בחיפוש שנערך באוקטובר אשתקד בביתו של מוחמד אלהוזייל (28) בעיר רהט שבדרום תפסו השוטרים בחדרו אקדח גלוק עם מחסנית ובה שבעה כדורים. כמו כן תפסו השוטרים מדים של צה"ל, ובמגירה בחדר נתפסו 35 כדורי 9 מ"מ נוספים.
נגד אלהוזייל הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות החזקת נשק ותחמושת ללא רשות והחזקת חלק אבזר או תחמושת שאינם חלק מנשק. מכתב האישום עלה כי הוריו של הנאשם הובילו את הכוחות לחדרו הנעול של הנאשם, וזה פתח להם את הדלת.
הסנגורית של הנאשם, עו"ד ציקי פלדמן, הגיעה להסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו כתב האישום תוקן ונוסחו עודכן כך שהשתנו ממצאי החיפוש: אקדח גלוק עם שבעה כדורים במגירה העליונה, ו-15 כדורים נוספים במגירה התחתונה.
בתחילת חודש אפריל הוצג ההסדר בבית משפט השלום באשקלון. הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, והצדדים טענו באופן חופשי לעניין העונש. במעמד הטיעונים לעונש צוין כי הנאשם צבר בעבר שתי הרשעות בעבירות החזקת סכין או אגרופן, והיו נגדו עונשי מאסר מותנים.
נציגת התביעה, עו"ד מעיין מצלווי, אמרה בדיון בחודש יוני כי "האקדח היה טעון ומוכן לפעולה" ונמצא ליד מיטתו של הנאשם. היא הציגה את עברו הפלילי ואת המאסרים המותנים.
לטובת הנאשם הגיעו לבית המשפט כדי להעיד אביו של הנאשם וגם ראש שבט אלהוזייל, שתיארו את הנאשם כצעיר חיובי שעשה טעות חד פעמית.
עו"ד פלדמן הציגה חוות דעת קרימינולוגיות ומכתבי המלצה, וטענה שהאקדח "לא היה דרוך אלא רק טעון". היא הוסיפה כי המדים שנמצאו אינם שייכים לנאשם.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
הסנגורית הוסיפה כי מדובר בצעיר שסיים לימודים עם בגרות מלאה, התקבל ללימודים במכללה והחזיק בנשק מתוך רצון לשייכות ולא ממניע עברייני.
עו"ד פלדמן אמרה גם כי עבור הנאשם מדובר במעצר ראשון, הוא לקח אחריות, מביע צער על מעשיו ועושה מאמצים להשתקם. ביחס למאסרים המותנים טענה שמדובר בתנאים ספציפיים. לדבריה, "המאשימה מנסה ליצור מדרון חלקלק" בפרשנות מרחיבה מדי בעבירות נשק.
סגנית נשיאת בית משפט השלום, השופטת מיטל חלפון-נזריאן, הסבירה כי לקחה בחשבון נסיבות רחבות בבואה לקבוע את העונש. "נתתי דעתי לתכנון שקדם לביצוע העבירות; לחלקו הבלעדי של הנאשם בהחזקת הנשק טעון במחסנית ובה כדורים לצד כדורים נוספים; נתתי דעתי לנזק שעלול היה להיגרם אילו הנאשם היה עושה שימוש בנשק ובתחמושת, לפוטנציאל הנזק המובנה מעצם החזקת נשק חם טעון בשידה בבית", ציינה השופטת בין יתר דבריה.
השופטת הוסיפה: "לא מצאתי כי ישנם שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לקולה או לחומרה… אני סבורה כי מדובר בעבירות בעלות גרעין זהה, ועל אף הניסוח של עבירות התנאי כפי שנוסחו, יש מקום להפעיל גם את המאסרים המותנים לעיל בשל הרשעה בעבירה של החזקת נשק בתיק דנן".
בהתאם גזרה השופטת על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה של ארבעה חודשים ועוד שישה חודשים ממאסר מותנה נוסף, כך שהעונש הסופי נקבע על 18 חודשי מאסר. היא הוסיפה לכך גם שנת מאסר על תנאי, התחייבות כספית וקנס.
ההגנה לא השלימה עם גזר הדין וערערה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עו"ד פלדמן התמקדה בערעור בשאלה אחת מרכזית: הפעלת שני המאסרים המותנים. לטענתה, מדובר בתנאים "ספציפיים לעבירה של החזקת סכין", ולכן החלתם על עבירת החזקת נשק היא פרשנות "מלאכותית והרחבה רחוקת לכת" שאין לה בסיס בגרעין העובדתי.
הסנגורית הדגישה כי אין זהות בין העבירות והגישה פסיקה תומכת לכך.
לאחר הערות בית המשפט המחוזי, עו"ד פלדמן אמרה כי אינה עומדת על הערעור בעניין חומרת העונש, אלא מתייחסת לסוגיית הפעלת המאסרים המותנים.
במהלך הדיון, ולאחר הפסקה, הודיעה התביעה כי היא מסכימה לקבל את הערעור "מבלי לקבוע מסמרות", כך שהמאסרים המותנים לא יופעלו.
השופטים יעל רז-לוי, איתי ברסלר-גונן ו-רחל תורן, קיבלו את ההסכמה וקבעו שאף שבית המשפט אינו מכריע בסוגיה המשפטית הרחבה, עונש המאסר יעמוד על 15 חודשים בלבד, ללא הפעלת התנאים.
