מפלה למשטרה ולפרקליטות. בית משפט השלום ברמלה דחה בקשות לסגירת העסקים המזוהים עם משפחת מוסלי בשוק הסיטונאי בצריפין, שהוגשו על סמך מידעים מודיעיניים חסויים. הבקשות הוגשו מטעם להב 433, על פי חוק רישוי עסקים, בטענה כי החנויות מתנהלות ללא רשיון ומהוות פלטפורמה לפעילות של ארגון פשיעה והלבנת הון.
בקשה אחת הוגשה נגד חברת "אמצע השוק" בבעלות אריה חמו, המעסיק את אלי מוסלי בעסק. בקשה שנייה הוגשה נגד חברה בשם דומה, "ח.י. אמצע השוק" בבעלות נסים פדידה ורחלי מוסלי, אשתו של יוסי מוסלי, השוהה אי שם מחוץ לישראל.
כפי שפורסם לראשונה באתר "פוסטה", תובע רישוי עסקים של המשטרה, רפ"ק אלעזר שולץ, וראשי צוות אכיפה כלכלית בפרקליטות, עורכי הדין מאיה לויאן ואריאל אררט, ביקשו מבית המשפט להפעיל סעיף חדשני דרסטי (22 ב') בחוק רישוי עסקים, שנכנס לתוקף בינואר 2019, המאפשר סגירת עסקים בצו מנהלי קבוע, ללא צורך בניהול הליכים פליליים וללא הגשת כתב אישום.
התובעים טענו כי במסגרת רפורמה כוללת ברישוי עסקים, המחוקק פתח דרך למתן צו סגירה רק בשל ניהול עסק ללא רשיון, ו"למעלה מהצורך" לטענתם הציגו לבית המשפט מידעים מודיעיניים על הסינרגיה לכאורה בין העסקים לאותו ארגון פשיעה לכאורה של האחים מוסלי. הסנגורים, עורכי הדין רצון דרחי ושרון זלינגר המייצגים את חמו, ועורכי הדין טל ליטן ואביעד קשקש המייצגים את רחלי מוסלי, קיבלו פראפרזות רק עבור חלק מהמידעים, בהן נכתב כי העסקים "מסכנים את שלום הציבור" ומשמשים למימון הארגונים ופעילותם.
השופטת רבקה גלט, קצינת משטרה לשעבר בדרגת סגן ניצב, דחתה לחלוטין בפסק הדין (4 יוני) את עמדת המדינה וקבעה כי "אין הצדקה לצוות על סגירת העסקים, כשעומדת למשיבים חזקת החפות". השופטת דחתה את טענת הפרקליטות כי ניתן לסגור עסק רק מהטעם של היעדר רשיון, וציינה כי לא השתכנעה מהחומרים החסויים שהוצגו לה. לדבריה, מדובר במידעים ראשוניים, שאינם מגובים בחומרי חקירה ואינם מבססים מסוכנות.
"המידע החסוי אינו מעגן ברף ההוכחה הנדרש את הטענה לפיה העסקים משמשים פלטפורמה לארגון פשיעה", כתבה השופטת. "בעוד שהפראפרזות צובעות את עסקי המשיבים בצבעים עזים של התנהלות עבריינית, שיטתית ורחבת היקף, המידע עצמו כוללני וראשוני, ללא התפתחות במהלך הזמן, ותוך חזרתיות… חלקו הארי אינו חדש, ועניינו בעבירות כלכליות ולא בעבירות מן הסוג המגבש בדרך כלל טענות על מסוכנות. בנוסף, לא ניתן לומר שנעשה מאמץ לקדם חקירות נמרצות, גם בנושאים שניתן היה לוודא מהימנותם זה מכבר, בקלות יחסית.
"לאחר עיון מעמיק לא מצאתי תימוכין משמעותיים למעורבות חמורה ורחבת היקף בפעילות של ארגון פשיעה", כתבה השופטת. "הדברים בולטים בייחוד בעניין מוסלי, נוכח דלות יחסית של המידע. רוב המידע ראשוני למדי, למרות שחלף זמן ממועד השגתו… אמירות מסוימות שנרשמו בפרוטוקול החסוי מפי נציגי המשטרה, בעניין חומרת המעורבות העבריינית של המשיבים, אינן נתמכות כלל בחומר המודיעיני שהוצג.
"שעה שמוצגות ראיות חסויות ראשוניות בדמות מידע מודיעיני אשר לא התפתחו לכלל ראיות ממשיות גם בחלוף שנים, ברור שיש בכך כדי להשפיע על משקלן, ודאי כשמדובר בעניינים שניתן היה לפתח חקירה בגינם, אך הדבר לא נעשה".
להיות חבר של אלי מוסלי
השופטת גלט הדגישה עוד, כי העבירות עליהן דווח במידע המודיעיני "אינן עבירות אשר מקובל לראותן כמחוללות פשיעה, כגון עבירות סחר בסמים, סחיטה באיומים, זנות או הימורים. בכך יש כדי ללמד על מידת הסיכון המיידי הנשקף מן העסקים". השופטת גלט גם לא התרשמה מהיקף עבירות הלבנת ההון שהוצג. "מרבית הראיות אינן מלמדות על עבירות בסכומי עתק, כפי שניתן היה לצפות מארגון פשיעה גדול ומאורגן, ולמעשה ההיקפים נראים צנועים למדי".
באשר למעורבות של אלי מוסלי, ציינו עורכי הדין דרחי וזלינגר כי אריה חמו מעסיק את מוסלי באופן גלוי, לרבות הפקת תלושי שכר ודיווח לרשויות. השופטת קבעה בהקשר זה כי "המשכורת המשולמת למוסלי אינה בסכומי עתק, בשים לב לכך שאין המדובר בעובד כפיים, אלא בעובד בכיר שפועל למענו בהשגת לקוחות, ספקים ויצרנים. חמו מאשר גם קיומם של יחסי ידידות עם מוסלי, מה שאינו מהווה עבירה כשלעצמו".
באחד המידעים נטען כי חמו מעורב בקביעת מחירי הירקות בשוק, עם גורמים ממשלתיים. "לא מצאתי כי המידע מוצלב. בנוסף המידע אינו חדש ולא קודמה חקירה, כך שמשקלו מוגבל למדי", קבעה השופטת.
בנוגע לעסק הנפרד הרשום על רחלי מוסלי, ציינה השופטת: "המשיבה מכחישה כל מעורבות בארגון פשיעה. אמנם, היא בת זוגו של יוסי מוסלי, אך העסק מצוי בבעלותה בלבד… קשה למצוא דופי במעורבות יוסי מוסלי בהחלטות שונות בעניינים כספיים של העסק. גם אם אצא מתוך הנחה שיוסי מוסלי עומד בראש ארגון פשיעה, זוהי זכותה החוקתית של המשיבה לנהל את עסקה המצליח לפרנסתה, כל זמן שאינה מבצעת בו עבירות.
"לא הוכח ולא נטען כי העסקים הוקמו לצורך הפעילות העבריינית הנטענת, או שפעילותם העסקית פיקטיבית ככסות לפעילות העבריינית. למעשה, אין מחלוקת על כך שמדובר בעסקים מצליחים ביותר, בעלי מחזור עסקים גדול, המדווחים בסדירות לרשויות המס ונושאים בנטל תשלום מסים סדיר", סיכם בית המשפט את הפרק הזה.
הפוליטיקה של המשטרה ברישוי עסקים
בעניין מחדלי הרישוי, קבעה השופטת: "יש לומר במפורש, מה שבעצם ברור כשמש: המבקשת נתלית במחדלי המשיבים מול רשות הרישוי, בעוד שברור לכל בר דעת כי גם אילו יצאו מגדרם במאמץ להשגת רישיונות, לא היה בכך כדי להועיל להם מאומה, נוכח סירוב המשטרה".
בית המשפט דחה את פרשנות התביעה כי ניהול העסקים ללא רשיון מספיק לסגירתם, ודרש "עילת הפסקת עיסוק מיידית". השופטת גלט: "העמדת ההליך כולו על בחינת קיומו או היעדרו של רישיון, מותירה את בית המשפט בעמדה של 'חותמת גומי'. פרשנות זו בלתי סבירה, בסיטואציה בה אדם לא הועמד לדין ולא הורשע. אין מחלוקת על כך שבמסגרת התיקון לחוק רישוי עסקים הרחיב המחוקק את ארגז הכלים ואת הסמכות למתן צווי סגירה קבועים, אף ללא ניהול הליך פלילי.
"עם זאת… לאור קיצוניות הסעד, צריכה זו להיות פרשנות שתאזן בין האינטרס באכיפה, ובין זכות היסוד לחופש העיסוק והזכות לחפות. יש להוכיח כי מתן הצו, עוד בטרם הוכחה אשמת בעל העסק, נחוץ למניעת פגיעה ממשית בציבור, וכי לא ניתן להשיג את מטרות הצו באמצעי מידתי יותר".
השופטת גלט דחתה את טענת המדינה כי רחלי מוסלי לא פעלה לקבלת רשיון לשלושה הביתנים שבבעלותה בשוק. בשנת 2017 הוגשה הבקשה לרישיון עסק, אך המועצה המקומית באר יעקב בהכוונת המשטרה, מעולם לא השיבה לבקשה. "אין כל ליקוי או מניעה למתן הרישיון, פרט להתנגדות המשטרה", כתבה השופטת. לאריה חמו ניתן רישיון עסק מהמועצה לשלושה ביתנים, ורשיון זה תקף גם היום, אלא שבשנת 2014 הוא שכר תא נוסף, הצמוד לאחר. זה הספיק למשטרה כדי לבקש מבית המשפט להורות על הפסקת פעילות הביתן הנוסף. עורכי הדין דרחי וזלינגר טענו כי סירוב המשטרה נובע מטעמים שרירותיים, חסרי יסוד ומפלים.
השופטת סבורה כי הצדק מצוי הן עם חמו והן עם רחלי מוסלי: "הגם שהמשיבים פועלים לכאורה ללא רישיון, לא מתקיימות נסיבות מחמירות בהתנהלותם. המשיבים נעדרי כל עבר פלילי… מעולם לא הורשעו בעבירה של ניהול העסקים ללא רישיון, ולא הפרו צווים, וחזקת החפות עומדת להם במלוא כוחה… אין המדובר בעבירה שנסיבותיה ברף החמור, כפי שאירע במקרים בהם נוהל עסק תוך הפרת צווי סגירה, או כשנמצאו בו ליקויים תברואתיים, או ליקויי בטיחות…
"חשוב להדגיש, אין המדובר בעסקים קיקיוניים שצצו לאחרונה, כי אם כאלה המתנהלים מזה שנים בתוככי השוק הסיטונאי, אשר מעולם לא ננקטה נגדם פעולת אכיפה כלשהי, למעט פשיטת משטרה לפני שנה (18.7.19) אשר אין כל טענה כי הניבה ממצאים מפלילים… הניסיון השיפוטי מלמד כי במרבית המקרים הללו ממשיכים עסקים ללא רישיון להתנהל בפועל עד שלב גזר הדין.
"יש לקחת בחשבון עוד את העובדה שאצל כל אחד מן המשיבים מועסקים עובדים רבים, שהם בעלי משפחות, התלויים לפרנסתם בעסק. לעניין זה חשיבות מיוחדת בימים אלה, בהם מתמודד הציבור כולו עם תוצאותיו הכלכליות של משבר קורונה, וקיים אינטרס ציבורי בשמירת היציבות של מקומות עבודה".
עו"ד דרחי מסר בתגובה: "בהחלטה מנומקת היטב וראויה לכל שבח, הציב בית המשפט תמרור עצור למשטרה והזכיר לה שבמדינה דמוקרטית חפצת חיים לא ניתן לפגוע בזכויות היסוד של האזרח רק על סמך בליל של מידע מודיעיני וקריאות דמה של 'זאב זאב'".
בינתיים במקום העבודה של עמיר מולנר
החלטת השופטת גלט מקלקלת למשטרה תוכניות נוספות.
בדומה לעניין חמו ומוסלי, בנובמבר האחרון ביקשה המשטרה מבית המשפט לסגור גם חנות של חברת "נוה ירק" בשוק אשר פועלת ללא רשיון. המשטרה טוענת כי נווה ירק, בבעלות אברהם פרחי ויואב לביא, נשלטת על ידי עמיר מולנר, מה שמהווה לכאורה עילה לסירוב למתן רשיון. לא עזרה העובדה שהקשר העסקי גלוי ומולנר מועסק בתלוש שכר, כמו גם העובדה שפרקליטות מיסוי וכלכלה סגרה בשנה האחרונה מחוסר ראיות חקירה פלילית שנוהלה ביאחב"ל נגד גן ירק ומולנר בחשד לסחיטה באיומים והלבנת הון.
בשנת 2017 החליפו פרחי ולביא את אחד הביתנים שלהם (ברשיון) בביתן אחר, מה שהספיק למשטרה כדי לסרב למתן רשיון לביתן החדש. עורכי הדין אבי כהן ופרידה וול ממשרדו עתרו לבית המשפט המחוזי בעניין ביתן זה. לאחר שהמשטרה הציגה חומר חסוי, השופט צבי דותן המליץ לנוה ירק למשוך את העתירה, והסביר כי "קיים הבדל מהותי בין הרף שהמשטרה צריכה להרים בסירוב למתן רשיון עסק חדש, לבין הרף המוטל עליה כשמדובר בביטול רשיון קיים".
המשטרה לא הסתפקה בצעד זה, וכמו בעניין מוסלי, דאגה כי המועצה המקומית תערוך שימוע גם לשלילת הרשיונות הקבועים של נוה ירק. טרם נמסרה החלטה בעניין זה.
כל הכבוד שופטת לפי הצדק. חבל שבאורח פלא שופטים שלא מישרים קו עם המשטרה והפרקליטות אף פעם לא מתקדמים לעליון או לבגץ
שופטת הזויה וזאת התשובה למה הפשע שולט אין מיגור למרות מאמצי המשטרה.
צריכים לעלות עם החומר עד העליון הרמה של שופטים בשלום ובמחוזי ירודה
די כבר עם הבדיחה הזאת כול העולם יודע מה המשפחה הזאת… זה שקוף שזה תביעה חרטה…. ברור כבר שזה משחק כל התביעות האלה, את כל העולם מסגירים לארץ רק אותם לא, הם אי שם על כוכב אחר, אין אפשרות להגיע. די עם הבלוף הזה של פושעים בינלאומיים…. די כבר, הכתבות האלה נותנות להם אויר להפיל עוד ילדים מתלהבים שקונים בכסף…. תתעוררוווווווווו
טעות חמורה של השופטת שמעודדת פושעים להמשיך במעשים הקשים שלהם. חלקם רוצחים – חלקם גובים דמי חסות – והשופטים הם למעשה חצי בדיחה.
בושה, בתי משפט מגנים על ארגוני פשע.
ידוע שהשופטים בישראל לא יתנו יד בהריסת כזה ארגון פשע מוצלח ועשיר ,נסיון יפה למשטרה אך השופטים בישראל עומדים על המשמר יומם ולילה כדי להכשיל את המשטרה ולהמשיך לתמוך משפטית בפושעים עשירים ולשחררם לחופשי ,כואב לי על קציני המשטרה שמפעילים את מוחם בקדחתנות רבה חודשים רבים ועושים עבודה לחינם.