הכל.
מלשכת השר ניסנקורן לא נמסרה תגובה.
