פחות מ-50 יום לבחירות בלשכת בלשכת הדין – ראש הלשכה לשעבר אפי נוה, אחד המועמדים המרכזיים ולבטח המדובר ביותר במערכת הבחירות הבנוכחית, שרוי באי ודאות לגבי מצבו המשפטי.
עברו חודשיים מאז שופטי בית משפט המחוזי מרכז בלוד, מיכל ברנט, שמואל בורנשטין וזהבה בוסתן, דנו בערעורים הנגדיים שהגישו הפרקליטות ונוה על הרשעתו בתיק נתב"ג. הפרקליטות מבקשת החמרה בעונש וקביעת מאסר בעבודות שירות. נוה ביקש ביטול ההרשעה.
בדיון הראשון ב-26 פברואר רמז בית המשפט לנוה למשוך את הערעור שלו, כך שגם ערעור המדינה יידחה והעונש ישאר על כנו – מאסר על תנאי וקנס, בעוד שבעניינה של בת הזוג של נוה נרמז על נכונות לבטל את הרשעתה.
נוה המיוצג על ידי עו"ד בועז בן צור ביקש להשלים את טענותיו, ובדיון השני ב-12 מרס לאחר שהבין לאן נושבת הרוח הוא שיפר את הצעתו: עכשיו הוא מבקש ביטול הרשעה רק בעבירות המרמה, ומסכים כי תישאר ההרשעה בעבירה על חוק הכניסה לישראל, לדעתו היא לא תשא קלון. השופטים הודיעו כי פסק הדין יינתן בקרוב, אבל בינתיים עברו שמונה שבועות והבחירות בפתח.
בהנחה שההרשעה לא תבוטל לחלוטין (לפי הצעת נוה עצמו), ההכרעה בשאלת הקלון וכשירותו להתמודד לא תוכרע על ידי הרכב השופטת ברנט בבית המשפט המחוזי. משום שבעת הדיון בערעורים נושא חזרתו של נוה לזירה הציבורית עדיין לא היה על הפרק, למרות שכל מי שמעורב ופעיל פוליטית בלשכה ידע מזה חודשים רבים על כוונתו של נוה לחזור, בתחום המשפטי השאלה תצוף רק עכשיו, על הקצה של הבחירות ואולי אף אחריהן.
לפני דיון על הקלון, צריך להינתן פסק דין חלוט, אולם לפרקליטות וגם לנוה יש 45 ימים בהם הם יכולים להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון על כל פסק דין שיינתן.
כאשר תעבור המשוכה הזו, השאלה אם יש קלון בהרשעה (ככל שתהיה) תעבור לוועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין, שהיא ועדה פוליטית בת 20 חברים, המורכבת מחצי מחברי המועצה הארצית המכילה את הסיעות הפוליטיות בלשכה ונציגי המחוזות. בוועדה כזו, ההחלטות פוליטיות ולא משפטיות טהורות בלבד, לכן לפי ההערכות על כל החלטה יוגש ערעור לערכאות מחוץ ללשכה, וההכרעה תשוב לפתחו של בית המשפט המחוזי בסופו של דבר.
עוד לפני ההכרעה הסופית בבית המשפט, מעבר לוועדת הבחירות גם ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי של הלשכה עשויים לדון בשאלת הקלון, משום שהרשעה בפלילים גוררת בקשה להטלת עונש משמעתי. כך, הדרך של נוה לקבלת "הכשר" משפטי ארוכה כאשר הבחירות בעוד זמן קצר יחסית.
רק ביטול מוחלט של ההרשעה של נוה על ידי השופטת ברנט יסיר את העננה מעל ראשו. מנגד, בתרחיש קיצון יחסית לפיו בית המשפט יקבל את ערעור הפרקליטות, שדורשת להחמיר עקב מעמדו של נוה כחבר הוועדה לבחירת שופטים וראש לשכה בעת ביצוע העבירות – זו תהיה מהלומה קטלנית עבור נוה. פסק דין מחמיר עלול לסלול לוועדת הבחירות את ההכרזה על קלון, לשמחת יריביו של נוה כמובן.
קיים גם תרחיש שההליכים המשפטיים לא יסתיימו עד 20 ביוני, מועד הבחירות, ושאלת הקלון תמשיך להיות נדונה בבית הדין המשמעתי או בערכאות האזרחיות. בלשכה אומרים כי תרחיש כזה מתחיל להיות ריאלי, הימשכות הדיונים המשפטיים עלולה להוביל לסבך פוליטי. אם נוה ינצח בבחירות ייווצר מצב חסר תקדים של בחירתו בצל הליכים משפטיים ואיום בהטלת קלון; מצב דומה במשהו לזה בו נדרש בג"ץ לדון לאחר בחירות 2021 בעתירות נגד כשירותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה אחרי נצחון בבחירות.
רשות ערעור לעליון לא רלבנטית , הן משום שהעליון לא ייתן רשות ערעור והן משום שפס״ד של ביהמ״ש המחוזי הנו חלוט.
לאחר מתן פסה״ד של ביהמ״ש המחוזי, בתוך כ-30 יום, שצפוי לקבוע שיש קלון במעשיו של נווה (ולא משנה באילו מהעבירות שעבר, ועדת האתיקה תהיה חייבת להשעות אותו. אם לא יועמד לדין, בתוך זמן סביר, בג״צ יאלץ את הלשכה לעשות כן. השעיה סבירה תהיה לתקופה מינימאלית של 6-8 חודשים (בכל זאת, אנחנו לא מדינה מתוקנת). אם יהיה ראש הלשכה, זאת תהיה מכה קלה בכנף עבורו ולא הדחה. נקווה שלא יהיה.